תוצאות חיפוש

ובכן מרן מלכא זצ"ל כתב על שאלה זו מפורש שו"ת יביע אומר חלק ה - יורה דעה סוף סימן ג וזה לשונו הזהב: והגם שעינינו הרואות שמתוך הרבה בהמות הנשחטות יוצא מעט מאד מהם חלק, הנה כבר כ' הפר"ח (סי' לט סק"ג), דאע"ג דהאידנא ברוב המקומות שכיחי טרפות יותר מכשרות, ה"ט דמילתא משום שאנו מחמירים הרבה חומרות שאינם...

א. הפמ"ג סוף סימן קלו כתב בשם הא"ר להיפך. וכוונתך למהר"ש קלוגר בהגהותיו על הפמ"ג שם. ועי' יביע אומר ח"ז חחו"מ סי' א אות ח מה שכתב על דבריו. ב. דחיית ה"יש שכתבו" זה בדיוק הנידון בקונטרס עיי"ש מפי הראשונים דלא היש שכתבו הללו ג. "סברא ישרה" הינו מושג מופשט ובלתי ניתר להגדרה, שהרי כל אחד ואחד...

ברצוני לשתף את רבני הפורום היקר והחשוב, במאמר שסיימתי לכתוב זה עתה בס"ד מרובה, לרגל יומא דהילולא של רבינו הגדול בחכמה ומנין. ונתבאר בו בס"ד החובה ללכת אחר הרב הגדול בחכמה ומנין ושמותר להקל כמותו גם בשל תורה (דלא כהש"ך ודעימיה) ושיש חובה להשוות ולבדוק מי הוא הרב הגדול בחכמה ומנין, דלא כהסיסמא...

כל ספרי מרן זצ"ל... שווה... (אבל זה רק בשכונה שלנו)

לחברי הפורום שלום, אני צריך עזרה לכמה שאלות שנשאלו בחידון על מרן זצוק"ל. איזה ספר מוסר מרן היה לומד לפני התפילה? באיזה קריאת התורה הרב עובדיה היה בוכה? אחרי כמה זמן חזר הרב עובדיה מחופשה מטעם המדינה עם משפחתו ומאיזו סיבה?

עוד אוסיף לשאול, מה ההבדל בין התכלת לבין צבע רצועות התפילין שרובם ככולם החליפו לרצועות שחורות מב' הצדדים ולא חששו ללעז וכדו'

ובאמת כן הוא להדיא ביביע אומר חלק י' חחו"מ סי' א ד"ה והנה ידוע עיי"ש. וכבר נהג כן משה רבינו כמו שפי' רש"י על הפסוק (ויקרא פ"י פסוק טז) "ויקצף משה על אלעזר ועל איתמר בני אהרן". משום כבודו של אהרן הפך פניו כנגד הבנים וכעס.

כך באמת נראה מלשון המכתב "הגעתי למסקנה שלא חל כל שינוי ויש להשאיר את המצב כמו שהוא, ובודאי אין סיבה להוריד את ההכשר וגופי הכשרות שנתנו בעבר יכולים להמשיך ולהעניק תעודות כשרות בהשגחה ופיקוח כראוי" עד כאן ציטוט מהמכתב הנ"ל הרי מפורש שצריך השגחה ופיקוח כראוי, ולא שאין צריך הכשר על הקוקה קולה כלל...

לשון המאירי שבת קמ: לעולם יתנהג אדם במדה בינונית ויצמצם בהוצאתו כפי ענינו ואם הוא עני ישתדל לעשות דברים שמהם יבא לידי הסדר בהוצאה ואם הוא עשיר אל יפחית עצמו בצמצום המאכלים אלא בכדי הראוי דרך צחות אמרו אמר רב חסדא בעניותאי ובעתירותאי לא אכלית ירקא בעניותאי משום דגריר לבא וגורם לאכל ביותר...

תודה רבה יישר כח גדול

האם ידוע לרבנים הגאונים שליט"א הוראה ממרן הראש"ל שליט"א בזה (או משאר גדולים) תודה רבה וגאולה קרובה

אם אפשר מקור מדוייק לא מצאתי בחזון עובדיה. כי לכאורה הוא נגד השו"ע תקנא ס"ג "וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה ואפילו מטפחות הידיים והשלחן אסור, עכ"ל.

האם מותר במקום צורך לבשל אחר חצות של תשעה באב לצורך שבת השנה שחל ביום חמישי?

פני יצחק לר' יצחק חיות סוף שער מז מצורף כאן צילום ובאמת נידון זה הוא תשובה מפורשת בשו"ת תרומת הדשן ח"ב סי' עו ושם כתוב הטעם משום דכבד כחוש הוא ואין לחוש בו לריחא וגם התבשיל אינו יכול לפטמו. ועוד טעם כי דם זב למטה לגחלים מה שעולה מהם הוא עשן ולא ריחא, עיי"ש.

נסתפקתי מה הגדר של מבושל כל צורכו (שמותר להחזירו ע"ג כירה בשבת לפי תנאי חזרה אפילו במצטמק ויפה לו) בירקות הנאכלים כמות שהם חיים כגון גזר פלפל שום בצל וכיוצ"ב. שהרי הב"י בסי' שיח כ' דגדר מבושל כל צורכו הוא כל שנאכל לרוב בני אדם. אבל זה מתאים רק לדבר שאינו ראוי לאכילה לפני הבישול. אך מה יהיה הגדר...

אני אוסיף לשאול שהסתפקתי בזה אם יש איסור "לא תחמוד" כאשר מפציר בו לקבל הנחה, כיון שרואה בתחילה שאינו רוצה למכור במחיר הזול והוא מפציר בו. האם זה דומה למי שלא רוצה למכור כלל ומפציר בו למכור לו שזהו איסור "לא תחמוד". או דלמא כיון שסוף סוף חפץ זה עומד למכירה וכך הוא דרך משא ומתן משרא שרי גם להפציר...

המשך לדיון שהעלתי במדור "שאל את ב הרב" כאן יהיה אפשר לכלל הת"ח לשאת ולתת בנידון זה. זכור אני מקטנותי שהיו אומרים שאסור בתשעת הימים לאכול בשר "ולשתות יין" וחשבתי שכן המנהג פשוט. וכשגדלתי ולמדתי לראשונה את דברי מרן מלכא זצ"ל בחזו"ע ד' תעניות עמו' קעד ראיתי שאינו כן שכ' שם שמנהג ירושלים לשתות בשר...

זכור אני מקטנותי שהיו אומרים שאסור בתשעת הימים לאכול בשר "ולשתות יין" וחשבתי שכן המנהג פשוט. וכשגדלתי ולמדתי לראשונה את דברי מרן מלכא זצ"ל בחזו"ע ד' תעניות עמו' קעד ראיתי שאינו כן שכ' שם שמנהג ירושלים לשתות בשר ולא קבלו עליהם אלא אכילת בשר בלבד ושכ"כ בס' פרי האדמה ושער המפקד ובשדי חמד. ומאז...

במחילה איני מבין איך כת"ר לא שם לב שרוב דבריך הם סיוע לדברי. תחילה אבהיר דבר פשוט: בוודאי שהגיהוץ שלהם באבן בזכוכית העגולה הייתה עושה ב' פעולות. גם פישוט קמטים וגם תוך כדי הכיבוס נעזרים בה לשיפשוף וליבון הבגד. ולכן פעמים שתמצא בפוסקים גיהוץ באבן הנ"ל שבאה למטרת "ליבון" ופעמים שתמצא גיהוץ באבן...

במחילה יש כאן טעות גדולה לענ"ד. א) כל הנידון בפוסקים בהלכות חול המועד הוא אך ורק מדין "איסור מלאכה וטירחא" בחוה"מ כמו שתראה בסי' תקמא שם ואף אחד לא העלה על דעתו לדון גיהוץ דידן מדין כיבוס בחול המועד. אלא רק כתבו להתיר משום דהוי מלאכת הדיוט לצורך המועד. וזו כוונת הרב בית דוד ופשוט. וממילא תבין...