תוצאות חיפוש

בד״כ באורז המצוי כתוב בכשרות ב״י שהמנהג לברור ג׳ פעמים, אך באורז ואקום הם לא מציינים זאת. מאי שנא משאר אורז?

אשתף דבר שאני חושב שהרבה צריכים להתחזק. הנה הגיע השעה ללמוד את היבי״א השבועי, תשובה שלמה מתחילה ועד סוף, ללא ריפיון! אחרי ב׳ עמודים, הרגשה מעקצצת בבטני שמשהו כאן לא מסתדר, משהו בחשבון שמרן מהביא מספר פלוני. חיש מהר פתחתי את הספר הנ״ל, והרגשתי כי חלילה מרן טעה? החשבון הוא בדיוק הפוך ממה שמרן כתב...

כך סח חוגג פורים בן זמנינו לחברו בסעודה בזמן שתייתו הטובה ביין נו״ב הצדקת שאלה אותי שבת אחת, כתיב ״ה׳ לי לא אירא מה יעשה לי אדם״ ולמה לא כתיב איפכא ״מה יעשה לי אדם, ה׳ לי לא אירא״, ועניתי לה על דרך החידוש, שדוד המע״ה לא שם את ה״אדם״ במרכז חששותיו ולכן אמר אאמין בה׳, אלא כיוון ששם בה׳ מבטחו...

לא שאלה קשה במיוחד. כמה פעמים מצינו בשו״ע (ספציפית באורח החיים) שכתב ״וירא שמיים וכו׳״. יש לציין גם את המקומות המדויקים ואת לשונו במלואה ולא רק את המספר. הבהרה: לא מדובר רק במקומות שהכוונה לחומרא אלא אפילו הנהגה.

כעין המשך לשרשור בו הדגשתי עד כמה מרן זצוק״ל מדקדק בפסקו למעלה כפי התשובה למטה בספרי פסקיו כהחזו״ע טה״ב וכיו״ב...

בחזו״ע ברכות עמ׳ ט כתב כזאת בהלכה הפסוקה: הפיצה אם נילושה בחמאה וחלב, וניכר בה טעם החלב והחמאה, מברך עליה בורא מיני מזונות, ועל המחיה, אבל אם נילושה במים וחלב ולא ניכר בה טעןם החלב, ברכתה המיא לחם מן הארץ וברכת המזון ע״כ ולכאורה, ההלכה ברורה לפי מה שהקדים בהלכות קודמות, שאם נילוש בחלב וטעמו...

הלכות אמירה לגוי

הל׳ בין המצרים

הנה בבא״ח כתוב שהולכים לפי המנהג, וקבלת שבת עושים לפי מנהג המקום איך לקבל. ומרן זצוק״ל בהליכו״ע חלק עליו, הואיל והשו״ע כתב שמקבלים שבת במזמור שיר ליום השבת, ולא תלה במנהג. (כתבתי הדבר בקיצור נמרץ, יעוין הדברים בפנים) והנה בהרבה מקומות שאני נמצא, תמיד מתחילים אחרי מנחה מזמור לדוד הבו לה׳ וכו׳...

באיזו גוונא, מרן הורה שאף המחמיר בהוצאה ברה״ר עם עירוב יכול להקל (ייתכן שיש לשאלה ב׳ תשובות)

בהעלותך אמירה לגוי בשבת

בליל התיקון בעת קריאת התרי״ג מצוות,התחדש לי חידוש מסוים, ואח״כ התאמת לי זה החידוש בדברי החינוך. באיסור ״לא תעשה לך פסל״ מביא החינוך מחלוקת הרמב״ם והרמב״ן - לפי הרמב״ם, מדובר אפילו שלא עשה את הפסל לשם ע״ז, אלא כיוון שיכול לצאת מידי מכשול - כלומר, אחרים עשויים לעבדו - אסור לעשות פסל אפילו שלא לשם...

השבת מישהו התעקש איתי על כך שצריך להקפיד על סעודה שנייה לפני חצות, ולא מועיל לעשות קידוש לפני חצות עם מזונות ואחרי חצות לעשות סעודה שנייה, וזה יקרא סעודה שלישית. ביקשתי מקור אך הלה דחה אותי בלי דעת. זוכרני שחיפשתי בזה רבות בעבר אם זה מעכב, ומלבד עניין של לעשות קידוש לפני חצות שלא יהיה תענית לא...

במדבר | שיעורו של מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א | גיליון מס' 394 נושאי השיעור: הלכות חג השבועות קידוש בערב שבועות מבעוד יום. קבלת שבת מפלג המנחה. קידוש וסעודה בערב שבת מבעוד יום. עונג שבת מדאורייתא או מדרבנן. אמירת לשם יחוד. אסור לחלוק על השלחן ערוך אף לחומרא. אם אשה מוציאה את האיש...

(קשה לי לכתוב דרשות שדרשתי בע״פ, מחילה מראש) הנה אנחנו בימי ספירת העומר, הנהיגו חז״ל שננהג מנהגי אבלות לאותם תלמידי ר׳ עקיבא שהיו ת״ח שמתו באותה תקופה. ויש לשאול, הרי על מה בעצם נהרגו? בגמרא נאמר, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. מה הביאור? במדרש רבה בראשית הלשון מעט אחרת, מפני שהיתה עיניהם צרה אלו...

מציאות שבה אדם מתפלל שחרית אחרי חצות ויוצא ידי חובת תפילה: א. מי אומר זאת, בצירוף מקור ב. מי חולק על זאת ג. לא בהכרח מדובר שהמתיר, מתיר בשחרית דווקא אלא כל שעולה שגם בשחרית יהיה מותר תשובה שלא מפורטת בהנ״ל לא תתקבל. אף שזה לא רמז כ״כ, אך מי שיודע את המראה מקום של א׳, יימצא באותו מקום גם את ב׳.

ברוך ה׳ הפורום מתרחב וכן התוכן הרב שיש בו. בעבר היה ש׳שאל את הרב׳ היה הדבר הראשון שרואים בפורום. אני מאד מעריך את המאמרים החשובים של הרבנים הי״ו, אך זה אולי יעזור יותר למשתמשים שמחפשים רק את האפשרות ״שאל את הרב״ לשים את הפורום הנ״ל בראש העמוד הראשי. עלה לי המחשב הזו תוך כדי גלגול העמוד הראשי...

עלה בדעת, שכמו שמרן קרא להחמיר לשמור ר״ת הן ביציאת שבת (איסור סקילה) והן ביציאת יום כיפור (איסור כרת), ה״ה שאין לאכול חמץ לפני שיעבור ר״ת. השאלה היחידה בסברא הזו, היא אם באמת שמענו למאן דהוא להחמיר בזה. (בעיקר מכיוון שבד״כ חמץ לא בהישג יד כ״כ בזמן הזה; אך חמץ שנמכר במכירת חמץ אכן יהיה להחמיר)

כל השנים בד״כ חששתי שכזית מצה (במצות מכונה מרובעות) זה יותר ממצה אחת. השנה הגיע אלי משקל, והצלחתי להגיע ל-30 גרם רק בשתי מצות. במילים אחרות, צריך לאכול קרוב לשני מצות בשביל להגיע ל-27. האם למישהו יש מדידות אחרות? מדובר במצות ירושלמי שמורות של עדה״ח