אבות פרק ה'

וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם (אבות פ"ה מ"ה)

בזמן שאין זבובים האויר מתעפש ויהיה דבר, וחסד אלוקי הוא שמעיפוש האויר נולדים הזבובים ולא יהיה דבר, ובבית המקדש היה נס בתוך נס שאפי' שלא נראה זבוב בבית המטבחיים לא היה מתעפש האויר. (פי' ר' אברהם אזולאי)
 
עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם, ואמנם העשרה נסים אשר נעשו לאבותינו במצרים הרי הם הנצלם מעשר מכות, והיות כל מכה ומכה מיוחדת במצרים ולא בישראל, ואלו נסים בלא ספק, ולשון התורה בכל מכה מהן שהיא במצרים לבד, זולת הכנים שהוא לא באר בה זה, אבל ידוע שלא ענש את ישראל, ואמנם היו מצויות אצלם ולא צערו אותם, וכך בארו החכמים. (פיהמ"ש להרמב"ם אבות פ"ה מ"ג)
 
שאלה לחברי הפורום.

בנוגע למשנה "עשרה ניסים נעשו במקדש.." שאחד מהם לא היה קרי לכהן גדול.
ומה שאיני מבין שעם כל השמירה ששמרו עליו ערני כל הלילה ודרש בדברי תורה או שמע דברי תורה וסביבו יש כהנים.
כיצד שייך בכלל להטמא טומאת קרי?

ראיתי את הפירוש של תוספות יום טוב "כי יצר הטוב ויצר הרע מתקוטטים זה עם זה כשני אויבים..." אבל עדיין קשה לי הדבר שאחרי הכל אני לא מבין מה הנס פה מה היציאה מגדר הטבע.

כל הדוגמאות הקודמות זה ניסים בפשטות, כלומר מעל גדר הטבע: רוח לא הזיזה עמוד עשן, גשם (מים) לא כיבה אש, זבוב לא נמשך לבשר וכן על זה הדרך בכולם.
במקרה זה לא ברור לי היכן היציאה מגדר הטבע והיכן הנס.
 
חזור
חלק עליון