סוכר ששמים בקמח של הלחם בד״כ לא ממתק את הלחם אלא מעשיר את הטעם שלו. משא״כ כשמפזרים מעליו.
אבל לא כתוב ״שיהיה טעם מתוק ניכר בעיסה״, אלא שיהיה ניכר טעם התערובת. כך שה״אוקימתא״ הזו היא מבוססת. (זו לא אוקימתא, אגב, זה פשט שו״ע)
הנפק״מ היא, שאם לא השתנה טעם הלחם, אך הוא מעט מתוק מהרגיל, ברכתו תהא...