תוצאות חיפוש

'רק' שתי מילים... הוא כותב במפורש שדאוריתא זה לפני עשיית המצוה, וזה 'רק' שתי מילים שאין לדייק אותם...

משך חכמה במדבר פרק יט פסוק כ (פרשת חקת) הנה במגן אברהם (אורח חיים) סימן תרפ"ה כתב דפרשת פרה דלהוי דאורייתא לא ידענא היכא רמיזא, יעויין שם. ולדעתי הוא מפורש, דבריש יומא (ב, א) יליף לענין פרישה מהך (ויקרא ח, לד) ד"כאשר (עשה ביום הזה) ציוה ה' לעשות לכפר עליכם", "לעשות" - אלו מעשי פרה, "לכפר עליכם"...

מנין? איזה תנא דרש כן? או אמורא? כנ"ל. אולי נלמד קידוש דאוריתא מדכתיב בפרשת ויקהל 'זה הדבר' אשר ציוה ה' ששת ימים תעשה מלאכה, היינו בדיבור, וצ"ע אמאי לא מצאנו כן בגמ'? וכן בכל מקום שכתוב זה הדבר נלמד דהיינו דיבור דאורייתא.

שאל אמך וזקנתך ויגידו לך. אצל הספרדים לא היה מנהג כזה מעולם, וגם אצל האשכנזים זה חידוש של הרבנים הנ"ל ולא היה מנהג כזה אצלם מקדמת דנא. בשם י"א אדרבה, עיין בדבריהם ותראה האם יש מקור ברור שצריך 'לקרוא' פרשת פרה מדאוריתא. הרבנים הנ"ל חינכו אותנו לא להיות חסידים שיש להם אדמו"ר והם עושים מה שהוא...

האם מזמן חתימת התלמוד עד היום מישהו [או מישהי] נהג בזה לחייב את הנשים בפרשת פרה? מה עם צאי לך בעקבי הצאן וכו'? היכן נעלם מסורת אבות ואמהות? עד שדנים על פרשת זכור שגם זה התחדש רק לפני כ200 שנה ולא נהגו כלל בארצות המזרח בזה, ורק בדורות האחרונים נגררו אחר מנהג אשכנז בזה - לחייב יותר בפרשת פרה...

הלשון 'יש להזהר' לא מורה על 'חומרא בעלמא', אלא על צורך להזהר ולנהוג כן. המעיין היטב בב' המקומות יראה שהמקום השני הוא מהדורא קמא לפני שהאריך ביסוד של דברים חשובים או לא, ולא הביא במקורות שם את המקורות שהביא לפני כן, ושם עדיין סבר שכן הוא מדינא, וזהו שיש להזהר כן. ועוד מדוע לא כתב לעיל מיניה שיש...

לזרוק צפרנים זה 'קולא' וזה לא עושים מחמת שלא ראינו סכנה, משום שזה מוזכר בגמ', ואנו ממשיכים 'להחמיר' כדעת 'הגמ'. לא ליפול על אפיים זוהי 'קולא' שלא מוזכרת בגמ', ולא ראינו סכנה, ואין לבטל את 'החומרא' ליפול על אפיים משום זה.

הספרדים לא נהגו בזה איסור כלל. מי שנהג בזה איסור זה רק הבגדדים. ואה"נ מכאן ראיה דלא כמותם. בשאר קהלות ישראל נהגו לאכול דגים וחלב כדינא דגמ'. לא יודע אם הם דורכים על צפרניים. מ"מ שם לא מבטלים שום הלכה בזה שנשארים בדינא דגמ' משא"כ לבטל נפילת אפים שזה דינא דגמ' משום איזה חשש שלא כתוב בגמ' אלא של...

האם ראית אשה מעוברת שדורכת על צפרנים? אני לא ראיתי.

יותר חד. האם ראינו מישהו בכל הדורות האחרונים שנפל על פניו ואמר לדוד אליך וכו' והסתכן?? היינו צריכים לראות מיתה המונית אצל כל עמך בית ישראל שנופלים על פניהם, ולא חזינן הכי.

לא רואה בזה קושיא כ"כ. הרבה פעמים יש איזה דינים שיוצאים מתוך תשובה ארוכה ולא כל הפוסקים נוחתים להוציא את כל הדינים שיוצאים ממנה, אלא מקצרים את המסקנא לענין מסויים, ואכן הפוסקים הביאו בקצרה את הזקן אהרן הנ"ל לענין מנגנים וכו', וכפי שהביא הכה"ח בסי' תרצ"ו אות כ"ו: ומותר לאבל אחר שבעה על שאר קרובים...

יתכן ולא עיין בכל התשובה, אלא במה שהביאו האחרונים בקצרה ממנו.

שו"ר בפסקי תשובות סי' תרצ"ב בסוף הערה 17 שציין לשו"ת מגדנות אליהו ח"ד סי' קכ"ז, שהאריך בזה יפה, והעלה כאמור ומעוד טעמים - עי' באותיות ה' ו'.

מרן שליט"א בשיעורו אתמול [מוצ"ש פרשת כי תשא תשפ"ה] וכן בילקוט יוסף פורים [עמ' שכ"ג] העלה שיקרא ביום שהוא מדברי קבלה ולא בלילה שהוא מדברי סופרים, וחלק על האור לציון בזה. ולא זכיתי להבין, שהרי יש כאן ס"ס לקרוא בלילה, שמא קריאת הלילה והיום שוה ושניהם מדברי סופרים [דדברי קבלה כדברי סופרים דמו...

אדרבה, אתה לא ענית על הטענות שהצגתי לך אלא התחמקת. בקשר לגדולי הדור. כאן זו לא מחלוקת 'הלכתית'. יש כאן 'החלטה' של גדולי הדור, בגדר 'הוראת שעה' ו'ראיה למרחוק', ואינה נמדדת כלל במחלוקות הלכתיות רגילות. ולכן אין טעם לדון בזה בכלים הלכתיים של מקורות וכדומה. צריך לקבל בהכנעה את דעתם של 'כל' גדולי...

לא זה הנידון. הוא לא ציין כלל שיש חולקים על זה, וכתב כן בתור דבר פשוט, פעמיים בב' סימנים שונים. ובשו"ע אין שום רמז שחזר בו. עיין היטב בשערי אפרים, תראה שיש לו פירוש אחר במ"מ וכלל לא כמו שפירשת בדבריו שזהו דוחק עצום. את דברי האבנ"ז לא ראיתי בפנים. כמדומני שדייק מהמ"מ מדלא כתב בי"ד 'בעיירות', אלא...

למה לא? הב"י כותב 'ופירוש שלא בזמנה כתב הר"ן וכו''. כלומר זה דבר פשוט ואין בזה חולק. וגם בסי תרפ"ח העתיק את דברי הבעה"מ בשם ר' אפרים, וגם שם לא כתב שיש חולק על זה. מראה הפנים מסכת מגילה פרק א הלכה ג כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה. זהו מסייעא להו להי"מ שהובא בדבור דלעיל דהא דקאמר רב בבבלי...

עיין במראה הפנים על הירושלמי. עיין בתשובת הגר"ח ברלין [הבאתי לעיל]. כך נראה גם מדברי הב"י שהביא את הר"ן ולא כתב שהרמב"ם חולק עליו.

לא קשור כלל. א"א להפוך דברי המ"מ משום שרוב האחרונים הבינו כן ברמב"ם. גם יש כמה וכמה אחרונים שהבינו ברמב"ם לא כך. לא שייך כאן 'רוב'. דברי הרמב"ם סתומים ואפשר לפרשם בב' אופנים. המ"מ פירשם באופן ברור לא כדעת 'רוב' האחרונים. אחרי הכל דברי הרב עובדיה צע"ג שכתב בפשיטות שכן מוכח 'להדיא' מדברי...

זה 'רוב' האחרונים כנגד מהר"ש גרמיזאן? תהיה כנה עם עצמך. מה פשט המ"מ? לא דיברתי על הרמב"ם, אלא על המ"מ.