• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מלכי ישראל בזמן ר' אלעזר בר צדוק

שמא מאן מלכי רבנן
לא כך נראה הפשט בגמ'.
כתוב שם: "מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי' לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם".
 
כתוב בגמ' (ברכות יט:): "אמר ר' אלעזר בר צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל".
אלו מלכי ישראל היו בתקופת רק אלעזר בר צדוק? (שהיה לכאו' בתקופת חורבן בית שני).
הערתך נכונה ויישר כחך
ובאמת הלשון שצוטט:
כתוב שם: "מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי' לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם".
הוא בטעות עפ"י לעיל ט ולקמן נח

וראיה לדבר לשון "אמרו" שאינו שייך כאן.

והנוסח מתוקן בכת"י מינכן 95 כדלהלן (מתוך אתר פרידברג)

"ת"ש דא"ר אלעזר בן צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לרוץ [לצאת] לקראת מלכים
דא"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם [לצאת] לקראת(.. ......) מלכי(..)[ם]

ולא לקראת פני מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי' לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם".

נ.ב. ובאמת ר"א בר"צ בילדותו היה בימיו מלך ישראל אגריפס השני..
 
נ.ב. ובאמת ר"א בר"צ בילדותו היה בימיו מלך ישראל אגריפס השני..
והלשון "מלכי ישראל" לאו דווקא? (היינו שלפי הנוסח שלפנינו, עכ"פ היה צריך לומר "מלך" בלשון יחיד).

* ועוד לקרוא לאגריפס "מלכי ישראל"...
 
וראיה לדבר לשון "אמרו" שאינו שייך כאן.
קצת כן שייך, שסיפר שהיו מדלגים בשביל מלכי ישראל, והוסיף שלא למלכי ישראל בלבד אמרו שישתדל לרוץ, אלא גם על מלכי עכו"ם, ולכן ה"ה שיהיה מותר לדלג על ארונות גם בשביל מלכי עכו"ם, רק שהמעשה היה שהוא היה מדלג למלכי ישראל.
 
קצת כן שייך, שסיפר שהיו מדלגים בשביל מלכי ישראל, והוסיף שלא למלכי ישראל בלבד אמרו [שישתדל לרוץ], אלא גם על מלכי עכו"ם, ולכן ה"ה שיהיה מותר לדלג על ארונות גם בשביל מלכי עכו"ם, רק שהמעשה היה שהוא היה מדלג למלכי ישראל.
המוסגר חסר בנוסח שלנו
 
והנוסח מתוקן בכת"י מינכן 95 כדלהלן (מתוך אתר פרידברג)

"ת"ש דא"ר אלעזר בן צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לרוץ [לצאת] לקראת מלכים
דא"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם [לצאת] לקראת(.. ......) מלכי(..)[ם]

ולא לקראת פני מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי' לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם".
ולפי הנוסח הזה, מה בעצם יוצא?
שהוא דילג לקראת מלכי עכו"ם?
לאיזה צורך? הרי כל העניין הוא בכדי להבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם, ואם לא ראה מלכי ישראל, מה יועיל לו שיראה מלכי עכו"ם?
 
כעת ראיתי בילקוט ביאורים של המתיבתא שכתבו:
לכאו' היה אגריפס המלך [השני, ואולי גם הספיק לראות הראשון], ויל"ע אם ע"ז גופא דן השפתי חכמים והיה לו ס"ד דלא חשיב מלך מפני שהיה כפוף למלכי רומי, וצ"ב לומר דס"ד דל"ח מלך, ואולי מפני שהיה נכרי, [אבל כמדו' שההיא דסוטה דלא תוכל לתת עליך איש נכרי, היה באגריפס השני ולא בראשון].
 
לכאו' היה אגריפס המלך [השני,
בקשר לזמנו שהוא באמת מסובך מעט, כבר ציינו בירושללמי סנהדרין ז ב
" אמר רבי לעזר בי ר' צדוק תינוק הייתי ורוכב על כתיפו דאבא וראיתי בת כהן שזינת והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה. אמרו לו תינוק היית ואין עדות לתינוק. כד חמא דלא מילתא לא היה פחות מבן עשר שנין. כד היה מהלך עם רבו לא הוה פחות מן תלתין שנין דלית אורחא דגברא רבא מהלך עם בר נש פחות מתלתין שנין. ותני כן אמר רבי מעשה שהייתי אני בא ור' לעזר בי ר' צדוק מבית שיריון ואכלנו תאנים וענבים עראי חוץ לסוכה:"

ואגריפס השני היה מלך גם שנים אחרי החורבן אך לא בירושלים אלא בצפון.

ומנלכי רומי (קיסר ממש) הגיעו לפעמים לאר"י כידוע.
 
לאיזה צורך? הרי כל העניין הוא בכדי להבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם, ואם לא ראה מלכי ישראל, מה יועיל לו שיראה מלכי עכו"ם?
רש"י בברכות נח. כותב: "שאם יזכה - לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח".
וא"כ מובן, שאפש"ל שהלך לראות מלכי עכו"ם שאם יזכה וכו'.
 
חזור
חלק עליון