באופן שאדם אכל כביצה ואף יותר, וכבר עברו 72 דק'
ונקטינן להלכה שכל זמן שהוא שבע יכול לברך ברכהמ"ז באופן שאכל כביצה ומעלה.
מהו שיעור כדי שביעה הזה שכל זמן שהוא שבע יכול לברך
האם שיעור כדי שביעה הכונה שהוא שבע ואינו יכול להכניס עוד כלום לפיו [חוץ ממיני מתיקה שאמרו בגמ' שלזה יש מקום]
או ששיעור...
מי ששכח לומר בשבת ור"ח "רצה והחליצנו" ואמר "יעלה ויבא", ידוע שרק לכתחילה תדיר קודם, אבל לא לעיכובא, ולכן יאמר אח"כ רצה והחליצנו, וכמו שפסק ביבי"א חלק י' סי' כ"ב.
בהלכה היומית של היום (ל' שבט תשפ"ד) אמר הרב יצחק לוי בשיעור עצה שיש לעשות לדעת היבי"א:
ואמנם, ביבי"א הנ"ל כתב: "גם הלום ראיתי להרב...
כיסוי הסכין בשעת ברכת המזון, והאם בשבת ויו"ט מכסים את הסכין בשעת ברכת המזון
מקור הדברים מדברי הרוקח (סימן שלב), והביאו מרן הבית יוסף (באו"ח סי' קפ') שכתב בזה הלשון, מכסין סכין בשעת ברכת המזון, על מה שנאמר בפסוק (לגבי המזבח) לא תניף עליהם ברזל, ובמכילתא פירשו הטעם, שאין להניף ברזל על המזבח...
איך יתכן שאדם גדול אכל למעלה מכביצה לחם כשר ושבע, וגם שתה משקין, ולא בירך לאחר אכילתו כלום, ואומרים שמחמת סב"ל לא יברך ברכת המזון אפי' שהיא דאו'.
זה מח' בפוסקים אבל כך פסק מרן זיע"א.
ידוע שאם אדם אכל כזית פת חייב לברך ברכת המזון מדרבנן.
ואם אכל כזית פת והשלים שביעתו על ידי שאר מאכלים חיב לברך מדאורייתא
וחידש באור לציון שאם אכל כזית פת והשלים שביעתו על ידי אורז חיב לברך רק מדרבנן כיון שאורז לא נאכל עם הפת.
השאלה היא מה דעת מרן זיע"א בנושא? האם יש למישהו מקור?
שלום וברכה.
ידוע שלפי המקובלים יש בעיה בלפנות את השולחן קודם ברכת המזון, ולכן בערב שבת כשמסיימים לאכול את הדג שמים אותו בקערה בצד השולחן ורק לאחר ברכת המזון מפנים אותו לאשפה.
מישהו יודע מה דעת מרן בעניין זה?
תודה מראש
שלום וברכה לכבוד הרב
שליט''א
לא הבנתי מה דעת היביע אומר לגבי דיבור בהרחמן האם מותר דברי חול או רק ד''ת כי לכאו' יש סתירה מהרישא לסיפא בחלק א סי יא בהערה
ידוע הדין (הובא בילקו"י סי' רצ"א סעיף י"ח):
והיינו שלעניין כל מה שמזכירים הולכים אחרי תחילת הסעודה.
ושאלני מישהו מה הטעם והסברא בדבר זה. הדין פשוט, אבל למה באמת זה ככה? הרי סו"ס הוא מברך בלילה שזה כבר לא שבת.
וחשבתי לומר שמכיון שאחרי שאכל כזית פת כבר נתחייב בברכת המזון, ואז היה עדיין שבת, לכן...
בהליכו"ע ח"ג פרשת ויצא סעיף ח', וכן בילקו"י שבת סי' רצ"ט ס"ג וסי' רצ"א סעיף י"ט, וכן בילקו"י חופה וקידושין פרק י"ז סעיף ל"א, כתב שיכול לשתות כוס יין של ברהמ"ז אפי' בוודאי חשיכה.
ואילו בחזו"ע שבת ב' עמ' שצ"ו, וכן בילקו"י החדש (כרך א' ח"ד) סי' רצ"א סעיף כ"ג [שנדפסו לאחר מכן], כתב שרק בספק חשיכה...
שלום וברכה לרבנים שליט"א
רציתי לשאול, הרי ידוע שמותר לגרום לברכה שאינה צריכה בשבת לצורך השלמת 100 ברכות.
אם כן, האם מותר בברכת המזון בסעודות שבת לא להזכיר 'רצה' במתכוון על מנת לברך 'אשר נתן שבתות למנוחה' בשם ומלכות ולהרוויח ברכה?