באופן שאדם אכל כביצה ואף יותר, וכבר עברו 72 דק'
ונקטינן להלכה שכל זמן שהוא שבע יכול לברך ברכהמ"ז באופן שאכל כביצה ומעלה.
מהו שיעור כדי שביעה הזה שכל זמן שהוא שבע יכול לברך
האם שיעור כדי שביעה הכונה שהוא שבע ואינו יכול להכניס עוד כלום לפיו [חוץ ממיני מתיקה שאמרו בגמ' שלזה יש מקום]
או ששיעור...
איך יתכן שאדם גדול אכל למעלה מכביצה לחם כשר ושבע, וגם שתה משקין, ולא בירך לאחר אכילתו כלום, ואומרים שמחמת סב"ל לא יברך ברכת המזון אפי' שהיא דאו'.
זה מח' בפוסקים אבל כך פסק מרן זיע"א.
ידוע שאם אדם אכל כזית פת חייב לברך ברכת המזון מדרבנן.
ואם אכל כזית פת והשלים שביעתו על ידי שאר מאכלים חיב לברך מדאורייתא
וחידש באור לציון שאם אכל כזית פת והשלים שביעתו על ידי אורז חיב לברך רק מדרבנן כיון שאורז לא נאכל עם הפת.
השאלה היא מה דעת מרן זיע"א בנושא? האם יש למישהו מקור?
שלום וברכה.
ידוע שלפי המקובלים יש בעיה בלפנות את השולחן קודם ברכת המזון, ולכן בערב שבת כשמסיימים לאכול את הדג שמים אותו בקערה בצד השולחן ורק לאחר ברכת המזון מפנים אותו לאשפה.
מישהו יודע מה דעת מרן בעניין זה?
תודה מראש
שלום וברכה לכבוד הרב
שליט''א
לא הבנתי מה דעת היביע אומר לגבי דיבור בהרחמן האם מותר דברי חול או רק ד''ת כי לכאו' יש סתירה מהרישא לסיפא בחלק א סי יא בהערה