ברכת המזון

יישר כוח.

באופן שאדם אכל כביצה ואף יותר, וכבר עברו 72 דק' ונקטינן להלכה שכל זמן שהוא שבע יכול לברך ברכהמ"ז באופן שאכל כביצה ומעלה. מהו שיעור כדי שביעה הזה שכל זמן שהוא שבע יכול לברך האם שיעור כדי שביעה הכונה שהוא שבע ואינו יכול להכניס עוד כלום לפיו [חוץ ממיני מתיקה שאמרו בגמ' שלזה יש מקום] או ששיעור...

אדם ששכח רצה והחליצנו והוצרך לברך מקדש השבת אחרי בונה ירושלים. האם מצטרפת הברכה למנין 100 ברכות בשבת?

כיסוי הסכין בשעת ברכת המזון, והאם בשבת ויו"ט מכסים את הסכין בשעת ברכת המזון מקור הדברים מדברי הרוקח (סימן שלב), והביאו מרן הבית יוסף (באו"ח סי' קפ') שכתב בזה הלשון, מכסין סכין בשעת ברכת המזון, על מה שנאמר בפסוק (לגבי המזבח) לא תניף עליהם ברזל, ובמכילתא פירשו הטעם, שאין להניף ברזל על המזבח...

לא כל כך הבנתי, לפי הסיום של הלכה כא - אפשר לעשות ברכה על הכוס (בורא פרי הגפן) בסיום ברכת המזון - בלי שאף אחד שותה ממנו??

איך יתכן שאדם גדול אכל למעלה מכביצה לחם כשר ושבע, וגם שתה משקין, ולא בירך לאחר אכילתו כלום, ואומרים שמחמת סב"ל לא יברך ברכת המזון אפי' שהיא דאו'. זה מח' בפוסקים אבל כך פסק מרן זיע"א.

שלו' לכבוד הרב, האם אישה יכולה להוציא גבר ידי חובת ברכת המזון (האם יש חילוק אם הוא עם הארץ או לא וכו'....) תודה רבה!

ידוע שאם אדם אכל כזית פת חייב לברך ברכת המזון מדרבנן. ואם אכל כזית פת והשלים שביעתו על ידי שאר מאכלים חיב לברך מדאורייתא וחידש באור לציון שאם אכל כזית פת והשלים שביעתו על ידי אורז חיב לברך רק מדרבנן כיון שאורז לא נאכל עם הפת. השאלה היא מה דעת מרן זיע"א בנושא? האם יש למישהו מקור?

שלום וברכה. ידוע שלפי המקובלים יש בעיה בלפנות את השולחן קודם ברכת המזון, ולכן בערב שבת כשמסיימים לאכול את הדג שמים אותו בקערה בצד השולחן ורק לאחר ברכת המזון מפנים אותו לאשפה. מישהו יודע מה דעת מרן בעניין זה? תודה מראש

שלום וברכה לכבוד הרב שליט''א לא הבנתי מה דעת היביע אומר לגבי דיבור בהרחמן האם מותר דברי חול או רק ד''ת כי לכאו' יש סתירה מהרישא לסיפא בחלק א סי יא בהערה

ידוע הדין (הובא בילקו"י סי' רצ"א סעיף י"ח): והיינו שלעניין כל מה שמזכירים הולכים אחרי תחילת הסעודה. ושאלני מישהו מה הטעם והסברא בדבר זה. הדין פשוט, אבל למה באמת זה ככה? הרי סו"ס הוא מברך בלילה שזה כבר לא שבת. וחשבתי לומר שמכיון שאחרי שאכל כזית פת כבר נתחייב בברכת המזון, ואז היה עדיין שבת, לכן...

בהליכו"ע ח"ג פרשת ויצא סעיף ח', וכן בילקו"י שבת סי' רצ"ט ס"ג וסי' רצ"א סעיף י"ט, וכן בילקו"י חופה וקידושין פרק י"ז סעיף ל"א, כתב שיכול לשתות כוס יין של ברהמ"ז אפי' בוודאי חשיכה. ואילו בחזו"ע שבת ב' עמ' שצ"ו, וכן בילקו"י החדש (כרך א' ח"ד) סי' רצ"א סעיף כ"ג [שנדפסו לאחר מכן], כתב שרק בספק חשיכה...