תוצאות חיפוש

עדיין יתכן שיש להם ענין, שהרבה פעמים בלא"ה היה הדבר מוכרח שיקנה שם בדוקא, כגון שגר קרוב.

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן קסא - דיני חציצה בנטילת ידים ועד היכן נוטלים סעיף א א. צריך להזהר מחציצה, שכל דבר החוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים. ושמן ונפט שעל גב היד, או משחה, אף על פי שאין המים הבאים על הידים מלחלחים את היד, אין בזה חציצה. ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הערות סימן קסא - דיני...

יל"ד מצד ממח"ג, [דכנ' אינו, כיון שמיועד גם לשימוש שאינו הדבקה], ויל"ד מצד כשמל"א, וכמו שכתבת דלביאוה"ל לכאו' הוי כלי שמלאכתו לאיסור והיתר, [ואולם לשועה"ר אזלינן בתר רוב שימושו, אמנם יל"ע מהו רוב שימושו]. ומ"מ כשמל"א מותר לצורך גופו. [אמנם ראיתי שדנו לאסור לענין מדבקות כיון שהילדים עושים כעין...

עיקר הנידון בפח אשפה הוא לענין מוקצה מחמת מיאוס. אסור להזיז מוקצה אפי' מקצתו, וכדין אבר המת. ולענין דלת כלי בשם הגרשז"א לא שמעתי [אשמח למקור]. ולענין דלת בית, ג"כ ביארו האחרונים בטעם ההיתר, עי' במשנ"ב רע"ז סק"ז לגבי נר מוקצה הקבוע בדלת בית דאין איסור בטלטול הדלת משום הנר המוקצה הקבוע בה לפי...

אעתיק ממש"כ בעבר בקיצור לעצמי. יל"ד דחשיב כשמל"ה, א] משום השש"כ דפח אשפה מתכת/אמיאל/פלסטיק רחוצים היטב ל"ח מוקצה, ובחזו"א מתיר כל דמהני ליה רחיצה, ב] גם את"ל דהכיסוי משמש לאשפה ולא לפח אשפה, י"ל דאינם משמשים לאשפה שהיא מוקצה, אלא לאדם שלא יבואו לפח חתולים יתושים ושלא יצא ריח, ג] מצד בסיס אין...

אכן כך נקטו המג"א ומשנ"ב ש"ח סקס"ב בשמו דזהו הטעם שם דל"ח כלאח"י ובגופו. אולם בשועה"ר התיר לגבי כיס מעות להמשיך הטלטול וצירף לזה ההיתר דטלטול בגופו, והקשו עליו מסנדל, ויש שר"ל דשאני לענין סנדל, מפני שצריך לטלטל המנעל בידים להדק הגמי. ובשועה"ר ש"ח סוסמ"ד הזכיר איסור טלטול הסנדל להצניעו, ולא...

אכן אסור, אא"כ היה מונח באשפה דברי היתר מער"ש, דהוי בסיס לאיסור והיתר [ויש שסמכו בזה על כוסות חד"פ וכיו"ב]. הנה לענין כשאין באפשרותו לסלק הגרף של רעי אלא בעזרת דבר אחר שהוא מוקצה, מצינו דיעות אם רשאי בכך, ולכן גם בזה ישתדל לטלטל המוקצה כלאחר יד או על ידי נכרי. ועי' בספר פסקי תשובות הערות סימן...

מי אמר שלא, ויתכן דהנידון שם מדאו', א"נ בכה"ג שניכר שבא מפרה, וכמו ששקדים מועיל בחלב שקדים.

גם תשובות והנהגות (אליבא דהלכתא חמ"ד עמ' י"ד טור ב'), ) רבבות אפרים (אליבא דהלכתא חמ"ד עמ' י"ד טור ב'), הגר"א קופשיץ שליט"א (אליבא דהלכתא חמ"ד עמ' י"ד טור ב') ארחות שבת (פרק י"ט סעי' ז')

. ששכ"ה (פרק כ"ח דפו"ח סעי' ל"ד, עי' דפו"ח הע' ס"ו) – "מכשיר טלפון נייד (פלאפון) הרי הוא ככלי שמלאכתו לאיסור, ולכן אם כוונו אותו מלפני שבת על-מנת שישמש בשבת כשעון מעורר ... מותר לטלטלו למקום אחר כדי שלא יפריע לו הצלצול". יש עוד פוסקים והבאתי באקראי. [עריכה: כמדו' שגם בילקוט יוסף (שבת ח"ב עמ'...

כמובן שהנידון כאן בחשמלי הוא על מוקצה מחמת חסרון כיס, ושם הנידון הוא על כלי שמלאכתו לאיסור. לגושו"ע, אני הייתי מצדד שאינו מוקצה מחמת חסרון כיס, שאינו מקפיד על שימושים בו [סוחב עליו שקיות וכיו"ב], וכמו שפלאפ' נקטו הפוסקים דאינו מחס"כ.

בפשטות אדם שחלום אנסו, לכאו' הוא אנוס.

אשמח למקור יותר מפורט.

שם בגלל כובדו הוא מחזיק והוי כתקיעה בחוזק משא"כ מגנט רגיל שחיבורו רפוי, ולדעתי פשוט שמותר.

הנושא הוא מצד הכנת רפואה בשבת, ובמאמר בכתב עת אסיא מהרב משה הרשלר כותב במסקנתו שאין להכין מי פה בשבת, אא"כ כוונתו רק לצורך נקיון וריח הפה.

הנפק"מ הפשוט האם צריך לשער ששים כנגד הבליעות או כנגד כל החתיכה.

מדברים על נורת לד שאין בה חוט להט, ואינה מגיעה לשיעור בישול, אלא רק חימום בעלמא, וכפי שהעירו כבר.

מסתמא כוונתו לא לכל נורת לד, אלא ר"ל דאם יש חוט להט וכו' הוי דאו', [אם מותר הי' לציין לשרשור המשתרשר במק"א כעת חיה?].

כנראה נקט כן עפ"י החזו"א דאסור משום בונה, [ולהחזו"א פשוט דגם זה בכלל כל הדלקת חשמל שהוא מדאו']. נ.ב וכפי שכבר ציינו בתגו' לעיל.

אה"נ, כוונתי שאם ירצה להרחיב עוד בזה [וכמשמעות כותרת האשכול] אז שימקד לנושאים נוספים.