כדורי שוקולד בסעודה

[מקיים דברי חכמים]

לא הבנתי בכלל את השאלה, בשו"ע כתוב שדין זה לא "מצוי" בינינו, לא שאינו נוהג, והוא לשון הטור והטור כתב להדיא שנוהג בסעודות גדולות. ומרן זיע"א בהליכו"ע ח"ב כתב להעיר על הכה"ח שכתב שדין זה לא שייך בזה"ז.

בחזו"ע לא מדבר רק על סעודות גדולות אלא על כל סעודה.

 

[ע"ה ס"ט]

בחזו"ע לא מדבר רק על סעודות גדולות אלא על כל סעודה.

נכון.
כי זה הדין בכל סעודה, רק מצוי יותר בסעודות גדולות.

 

[מקיים דברי חכמים]

כי זה הדין בכל סעודה, רק מצוי יותר בסעודות גדולות.

בשו"ע מפורש שאינו מצוי בינינו בסעודה רגילה, ורק בסעודות גדולות דנו אם נחשב סילוק, אבל בוודאי לא עלה על דעת אדם לדון סוף סעודה שלנו כדין אחר הסעודה.
ואין לומר שסילוק מפת ניילון נחשב לסילוק שולחן, שא"כ יהיה צריך לברך ברכה אחרונה על כל מה שאוכלים אז [מלבד פה"ב] כמבואר בשו"ע שדברים הבאים לאחר עקירת שולחן טעונים ברכה ראשונה "ואחרונה", ולא שמענו מעולם שמרן הורה כן לברך ברכה אחרונה על מאכלים אלו, וע"כ כדברי ההלכה ברורה שסילוק מפת ניילון אינה נחשבת לסילוק השולחן.

 

[ע"ה ס"ט]

בשו"ע מפורש שאינו מצוי בינינו בסעודה רגילה, ורק בסעודות גדולות דנו אם נחשב סילוק, אבל בוודאי לא עלה על דעת אדם לדון סוף סעודה שלנו כדין אחר הסעודה.
ואין לומר שסילוק מפת ניילון נחשב לסילוק שולחן, שא"כ יהיה צריך לברך ברכה אחרונה על כל מה שאוכלים אז [מלבד פה"ב] כמבואר בשו"ע שדברים הבאים לאחר עקירת שולחן טעונים ברכה ראשונה "ואחרונה", ולא שמענו מעולם שמרן הורה כן לברך ברכה אחרונה על מאכלים אלו, וע"כ כדברי ההלכה ברורה שסילוק מפת ניילון אינה נחשבת לסילוק השולחן.

מחילה, האחרונים (לבוש ברכ"י בא"ח אול"צ ועוד) כתבו שרק אינו מצוי אבל לא שאינו נוהג. והאריך בזה מהר"י זיין בעל פרח שושן בשו"ת שערי ישועה שער ד סי' ב, שהוא דבר מוסכם בלא חולק. והביאו הברכ"י.
ומרן זיע"א בהליכו"ע ח"ב (עמ' לה-ו כמדומה), כותב כך להדיא, ואף הביאו ההלכה ברורה. אז לא יודע איפה רצית לשמוע ולא שמעת.
עכ"פ על כל דברים הבאים מחמת סעודה אין מברכים אחר סילוק שולחן דחיישי' לשיטת הרשב"א דעל כל דברים הבאים מחמ"ס אין מברכים אחר סילוק שולחן.
כמו"כ על פהב"כ אין מברכים גם אם אינה באה מחמ"ס, דחיישי' לרשב"א.
כמו"כ על כל מאכל שאכל בתוך הסעודה אין מברכין אחר סילוק שולחן דחיישי' לשיטת הריטב"א המאירי הרשב"א ותלמידיו בס' השלחן וס' הפרדס, שכל שהתחיל אכילתו בהיתר יכול להמשיך לאוכלו בלא ברכה אחר סילוק שולחן.

 

[מקיים דברי חכמים]

מחילה, האחרונים (לבוש ברכ"י בא"ח אול"צ ועוד) כתבו שרק אינו מצוי אבל לא שאינו נוהג. והאריך בזה מהר"י זיין בעל פרח שושן בשו"ת שערי ישועה שער ד סי' ב, שהוא דבר מוסכם בלא חולק. והביאו הברכ"י.
ומרן זיע"א בהליכו"ע ח"ב (עמ' לה-ו כמדומה), כותב כך להדיא, ואף הביאו ההלכה ברורה. אז לא יודע איפה רצית לשמוע ולא שמעת.
עכ"פ על כל דברים הבאים מחמת סעודה אין מברכים אחר סילוק שולחן דחיישי' לשיטת הרשב"א דעל כל דברים הבאים מחמ"ס אין מברכים אחר סילוק שולחן.
כמו"כ על פהב"כ אין מברכים גם אם אינה באה מחמ"ס, דחיישי' לרשב"א.
כמו"כ על כל מאכל שאכל בתוך הסעודה אין מברכין אחר סילוק שולחן דחיישי' לשיטת הריטב"א המאירי הרשב"א ותלמידיו בס' השלחן וס' הפרדס, שכל שהתחיל אכילתו בהיתר יכול להמשיך לאוכלו בלא ברכה אחר סילוק שולחן.

במחיכת"ר, היכן כתבתי שאינו נוהג?
אכן "יש מציאות" של אחר הסעודה באופנים מסויימים, אבל "אינו מצוי" באופנים רגילים וכמוש"כ השו"ע וכל האחרונים, ואין שום חולק בדבר.
ל"ז להבין על איזה אופן רוצה לדון כבו' בזמננו דין של "אחר הסעודה".
האם יש אופן שכבו' סבור שיש לברך "ברכה אחרונה" על מאכל שאוכל בזמן מסויים בסעודה?

 

[ע"ה ס"ט]

במחיכת"ר, היכן כתבתי שאינו נוהג?
אכן "יש מציאות" של אחר הסעודה באופנים מסויימים, אבל "אינו מצוי" באופנים רגילים וכמוש"כ השו"ע וכל האחרונים, ואין שום חולק בדבר.
ל"ז להבין על איזה אופן רוצה לדון כבו' בזמננו דין של "אחר הסעודה".
האם יש אופן שכבו' סבור שיש לברך "ברכה אחרונה" על מאכל שאוכל בזמן מסויים בסעודה?

האופן עליו אני מדבר הוא פינוי השולחן, או הסרת מפה וכד'. לפני הבאת פיצוחים וקינוחים.

 

[מקיים דברי חכמים]

האופן עליו אני מדבר הוא פינוי השולחן, או הסרת מפה וכד'. לפני הבאת פיצוחים וקינוחים.

ולדעתך, מרן סבר לברך על פיצוחים וקינוחים אלו בורא נפשות לפני ברכת המזון?

[שזה דינו של "אחר הסעודה" שטעון ברכה בין לפניו "בין לאחריו", כמבואר בשולחן ערוך סימן קעז סעיף ב 'ודברים הבאים לאחר סעודה קודם ברכת המזון, שהיה מנהג בימי חכמי הגמרא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותו וקובעים עצמם לאכול פירות ולשתות, כל מה שמביאים אז לפניהם, בין דברים הבאים מחמת הסעודה בין דברים הבאים שלא מחמת הסעודה, טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם', יש מי שנוהג כך?]

 

[ע"ה ס"ט]

ולדעתך, מרן סבר לברך על פיצוחים וקינוחים אלו בורא נפשות לפני ברכת המזון?

[שזה דינו של "אחר הסעודה" שטעון ברכה בין לפניו "בין לאחריו", כמבואר בשולחן ערוך סימן קעז סעיף ב 'ודברים הבאים לאחר סעודה קודם ברכת המזון, שהיה מנהג בימי חכמי הגמרא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותו וקובעים עצמם לאכול פירות ולשתות, כל מה שמביאים אז לפניהם, בין דברים הבאים מחמת הסעודה בין דברים הבאים שלא מחמת הסעודה, טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם', יש מי שנוהג כך?]

כן.