יעקב הבבלי
Active member
ערש"ק לכ"ה לחודש אדר יום השנה לחכם סלמאן חוגי עבודי ע"ה
דווקא אותי תפס הנושא איך זכה אביהם הדגול ר' יצחק טופיק (ראה אודותיו בספר ירושלים בתפארתה עמוד רס"ט) שכל בניו ת"ח והרי לכאורה בעיננו הוא היה מוכר בדים במאה שערים ותו לא והוא בכ"ז רצה שהבנים שלו רק יעסקו במסחר התורה ולא בשום דבר אחר
אבל הרבה אני זוקף זאת באמא של מלכות מרת אסתר טופיק ע"ה שבשנות 1946 ברחו הערבים מאזור בקעה וקטמון והיהודים הלכו ולקחו ובזזו את בתיהם הנטושים והעזובים כמו שהיה עם חכם בן ציון חזן (עיין אודותיו בספר חזן נעים זמירות) וחכם אפרים זליכה הכהן וחכם יוסף שרבני וגם חכם יצחק טופיק עשה כן ומצא לביתו נאוה קודש בקומה ג' ארבעה חדרים ובלילה בהיר אחד את מנין ערבית בצאת הכוכבים הפסיד וילך הלוך לחפש מנין לערבית בשעה יותר מאוחרת ולא בנמצא ואז הרבנית אמרה מה שווה לבוא פה הנה וערבית מנין וכבר תכף לנטילה ברכה עזבה את הדירה הנ"ל וחזרה לגור במאה שערים לחדר וחד וכן היה יותר קל לחנכם ולגדלם רק לתורה ולא לשום דבר אחר
ועוד מעשה פלא והוא בשעה אחת ר' יצחק היה סועד ארוחת צהרים בחנותו וכל יום בניו היו מסיימים רק בשעה ארבע את הכותאב (החידר=הת"ת=המוסד) אבל בחופש (בין הזמנים=בין המצרים) במקום לסיים בארבע היו מסיימים בשעה אחת כי קימ"ל שבמתים חופשי ולא בחיים היו האחים כל יום אחד אחר הולך להביא לאביו ארוחה וביום תור של ר' אברהם מגיע לחנות ואין קול ואין עונה ואין קשב ובחנות ע"י אמרו לו שאביו הלך לביהכ"נ שטיבלך מאה שערים והגיע וראה אביו ר' יצחק ע"ה יושב עם כל מוכרי וסוחרי החנויות של מאה שערים יושבים על הרצפה ומבכים על בית המקדש (היה מרחק רב בחום של הקיץ להגיע לחכם יעקב מוצפי בקריאת ספר ברחוב יואל פינת ישא ברכה לומר עמו את התיקון חצות וכ"ש למרחק של שמש צדקה ברחוב חגי) וכן היה מגיע לשם החייט ממאה שערים ר' אברהם שמאש (עיין אודותיו בספר החייט ממאה שערים)
ועוד חזון למועד בעזרת ה' בשמחות וגיל
דווקא אותי תפס הנושא איך זכה אביהם הדגול ר' יצחק טופיק (ראה אודותיו בספר ירושלים בתפארתה עמוד רס"ט) שכל בניו ת"ח והרי לכאורה בעיננו הוא היה מוכר בדים במאה שערים ותו לא והוא בכ"ז רצה שהבנים שלו רק יעסקו במסחר התורה ולא בשום דבר אחר
אבל הרבה אני זוקף זאת באמא של מלכות מרת אסתר טופיק ע"ה שבשנות 1946 ברחו הערבים מאזור בקעה וקטמון והיהודים הלכו ולקחו ובזזו את בתיהם הנטושים והעזובים כמו שהיה עם חכם בן ציון חזן (עיין אודותיו בספר חזן נעים זמירות) וחכם אפרים זליכה הכהן וחכם יוסף שרבני וגם חכם יצחק טופיק עשה כן ומצא לביתו נאוה קודש בקומה ג' ארבעה חדרים ובלילה בהיר אחד את מנין ערבית בצאת הכוכבים הפסיד וילך הלוך לחפש מנין לערבית בשעה יותר מאוחרת ולא בנמצא ואז הרבנית אמרה מה שווה לבוא פה הנה וערבית מנין וכבר תכף לנטילה ברכה עזבה את הדירה הנ"ל וחזרה לגור במאה שערים לחדר וחד וכן היה יותר קל לחנכם ולגדלם רק לתורה ולא לשום דבר אחר
ועוד מעשה פלא והוא בשעה אחת ר' יצחק היה סועד ארוחת צהרים בחנותו וכל יום בניו היו מסיימים רק בשעה ארבע את הכותאב (החידר=הת"ת=המוסד) אבל בחופש (בין הזמנים=בין המצרים) במקום לסיים בארבע היו מסיימים בשעה אחת כי קימ"ל שבמתים חופשי ולא בחיים היו האחים כל יום אחד אחר הולך להביא לאביו ארוחה וביום תור של ר' אברהם מגיע לחנות ואין קול ואין עונה ואין קשב ובחנות ע"י אמרו לו שאביו הלך לביהכ"נ שטיבלך מאה שערים והגיע וראה אביו ר' יצחק ע"ה יושב עם כל מוכרי וסוחרי החנויות של מאה שערים יושבים על הרצפה ומבכים על בית המקדש (היה מרחק רב בחום של הקיץ להגיע לחכם יעקב מוצפי בקריאת ספר ברחוב יואל פינת ישא ברכה לומר עמו את התיקון חצות וכ"ש למרחק של שמש צדקה ברחוב חגי) וכן היה מגיע לשם החייט ממאה שערים ר' אברהם שמאש (עיין אודותיו בספר החייט ממאה שערים)
ועוד חזון למועד בעזרת ה' בשמחות וגיל
