תוצאות חיפוש

ולדעתך, מרן סבר לברך על פיצוחים וקינוחים אלו בורא נפשות לפני ברכת המזון? [שזה דינו של "אחר הסעודה" שטעון ברכה בין לפניו "בין לאחריו", כמבואר בשולחן ערוך סימן קעז סעיף ב 'ודברים הבאים לאחר סעודה קודם ברכת המזון, שהיה מנהג בימי חכמי הגמרא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותו וקובעים...

במחיכת"ר, היכן כתבתי שאינו נוהג? אכן "יש מציאות" של אחר הסעודה באופנים מסויימים, אבל "אינו מצוי" באופנים רגילים וכמוש"כ השו"ע וכל האחרונים, ואין שום חולק בדבר. ל"ז להבין על איזה אופן רוצה לדון כבו' בזמננו דין של "אחר הסעודה". האם יש אופן שכבו' סבור שיש לברך "ברכה אחרונה" על מאכל שאוכל בזמן...

בשו"ע מפורש שאינו מצוי בינינו בסעודה רגילה, ורק בסעודות גדולות דנו אם נחשב סילוק, אבל בוודאי לא עלה על דעת אדם לדון סוף סעודה שלנו כדין אחר הסעודה. ואין לומר שסילוק מפת ניילון נחשב לסילוק שולחן, שא"כ יהיה צריך לברך ברכה אחרונה על כל מה שאוכלים אז [מלבד פה"ב] כמבואר בשו"ע שדברים הבאים לאחר עקירת...

בחזו"ע לא מדבר רק על סעודות גדולות אלא על כל סעודה.

מצו"ב מאמר בביאור העניין באריכות.

אולי יגלה לנו כת"ר מי הם הרבנים שהתירו?

אין דברים באגרות משה על נידון זה של פאות הנראות כשער ממש. ובמהרי"ל דיסקין מפורש לאיסור ולא מצאנו חולק. וכבר העירו שבזמן כתיבת התשובה באגרו"מ לא היה בכלל פאות כאלו המצויות היום.

כתוספת לדברי הרב בנימין לוריא שכבר הגיב ע"ז בטוט"ד. מעולם לא ראינו מי שחושב שכדי להיות "אברך" כדאי לקנות אייפון או טלויזיה, ואילו כאן לצערנו נוצר מצב שיש אנשים שחושבים שאם הם רוצים להיות "אברכים", מתאים יותר שנשותיהם ילכו עם פאות, רח"ל. כמה חבל שלומדים מהאשכנזים דווקא את הדברים האלו, ולא הרבה...

אינני יודע על מה יצא הקצף. כמדומה שהדברים ברורים לכל מי שעסק מעט בסוגיא זו שגם המתירים לא דיברו כשהוא נראה כשער, וק"ו בפאות סתורות, והדברים ידועים. אלא שאכן "אם לא לומדים לא יודעים".

אף אחד מגדולי הפוסקים לא התיר את הפאות [המצויות] של זמננו [אינני מדבר על האחוזים הבודדים של הסבתות] וכבר התריעו ע"ז כל גדולי ישראל, הגריש"א והגרש"ז והשבט הלוי ועוד ועוד, והדגישו שהפאות שדיברו הפוסקים לא היו כמו של היום. והדברים ידועים ומפורסמים [למי שרוצה לדעת]

לכל המעוניין, הנני מצרף את תשובתו של הגאון הגדול הרב אהרן בוטבול שהשיב לי על נידון זה שאין לברך על עוגה אף ביש בה כל ג' התנאים [וכפי שמבואר ביזו"ע שכן חשש לרשב"א וסיעתו], ולהבנת הדברים הנני מצרף גם את לשון השאלה. השאלה: לכבוד הגאון הגדול וכו' חתנא דבי נשיאה הרב רבי אהרן בוטבול שליט"א. אם אפשר...

על איזה נקודה במשנ"ב הזה שואל כבו' אם הזכיר מרן? לכאו' אין חידוש מיוחד בדברי המשנ"ב הזה, ואם כוונתכם על מה שמבואר במשנ"ב שגם על פת הבאה בכסנין מברכים כשאוכל לקינוח, זה לא חידוש של המשנ"ב אלא זהו דעת המג"א ועוד אחרונים שהלכו בעקבותיו, ובנקודה זו יש סתירה בדברי מרן בכמה מקומות בדבריו [יש מקומות...

אכן כך.

באמת דברי האבי בעזרי צ"ב שכלל בחדא מחתא את הסוברים שתלוי אם הוא ספק פה"ב או וודאי פה"ב, עם הסוברים שבכל אופן אין לברך [שכך מבואר ברשב"א שהזכיר, וכך מבואר בחזו"ע ברכות שהזכיר, וכן מסקנת ההלכה ברורה שהזכיר, ובשאר המקורות שהזכיר מחלקים בין ספק לוודאי], וצ"ע. בעניין הסתירה ביבי"א, נראה יותר שדבריו...

הוא התבסס על השו"ע בסי' קסח, וכנראה לא שם לבו לדברי השו"ע בסי' קעו [וכמדומה שהרבה לא שמים לב שיש בדברי השו"ע הנ"ל בסי' קעו חידוש גדול להלכה, גם אני הקטן לא שמתי לב לזה עד לאחרונה]. לאחר שהתעוררתי לזה שאלתיו מדברי השו"ע הנ"ל, ובתחילה רצה לומר שיש שני מיני חביצא, אבל הוכחתי לו מרבינו יונה שהוא...

אף שנקודה זו שכתבתי שעל חביצא לכאו' בכל אופן מברכים, שמעתי כן מת"ח גדול, מ"מ לאחר העיון חוזרני בי ולכאו' אף שכך היא הסברא הפשוטה, מ"מ לכאו' מפורש בדברי מרן השו"ע שלא מברכים על חביצא בתוך הסעודה שז"ל מרן השולחן ערוך [סימן קעו סעיף א] 'ברך על הפת, פוטר את הפרפרת דהיינו פירורי פת דק דק שדיבקם עם...

תוכן הדברים בקצרה: השואל שאל שמבואר ברשב"א שפת הבאה בכסנין אינה טעונה ברכה בסעודה אף באוכלה לקינוח, ואף אחרי הסעודה כיון שאין לנו סילוק שולחן וע"ז השיב: א] אף שמבואר בשו"ע שבזמננו אין סילוק שולחן, מ"מ בזמננו שיש מפת ניילון ומסלקים אותה, נחשב סילוק שולחן. ב] דברי הרשב"א אינם מוסכמים ויש צד לומר...

באמת אין הדברים מדוייקים כלל, כי כבר כתב הרמב"ן [בהשגתו על ספר המצוות לרמב"ם שורש א] 'וזה הוא מה שאמרו (ספרי שם) אפילו אומרין לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל שכך היא המצוה לנו מאדון התורה יתעלה שלא יאמר בעל המחלוקת היאך אתיר לעצמי זה ואנכי היודע בוודאי שהם טועים והנה נאמר לו בכך אתה...

הנה לפי מה שהבאתם מהגר"י שוורץ והגרע"י שלזינגר שבאמת היה בזמנם זיתים בגודל הזה א"כ שוב לא קשה מידי, וכפי שהצעתם ג"כ בדבריכם שאולי היה להם זיתים בגודל כזה, [אלא שאין סיבה לומר שגם אנחנו צריכים ללכת אחר זיתים כאלו, כי א"כ היה שינוי בין זמנם לזמננו ויש לנו לנקוט כמו שנקטו רוב הפוסקים שבשינוי אזלינן...

המלאכת שלמה כתב שהזית "יש אומרים" שהוא כחצי ביצה, ובא ללמד איך לשער לדעה זו, אבל אין רמז בדבריו שכך עיקר ההלכה, ואינו פלא כ"כ מה שחשש לזה לחומרא לכתחילה, ובפרט אם אכן נקבל את זה שבזמנם היו זיתים יותר גדולים, [ואדרבא נוכל לדייק שלא כתב שמזה נלמד גם להסוברים שהוא שליש ביצה, אלמא דפשיט"ל שלהרמב"ם...