יפה מאוד רק ליתר ביאור הוספתי לך משל..
מאמר
תורה ודרך ארץ
רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה
עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. (אבות ב, ב)
רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עוֹל מַלְכוּת וְעוֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עוֹל תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו
עוֹל מַלְכוּת וְעוֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
(אבות ג, ו)
לכאורה אם יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, למה כאשר אדם מקבל עליו עול תורה פורקים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, הרי התנא אמר שיגיעת שניהם משכחת עון?
וכדי לתרץ זאת נקדים משל שקראתי, אדם טייל בנמל וראה דבר משונה, ראה שיש אוניות שבאות עם סחורה פורקות אותה וטוענים אותה שוב בסחורה אחרת, ויש אוניות שבאו עם סחורה ולאחר שפרקו העמיסו על חצי אונייה סחורה ואת חצי האונייה הריקה מילאו באבנים, ויש אוניות שלאחר שפרקו את הסחורה מילאו את כולה באבנים, ואותו אדם עומד ומשתאה מדוע צריכים להעמיס אבנים על האונייה וכי חסר אבנים בארץ שממנה באה האונייה? לאחר בירור קצר התברר לו שכיון שבים ים רוחות חזקות וגלים עזים שיכולים להפוך אוניות ריקות וקלות משקל לכן כאשר אונייה מפליגה בים חייבים שהיא תהיה עמוסה במשקל כדי שהרוחות הנושבות לא יטלטלו אותה ויפילו אותה לים, ולכן אם האונייה חוזרת מלאה עם סחורה היא כבר כבידה משקל ואין חשש שרוחות יטלטלו אותה, ואם האונייה חזרה רק עם חצי כמות של סחורה אין ברירה אלא להוסיף עליה את החצי השני באבנים, ואם היא חוזרת ריקה לגמרי מעמיסים את כולה באבנים,
וכך גם האדם בעולם הזה . אם אין עליו עול, יוכל הוא להטלטל עם הרוחות הנושבות למעוד וליפול בעבירות , ולכן חייב שאדם יהיה מלא עם עול, או עול תורה או עול מלכות ועול דרך ארץ , ולכן אם מקבל עליו
עול תורה אינו צריך עול מלכות ועול דרך ארץ, כי עול תורה זה מספיק נגד הרוחות, ואם הוא לומד תורה ללא עול תורה (רק חצי עול) אז יפה
תלמוד תורה יחד עם דרך ארץ, חצי סחורה וחצי אבנים, ביחד "יגיעת שניהם משכחת עון", ואם פורק ממנו עול תורה לגמרי ולא עושה כלום, לא עול תורה ולא תלמוד תורה, אז ממלאים אותו רק אבנים, עול דרך ארץ,
ולפ"ז יובן מה שאמרו חז"ל אדם לעמל יולד זכה לעמל תורה לא זכה לעמל מלאכה כי בלי עמל של אחד מהם ודאי שיכשל בעון ...
