• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

המסת שוקולד בשבת

יי"ש

Well-known member
האם מותר להמיס בשבת שוקולד?
מן הסתם השוקולד עובר תהליך בישול קודם היותו שוקולד כך שלכאורה אין בישול אחר בישול.
בסופלה למשל התירו לחממו בשבת ואף שהשוקולד נוזל, משום דדמי לשומן קרוש שהביא מרן בשו"ע.

יש מי שמכיר/יודע אם יש תשובה של מורנו הראש"ל או לאחד מגדולי דורנו?
 
לשפוך מים על קוביות קרח כמדומני שאסור משום מוליד, ולכאו' ה''ה כאן, ואולי יש להתיר ששם השוקולד לתוך המים ולאא להיפך, אך יש לדון דאולי גם בזה חשיב בידים, משא''כ בשומן קרוש שהביא השו''ע דשם אינו נמס מיד.
 
לשפוך מים על קוביות קרח כמדומני שאסור משום מוליד, ולכאו' ה''ה כאן, ואולי יש להתיר ששם השוקולד לתוך המים ולאא להיפך, אך יש לדון דאולי גם בזה חשיב בידים, משא''כ בשומן קרוש שהביא השו''ע דשם אינו נמס מיד.
אם כבר זה הדמיון אז ראה בחזו"ע שבת ד וכן בשות הראש"ל שהתיר לשפוך מים על קרח בשבת.
 
גם לבני ספרד?
שומן קרוש לכאו' זה שו"ע מפורש שיח טז גבי אינפנדא
אבל הרב משה משה לוי מנוח"א חב י מח הע 148 כותב לחלק ורק בשר שיש בו שומן יש להתיר
אבל מרק שקרש או רוטב דגים למעשה יש לאסור
ועין שם שכתב שאנשים לא בקיאים לחלק בין לח ללח שקרש ויתירו גם לח שלא קרש.
וכן החמיר בזה באול"צ ח"ב פ"ל י"ד מטעם ששמא לא התיר מרן אלא במיעוטו רוטב
(וכעי"ז ילקו"י רכ"א סנ"ט)
ולפי"ז שוקולד יש לאסור
 
שומן קרוש לכאו' זה שו"ע מפורש שיח טז גבי אינפנדא
אבל הרב משה משה לוי מנוח"א חב י מח הע 148 כותב לחלק ורק בשר שיש בו שומן יש להתיר
אבל מרק שקרש או רוטב דגים למעשה יש לאסור
ועין שם שכתב שאנשים לא בקיאים לחלק בין לח ללח שקרש ויתירו גם לח שלא קרש.
וכן החמיר בזה באול"צ ח"ב פ"ל י"ד מטעם ששמא לא התיר מרן אלא במיעוטו רוטב
(וכעי"ז ילקו"י רכ"א סנ"ט)
ולפי"ז שוקולד יש לאסור
רוטב שקרש חיפשתי בזמן שעסקתי בסוגיא ולא מצאתי משהו מפורש אי נידון כאוכל וחשיב יבש או כמשקה ונידון כמים קפואים. (וכמדומה ששמעתי משם הרב אופיר מלכה דאף מים קפואים נידון כיבש ואכמ''ל)
אני לא מדבר על מאכל יבש עם רוטב, אלא על מאכל יבש ללא רוטב כלל, ובודאי ששוקולד יבש לא גרע משומן קרוש דודאי נידון כאוכל ולא כמשקה, ומאחר ואין בו לחלוחית ודאי דנידון כיבש.
 
רוטב שקרש חיפשתי בזמן שעסקתי בסוגיא ולא מצאתי משהו מפורש אי נידון כאוכל וחשיב יבש או כמשקה ונידון כמים קפואים. (וכמדומה ששמעתי משם הרב אופיר מלכה דאף מים קפואים נידון כיבש ואכמ''ל)
אני לא מדבר על מאכל יבש עם רוטב, אלא על מאכל יבש ללא רוטב כלל, ובודאי ששוקולד יבש לא גרע משומן קרוש דודאי נידון כאוכל ולא כמשקה, ומאחר ואין בו לחלוחית ודאי דנידון כיבש.
במחילת כבודו הבאתי הדברים בקיצור נמרץ
אנא יעיין כבודו במקורות הנ"ל בפנים ויראה החילוקים כתובים
ואף אמנם יש להקל בזה כהוראת מרן יש שיטות החמירות
 
חזור
חלק עליון