לא מדוייק.
עפ"י הלכה אין בו סרך נושא ולא דיון ולא כלום ולכן מרן זצ"ל לא שמיע ליה כלומר לא סבירא ליה כל עניין זה.
ואדרבה מפורש והגית בו יומם ולילה ועוד הרבה מקורות
ועפ"י הקבלה הוא אינו חתוך ויש מקובלים שונים (או משונים) שאמרו בזה דברים שונים זה מזה
בטבריה המציאו הרבה קברים למפרע
מכל מיני סיבות
כמו הרב טולידאנו ז"ל שהמציא הרבה שם כמפורסם
וכבר בימי קדם "טיהר רשב"י את טבריה" כי אמרו אז כמו שכתב גם יוסיפוס שהיו שם הרבה קברים
רק לשים לב
שגם לדברי האומר (תוספתא ה"פ רמב"ם) שפאת ראש אסור רק בתער
מכל מקום אינו כמו הזקן שמותר בתלישת שער (ביד או בכל צורה שאינה גילוח)
אלא זה אסור ולוקה עליו גם בתלישה כמ"ש בתוספתא ועוד.
בקשר לזמנו שהוא באמת מסובך מעט, כבר ציינו בירושללמי סנהדרין ז ב
" אמר רבי לעזר בי ר' צדוק תינוק הייתי ורוכב על כתיפו דאבא וראיתי בת כהן שזינת והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה. אמרו לו תינוק היית ואין עדות לתינוק. כד חמא דלא מילתא לא היה פחות מבן עשר שנין. כד היה מהלך עם רבו לא הוה פחות מן תלתין...
הערתך נכונה ויישר כחך
ובאמת הלשון שצוטט:
הוא בטעות עפ"י לעיל ט ולקמן נח
וראיה לדבר לשון "אמרו" שאינו שייך כאן.
והנוסח מתוקן בכת"י מינכן 95 כדלהלן (מתוך אתר פרידברג)
"ת"ש דא"ר אלעזר בן צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לרוץ [לצאת] לקראת מלכים
דא"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם [לצאת] לקראת(...