תוצאות חיפוש

כוונתי על מה שניסה לתרץ מכזית לחם שאינו קביעות ואפ"ה פוטר

אני מקווה שזה לא כמו הספר שלו בנפח או משקל באמת לפי נפח אבל המשקל הוא נפח ולכן אין ראיה מנפח... והמנהג כמו המשקל אפי' שהנפח והמשקל שווים...

יפה. אבל הוא ספק שם והברכ"י כ' שהמנהג להקל.

אני מכיר את כל הראיות האלו אבל תרשה לי לומר שאינם ראיות בודאות מוחלטת (חוץ מכמה) אף שהם מסתברים מאוד ואני מסכים איתם אבל אני כתבתי דברים עובדתיים בגמ'

לשון רש"י בשבת לב: ד"ה שנאת חינם, שלא ראה בו דבר ערווה שיהיה מותר לשנאותו ושונאו. ולא כמו שרגילים העולם לחשוב ששונאו אפילו שלא עשה לו דבר.

יפה א"כ דיבר על דבר שאינו, שאין מקום שאומר פעמיים תיובתא והוא בלשון שאלה ותירוץ.

אבל בכל אופן אינה ראיה ברורה. ולא חסר ראיות ואני רציתי להביא ראיות ברורות ומפורשות שאין עליהם תשובה.

אתה מתכוין למה שהתכתבתי איתך בפרטי? כתבתי את זה בחידושים שלי עמ"ס ברכות והוספתי: ומשמע קצת שכזית אינו בגודל חצי ביצה כמש"כ התוס'.

כנראה שלא אבל אולי חששו או סברו כאותה סברת מאמ"ר

מס' יבמות דף קב ע"ב גמ' אי הכי כולו של שער נמי ההוא קרקא מקרי. מדמתרץ ההוא קרקא מקרי משמע שהחיסרון בשם בלבד ולא מפני שנעל משיער לא מיתרבי מתחש שאז הל"ל הא ואנעלך תחש כתיב וההיא נעל לאו של תחש, וא"כ מאי דעני ליה על הוא של עור ותריסיותיו של שיער מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש אין פירושו שאין להשגיח...

הגמ' בנדרים דף נ ע"ב מאי ביצה טורמיטא אמר שמואל עבדא דעביד לה שוי אלפא דינרי ומעייל לה אלפא זימני במיא חמימי ואלפא זימני במיא קרירי עד דמתזוטרא כי היכי דבלעיתה. משמע שקודם שהייתה מחזיקה שיעור ביצה לא מצי למיבלע, ובכריתות (יד.) מבואר שאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים הא שני זיתים מחזיק א"כ...

דבר ראשון לא צריך מכל מין מספיק כזית משני מינים ולדעת הפי' השלישי שני הסוגים שאכל הם לחם והבן והטעם שלא יברך המוציא ובהמ"ז כי יש לחוש לדעת המאמר מרדכי (סי' קס"ח ס"ק י"ד) דס"ל דאפשר דלא פליגי הראשונים אלא כל אחד אמר חדא אבל בזימון בשלשה אין הזכרת ש"ש ויזמנו

התירוץ שכתב שם בסוף הוא פלפול שלא מסתבר בכלל רק הוא רוצה לתרץ בגלל שיש קושיה ועדיף שלא יתרץ בכלל

שם אינו משום עיקר וטפל

היו לך ראיות יותר מוצלחות

מחילה, דווקא בשנים שאכלו פת יש דיון אבל שלשה שלא אכלו פשט"ל שאין זימון

הִלְכָּךְ שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ וּבָא שְׁלִישִׁי וכו'

א"כ מה שאמר יוסף דהן אינו נכון

יפה, להלכה אפשר לעשות כן בפת גמורה?

שאלה: אותם חתנים צעירים שדרים לזמן מה בבית חמיהם אחרי לידת נשותיהם כדי להקל מעליהם הטורח שיש ושהאם תנחה את ביתה אך לטפל ברך הנולד האם שפיר עבדי או שאסור מפני שאמרו בקידושין (יב ע"ב) דרב מנגיד על חתנא דדייר בי חמוה? תשובה: הנה בגמ' שם אינו מוסכם שדעת רב כן, דנהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא על...