תוצאות חיפוש

מוקצה דשלהבת, [שדינו כממח"ג]. עריכה [העתקה מהידברות]. יתר מכשירי החשמל בהם יש גופי חימום או חוטי להט, דין טלטולם תלוי האם הגופי חימום מתאדמים מחמת החום שאז דינם כמוקצה מחמת גופו וכדין אש, לבין גופי חימום שאמנם מתחממים אך לא מתאדמים שדינם ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלם לצורך גופו או מקומו...

תולים זאת במחלוקת רש"י והרמב"ם [שבשו"ע שכ"ח סמ"ב ושכ"ז ס"ב מחמיר כב' הפירושים, ובביאוה"ל שכ"ח סמ"ב מכריע כרמב"ם להקל, ובשועה"ר ש"ז סמ"ז מחמיר כרש"י, ויש בזה עוד ציונים ודיונים בדעת המשנ"ב כמדו'] אם מי שמכוין לייגע גופו ולא להזיע אם אסור משום עובדין דחול, [ויש שדנו דהאיסור הוא רק לעושה את העיסוי...

מעתיק מרשימות שרשמתי לי בעבר. דף ב. סימן א' לדף ב. בדין שחיטת נשים אם שחיטה כשירה בנשים. הנה התוס' חולין ב. ד"ה הכל נקטו דשחיטה כשירה בנשים, ולאפוקי משיטת הלכות ארץ ישראל לאלדד הדני שכתב נשים לא ישחטו לכתחילה משום שדעתן קלה. ראיית התוס' מזבחים לא: במש"ה כנגד מש"כ בהלכות א"י, מזבחים לא...

קובץ שיטות קמאי מסכת סוכה דף לח עמוד ב והטעם שכופלין פסוקים אלו מאודך כי ולמטה, מפני שישי ובניו אמרום כמו שמפורש במס' (סופרים) [פסחים] [קי"ט ע"א] ויש שפרשו הטעם מפני שהמזמור כולו כפול עד אודך כי עניתני, סבוני גם סבבוני, ימין י"י עושה חיל, לפיכך כופלין גם פסוקים אלו עד הסוף. וכן המנהג. [ספר...

בלת"ק חלקי מה עם חצי שיעור, [וחטאת י"ל איסור חטאת].

רא"ש מסכת בבא קמא פרק ב סימן ו סימן ו ו אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר זה לא נהנה וזה לא חסר הוא. פר"י דה"ה נמי בחצר דקיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דפטור* כיון דלא נהנה אף על פי שגרם הפסד לחבירו כ דאפילו גירש חבירו מביתו ונעל הדלת בפניו אין זה אלא גרמא בעלמא ל ולא מיחייב אלא...

י"ל עוד, דהוי כמו קידוש החודש דעומדים על רגליהם.

דף על הדף מסכת שבת דף צד עמוד ב בגמ': ומודים חכמים לר"א מלקט לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב וכו'. כותב הגאון האדר"ת בספרו עובר אורח (סי' נה): ביום ג' בהעלותך שאלני בני יקירי הצעיר מורנו ישראל שמעון שיחיה ויגדל לאורך ימים טובים בתורה ומעשים טובים, בשבת [צד, ב] דתניא שם מודים חכמים לר' אליעזר...

בפשטות אסור, דהוי לכה"פ מלאכת הדיוט שלא לצורך המועד [כוונתי בבישול לצורך של אחר המועד ליום חול]. לכאו' שרי, ק"ו מיו"ט לשבת.

נ' דנסתפק אם לדקדק לשון הרי"ץ גיאת דאין ענין להקפיד ע"ז, או שרק אי"ז איסור.

מעתיק מהגרע"פ. שאלה: אדם שמתפלל במעבר האם מותר לעבור נגדו. תשובה: יש אומרים שמותר לעבור. מקור: כתב בשו"ת חינא דחיי (סי' לט) שאדם שעומד ומתפלל במקום מעבר של רבים, כיון שאין לו רשות לעמוד שם, מותר לעבור לפניו מפני שמזיק את הרבים. ואפשר שאף אם בשעה שהתחיל להתפלל עדיין לא היה מעבר הרבים, אם אח"כ...

ע"ע ט"ז תרמ"ה סק"ד.

עי' מש"כ כאן https://din.org.il/2021/03/22/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-2/ באופן שלך קשה לומר דחשיב דבר האבד לכאו'.

אכן יש חולקים ואוסרים משום איסור סיכה [עי' שועה"ר ריש תרי"א כמדו']. ואולם בילקוט יוסף שבת ד סימן שכז - דיני סיכה בשבת סעיף ו ו. מותר לתת בשבת מי בושם על הפנים או על הידים, ואין בזה איסור סיכה. ואף ביום הכפורים יש להקל בזה. ואף על השערות יש להקל. אולם כבר ביארנו לעיל (סימן שב וסימן שכב) שאסור...

כנ' צ"ל ח"ט סי' קל"ד. כמדו' שהגרנ"ק ג"כ סובר שיברך באמצע שמו"ע. מה הדין אם לא שמע את התקיעות הראשונות של מעומד, אם יברך לפני השניות? ומה הדין מי שאוחז באמצע הברכות לא במקום שתיקנו התקיעות אם ג"כ יברך?

יברך, [כמדו' לפני התקיעות ממש].

כפי שכבר כתבו שם אינו מזכיר המלאכה, משא"כ הכא.

לפי הבנתי, לא.

מה הדמיון לשם? [שם יעו"ש במ"ב ס"ק ב כיון שדרכו בכך לפתוח ולסגור תמיד ועיין בבה"ל].

אבל אינו נר שבת קודם שבת, עכ"פ יל"ע אם נעשה מוקצה ביו"ט קודם שבת. האם דובר כאן על נר שממנו יקחו אש או על הדלקת נרות שבת?