אך יש לדון דאולי גם בזה חשיב בידים, משא''כ בשומן קרוש שהביא השו''ע דשם אינו נמס מיד.
אם כבר זה הדמיון אז ראה בחזו"ע שבת ד וכן בשות הראש"ל שהתיר לשפוך מים על קרח בשבת.לשפוך מים על קוביות קרח כמדומני שאסור משום מוליד, ולכאו' ה''ה כאן, ואולי יש להתיר ששם השוקולד לתוך המים ולאא להיפך, אך יש לדון דאולי גם בזה חשיב בידים, משא''כ בשומן קרוש שהביא השו''ע דשם אינו נמס מיד.
הרב נתי, כנראה רצה להשוות לשפיכת מים על שלג ולא על קרח רגיל שהיה מים לפני כן.אם כבר זה הדמיון אז ראה בחזו"ע שבת ד וכן בשות הראש"ל שהתיר לשפוך מים על קרח בשבת.
לשון השו''ע והוא נמוח מאליו..אם כבר זה הדמיון אז ראה בחזו"ע שבת ד וכן בשות הראש"ל שהתיר לשפוך מים על קרח בשבת.
לא ידעתי מה החילוק ביניהם.. בכל אופן כמדומני שגם השוקולד היה נוזלי לפני שנתקשה.הרב נתי, כנראה רצה להשוות לשפיכת מים על שלג ולא על קרח רגיל שהיה מים לפני כן.
שומן קרוש נמס ע''י גרמא, ולכאו' כאן הוי בידים. (ראה שיח במ''ב ס''ק קב)לא הבנתי למה פה זה לא דומה לשומן קרוש?
בכל אופן? או רק כשאין כוונתו להפשיר וכדו'..אם כבר זה הדמיון אז ראה בחזו"ע שבת ד וכן בשות הראש"ל שהתיר לשפוך מים על קרח בשבת.
זה ודאי דמי לשומן קרוש שכשמניחו הוי יבש ואזלינן בתר ההנחה ומותר לדידן.עיקר השאלה צריכה להיות בלהניח ישירות על הפלאטה כגון ע''י ניר כסף ומשום מבשל, והוי לח ויש בישול אחר בישול בלח
ויש חולקין על שומן קרוש, שזו קולא מחודשתזה ודאי דמי לשומן קרוש שכשמניחו הוי יבש ואזלינן בתר ההנחה ומותר לדידן.
גם לבני ספרד?ויש חולקין על שומן קרוש, שזו קולא מחודשת
שומן קרוש לכאו' זה שו"ע מפורש שיח טז גבי אינפנדאגם לבני ספרד?
רוטב שקרש חיפשתי בזמן שעסקתי בסוגיא ולא מצאתי משהו מפורש אי נידון כאוכל וחשיב יבש או כמשקה ונידון כמים קפואים. (וכמדומה ששמעתי משם הרב אופיר מלכה דאף מים קפואים נידון כיבש ואכמ''ל)שומן קרוש לכאו' זה שו"ע מפורש שיח טז גבי אינפנדא
אבל הרב משה משה לוי מנוח"א חב י מח הע 148 כותב לחלק ורק בשר שיש בו שומן יש להתיר
אבל מרק שקרש או רוטב דגים למעשה יש לאסור
ועין שם שכתב שאנשים לא בקיאים לחלק בין לח ללח שקרש ויתירו גם לח שלא קרש.
וכן החמיר בזה באול"צ ח"ב פ"ל י"ד מטעם ששמא לא התיר מרן אלא במיעוטו רוטב
(וכעי"ז ילקו"י רכ"א סנ"ט)
ולפי"ז שוקולד יש לאסור
במחילת כבודו הבאתי הדברים בקיצור נמרץרוטב שקרש חיפשתי בזמן שעסקתי בסוגיא ולא מצאתי משהו מפורש אי נידון כאוכל וחשיב יבש או כמשקה ונידון כמים קפואים. (וכמדומה ששמעתי משם הרב אופיר מלכה דאף מים קפואים נידון כיבש ואכמ''ל)
אני לא מדבר על מאכל יבש עם רוטב, אלא על מאכל יבש ללא רוטב כלל, ובודאי ששוקולד יבש לא גרע משומן קרוש דודאי נידון כאוכל ולא כמשקה, ומאחר ואין בו לחלוחית ודאי דנידון כיבש.
אין לי ספרים לצערי..במחילת כבודו הבאתי הדברים בקיצור נמרץ
אנא יעיין כבודו במקורות הנ"ל בפנים ויראה החילוקים כתובים
ואף אמנם יש להקל בזה כהוראת מרן יש שיטות החמירות
מאיפה זה?הרב יצחק לוי כתב שמותר להמיס שוקולד בשבת שמוגדר כמובן כיבש ואין בישול אחר בישול ביבש
לדעתי אין בזה שום חידוש.מאיפה זה?