תוצאות חיפוש

ישר כח. האם אפשרי הדבר לסדר את התשובות בלי להדפיסם אלא רק כדי לשלוח את הקובץ לאוצר החכמה.

חלק מהתשובות מעניינים וחלקם דנו בהם באופן זה או אחר בשותי"ם. ומה כוונתך ב"להצליח". ואם הכוונה לבחינה מסחרית האם כדאי להשתמש בהפצה מקצועית. תודה.

עצה טובה כבעינן: האם כדאי להוציא לאור שו"ת שלי (שכבר מוקלד והוגה על ידי). שבהשקפה ראשונה (ואף שניה ושלישית) נראה שחבל על ההשקעה המרובה (שאין לי), שלכאורה מי ירצה ולמי יש זמן לקרוא שו"ת של מחבר שאינו ידוע. ושמא טעות היא בידי. ועכ"פ אפשר להוציא רק לצורך אוצר החכמה. אשמח לתגובות מחכימות.

באופן. א"נ שלומד לבדו ע"י תרגולים.

בספר 'כי בא מועד' (כריכה דקה עמ' ג) כתב שמותר ללמוד בלי תשלום, ע"ש.

וז"ל שוב: אבל אם אין בהם לא משום מלאכה האסורה בשבת וגם לא משום טירחא אין איסור לקבל עליהם שכר במועד. עתה ראיתי את השרשור הבא שלך, ואין זו טירחה כלל.

ראיתי אותך רק עתה. כאמור הפס"ת בסימן תקמב אות ג', ז"ל: מ"ב סק"א וכן כמה דברים שאסרו משום טירחא אף שאינה מלאכה ממש. אבל אם אין בהם לא משום מלאכה האסורה בשבת וגם לא משום טירחא אין איסור לקבל עליהם שכר במועד. לכן אין איסור קבל שכר עבור שמרטף' בייבי סיטר ושאר אנשי שמירה וכן שכר שדכנות. אבל עובדי...

גם על דברים המותרים במועד אסור לקבל תשלום כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקמב סעיף א וז"ל: אפילו מלאכות המותרות אינם מותרות לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחינם, אבל בשכר, אסור, עכ"ל. אמנם כל זה דוקא במלאכות שהותרו, אך דבר שאינו מלאכה כלל מותר אף בתשלום, אי ליכא ביה טירחה, כמש"כ...

האם מותר לנערה לקפל כביסה בתשלום, דנראה שאין בזה משום מלאכה, ומה שנאסר בשבת (סי' שב ס"ג) הוא מדרבנן משום שנראה כמתקן מנא ורק באופנים מסויימים כגון על ידי שניים ועוד, אך במועד לכאורה ליכא למיסר משום הא, והגם שעושה כן בתשלום מ"מ כיון שהוא כעזרה ליולדת נראה שמותר, דהוי כצורך מצוה. אשמח לשמוע את...

וכך כתבו להלכה בהגהות איש מצליח הנד"מ בסימן נו כמדומני (ואינו תח"י עתה) ושכן דעת מרן בחזו"ע..

ישסו"ת - ר"ת: ישראל סבא ותבונה (פרצופים הכלולים בפרצופי אבא ואמא דאצילות).

הצ'יפסר מורכב כידוע מג' חלקים המתפרקים: רשת שבו מונח הצ'יפס, הכלי שבו השמן, וגוף החימום הנמצא בתוך הכלי. וראיתי בכמה אח' שיש לטבול גם את כלי השמן בנוסף לרשת, אך לא ראיתי התייחסות לגוף החימום עצמו אם צריך טבילה (לבד מספר אחד שכתב שנחלקו בזה, בלי לפרט). האם שמיע לכו מידי בהאי. תודה.

בבלי אנוכי, אמנם גם בבית אבי הקפידו על כך

לצערי נטפרי לא מאפשרים לפתוח את קובץ פורום אוצר החכמה

אם תוכל לבאר יותר את המקור ודעתו

נשאלתי אם נכון לנהוג להפוך בחזרה נעל הפוכה כפי שנהגו בבית אביו או שזה מנהג בורות. בחפשי קצת מצאתי שהגאון הנאמ"ן ועוד רבים טוענים כצד השני, אמנם הרה"צ פינטו מעיד שהבבא מאיר זצ"ל הקפיד להופכם, וכן נהג הסטייפלר (כמדומני). אשמח לברר עם חברי הפורום שליט"א היכא קושטא קאי.

ראה באתר 'כושרות'- מידע והלכה/ מאמר סקירת ההבדלים בין עופות בשרות הבד"ץ לכשרות הרבנות

מצורף בזה דברי הגר"י פוקס (מחבר ספר 'הכשרות') בהלכות פסח תשפ"ד: ידיעות מעודכנות אודות כשרות חומרים, כלים ותכשירים שונים לפסח תשפ"ד. אחרי בדיקות יסודיות ומקיפות במעבדות, ע"י מומחי כשרות, ביניהם בבדיקה אישית שוב לקראת פסח על ידי הרה"ג יוסף זריצקי שליט"א, לא נמצא חמץ כלל, בתכשירים ובכלים הבאים...

דברי הרב מפורשים בשו"ע כפי שציין, ומדובר כשלא מכר חמצו לגוי, אך אם מכר יש דעות בזה - עיין באול"צ (ח"ג ז, יט), ובהליכות מועד פ"ד, ובהגהות איש מצליח (סי' תלו הע' 3), ובפסקי תשובות (תלו אות ב). וכתבתי בתשובה שלכאורה לא נחלקו, אלא דזה מיירי במוכר חמצו בלבד, שאף שיוצא מביתו קודם החג צריך בדיקה...

וז"ל האורחות מרן (ח"א עמ' מד): במשך רוב השנים לא היה מקפיד כלל לכסות ראשו בטלית בשעת התפלה, אלא היתה הטלית מונחת על כתפיו, ולא היה מכסה את הראש בטלית אפילו בשעת תפלת שמונה עשרה, ואפילו כשהיה שליח ציבור או כשהיה עולה לתורה. והסביר לי טעמו, מפני שפעמים הדבר גורם לו להפרעה בכוונה הראויה לתפלה מאחר...