תוצאות חיפוש

כך אמר מפורשות הגרד"י בשמחת בית השואבה אצל הגר"א עפג'ין בראש העין שהתימנים צריכים ללכת אחר מנהגם ואסור להם לעזוב את מנהגי אבותיהם מדין "לא תיטוש", וכבר מרן הב"י בהקדמה כתב שלא בא לבטל המנהגים וכו' וכו' והמחלוקת ישנה ידועה ומיגעת

תודה צדיק, איני בקי בנבכי הפורום, אשמח להסבר איך עושים זאת

האמת שאיני רגיל למשוך בשבט סופר במיני פורומים כאלה ואחרים, ובפרט בבמה מכובדת מעין זו, שמבורכת בבעלי תריסין שמעניקין חמה בקומתן, ואנוכי לעומתם כעגל לא לומד, וכביצת כינה מול קרני הראם. חשוב לי להקדים, שאנוכי איש פשוט, אינני איש מוסר בלשון המעטה, גם לא איש של שלום, כוונתי כלומר, בשעת קטטה איני נמנה...

חבל שכבודו מכליל וכי הגרח"ק, האדמו"רים מספינקא, ויז'ניץ וקיווישד, הרב אברהם לייטנר והרב ישראל חיים מנשה פרידמן אינם בני תורה??? יותר נכון לומר שזוהי מחלוקת אחרונים, יש גדולים שג"כ אהבו את הפירוש, ונהרא נהרא ופשטיה.

איני יודע למה כבודו השמיט בין עורכי שוטנ' את העורך הראשי השני, ר' יצחק גולדשטיין, שהיה אחד מגדולי הדור המובהקים בירושלים על אף מראהו הפשוט, ידע את כל התורה ישר והפוך וגם היה בקי בכל חכמה חיצונית, פשוט גאון מבהיל הרעיון. (היה עורך ראשי גם של האינצ' התלמודית, כבר בעשור השלישי לחייו) לדוגמא: ר'...

הרב ללוש שליט"א רצה לחדש שמתי שלא מתכוון לסוך, אלא רק אין לו איפה להתיז את הבושם ומתיזו על ידו רק כדי להריחו מותר, ואינו כלהעביר הזוהמא. וק"ק שהרי הפוסקים כתבו שמה שאסור לסוך להעביר הזוהמא אע"פ שלא מכוון לתענוג משום ש " מ"מ תענוג יש בדבר, ופסיק רישיה הוא " וא"כ בפשטות ה"ה גם במקרה שאין לו היכן...

תרגום יונתן, תשובה אחת: הַכְּבַר חַבִּיב קֳדָמַי יִשׂרָאֵל הֲלָא רָבֵי רָחֵים הוּא אֲרֵי בִזמַן דִּמשַׁוֵי פִתגָמֵי אוֹרָיתִי עַל לִבֵּיהּ לְמֶעֱבַדהוֹן מִדכָּר דְּכִירנָא לְאֵיטָבָא לֵיהּ עוֹד עַל כֵּין אִתגּוֹלַלוּ רַחֲמַי עֲלוֹהִי רַחָמָא אֲרַחֵים עֲלֵיהוֹן אֲמַר יְיָ : וכן רש"י לא מפרש זאת בתור שאלה שלילית...

כוונתו בוודאי: "בריך רחמנא מרן מלכא דעלמא" או "בריך רחמנא מרן מלכא מריה דהאי עלמא" רק קיצר בלשונו.

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה...

חוו דעתכם בעלי תריסין הרב זיע"א בחזו"ע חלק ד' כתב בביאורים להלכה שמותר לחמם לח על הפלטה בשבת על ידי שעון שבת, שההיתר נובע מצד ספק ספיקא: ספק שמא גרמא בשבת מותר (ואינו אפילו איסור דרבנן), וגם אם נאמר שאסור, ספק הלכה כהרמב"ם וסיעתו שאין בישול אחר בישול בלח. המעיין שם היטב יראה נכוחה שהרב נוטה לצד...

ר' משה דדון שליט"א רק כדי להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשתעשע בחוקיך, אשמח לדעת אם תשובתי ענתה על שאלתך? או שמא קבלת תשובה אחרת ואז נשמח לשמוע עוד כיוון

כוונתי לתשובת רבינו המפורסמת לגבי רדיו בחדר האמבטיה רבינו מביא שהיות ואין שומע כעונה ברדיו שאינו בר חיובא ממילא אין בעיה לאדם המתקלח לשמוע ד"ת מהרדיו, ורבינו מקביל זאת לברכות התורה ולשונו הזהב: "מ"מ בנ"ד ודאי שאין לחוש בזה". משמע שאינו מחמיר בזה כלל. מ"מ מי שיכול לברך לפני ודאי שתע"ב, אך זה לא...

שאלה יפה לענ"ד כמו שמבואר בסי' פ"ד בשו"ע ובנושאי כליו, הדגש הוא האם החדר הוא חדר שנחשב מטונף או נקי, ולכן,הפוסקים דנו על בית מרחץ, חדר אמצעי, בית הכסא, מקוה חם, מקוה קר וכו'...השאלה איך להגדיר את החדר והרשות שבו האדם נמצא, האם המקום מזוהם או לא. וילון בפשטות לא יחצוץ בפני זוהמא, שחשיב עדיין חדר...

ע' יבי"א ח"ה סי' יא שם נראה שמרן פוסק שמותר לשמוע ד"ת ממכשיר הקלטה לפני ברכת התורה, שאף לסוברים שבשמיעת ד"ת מאחר יש דין שומע כעונה, במכשיר הקלטה אין דין שומע כעונה כמובן מפני שאינו בר חיובא, ולדברי הכל שמיעה זו אינה אלא בגדר הרהור בלבד. ע"ש ותרווה נחת.

משלי כ' יז' - "ואחר ימלא פיהו חצץ" . זה מקור המשפט. הפירוש הפשוט הוא לא קללה שאדם ימות, אלא: א. יסכר פיו וימלא עפר כדי שלא יוכל לדבר. ב. פיו ימלא עפר (וחצץ) וע"י כך ישברו שיניו. (ע"ש במפרשים). אני מאמין שזו הכוונה בהקשר שלנו, ואכן אותם אינשי דלא מעלי שעושים מעשה זמרי מצרות עינם ברבינו ומבקשים...

פשוט וברור שהרב לוריא צודק, וזה תלוי בדעתו של האדם. אך יש 2 חילוקים שחשוב להבהיר לענ"ד: א. במקרה שהדגן מעורבב במאכל בכה"ג שא"א להפרידו, מסתכלים על האופה/הטבח, למה הוא שם שם את הדגן, לטעם או לדבק וכו' (למשל בכדורי שוקולד וכדו'). אמנם במקרה שאפשר להפריד את הדגן מהמאכל, מסתכלים על האדם האוכל האם...

אני הבנתי שבשו"ת הראשון לציון מרן הורה לברך "מזונות" עכ"פ שהפירורים משמעותיים ונותנים טעם טוב ומורגש, ובלווין אמר "שהכל" , וכבר שאלו אותו המקורבים על הסתירה (ביניהם כמה מחברי) וענה להם דעבד כמר עבד. לענ"ד כמ"ש אליאב צוף הי"ו בשניצל ביתי ומושקע שהפירורי לחם נותנים טעם ממש חזק, וגם הם מרובים...

זאת שאלה נכונה אתה צודק, יש בערך כ50 מטר מרחק בין הכותל המערבי לבין כותל העזרה ע"פ המסורת הפשוטה של הכותל. ובאמת הגר"מ אליהו זצ"ל רצה להקים בית כנסת בקצה הר הבית, שע"פ רוב המסורות הוא לא מקום המקדש עצמו (יותר לכיוון צפון), עם שמירת טהרה של כל מי שנכנס וכו', וזה ב"ה לא יצא לפועל גם לשמחת הגרמ"א...

אולי כולם אכלו קסטה א' אכלה כרגיל, ובירך מזונות ומעין ג'. ב' התחיל לאכול כרגיל בירך מזונות אך נמלך והחליט שהוא רוצה רק את הגלידה, והביסקוויטים רק לאחוז את הגלידה, אז ברכה ראשונה הוא לא צריך לברך שעכ"פ כבר בירך, אך יברך לבסוף נפשות. ג' בירך מזונות ונמלך לקבוע על הקסטה סעודה וע"כ יברך ברכהמ"ז...

לצערי אתה לא מסתכל על המפה נכון צדיק א.ח"ו לומר שקה"ק היה במזרח, ממשה רבינו ועד מרן הרב יצחק שליט"א לא תמצא דעה כזאת, ולא יכולה להיות דעה כזאת, קה"ק נמצא במערב וכמ"ש מפורש בחז"ל "שכינה במערב", מה שאומר שאנחנו ברחבת הכותל- אנו מאחורי המקדש, לכשיבנה במהרה בימינו אמן נראה מרחבת הכותל את גב קודש...