איזה לוח שנה מומלץ שהולך לפי פסקי {בזמני היום} של מרן רבנו אור העולם זצ"ל והבדיל בין לחיים מרן הראשל"צ שליט"א ??? אשמח למענה

[בניהו שמש]

[וגם חכם בן ציון ע"ה היה מעורב בזה למי שמכיר את השתלשלות עריכת הלוח]

מי שמכיר את פסקי חכם בן ציון, יודע שלוח אור החיים, הוא כנגד פסקי האור לציון, מרישא עד גמירא, אין בלוח אור החיים, אפילו זמן אחד (!) חוץ משקיעה ונץ, שתואמים את שיטתו.
עלות השחר - לפי מה שנתבאר באול''צ ח''ד העיקר לילך לפי מעלות, ולא זמניות, ולכתחילה לחוש גם לדעה של 90 דק'
זמן ציצית ותפילין - לפי האול''צ הוא 50 דק' לפני הנץ, ולא 66.
זמן ק''ש - העיקר למנות מעלות השחר, עד צה''כ דהגאונים.
זמן תפילה - כנ''ל
חצות - יש לאחר ב-7 דק', כמבואר באול''צ חלק ב'
מנחה גדולה - כנ''ל
מנחה קטנה - מעלות השחר עד צאה''כ
פלג המנחה - כנ''ל
שקיעת החמה - בערב שבת יש לחשוש לשקיעה מישורית
צאת הכוכבים - 27 דק', ולא 14, אחר השקיעה
צאת השבת - 36 דק', כהרב טיקוצ'ינסקי, כדנתבאר באור לציון חלק ד'
זמן ר''ת - אין לחוש. וגם אם חוששים, מספיק 72 דק' שוות

 

[ישועה ורחמים]

לכאו' בהליכות עולם משמע שגם הפלג מונים מהנץ לשקיעה, כי שם הבן איש חי איירי לענין הפלג, וכותב למנות מעה''ש עד צה''כ, וע''ז כותב ההלכות עולם למנות מעיקר הדין מהנץ לשקיעה לכל זמני היום
וזה בלי לחשב ששיטת לוח אור החיים, היא דלא כשום מאן דאמר, ונסתרת מגמ' מפורשת

אתה סותר את עצמך מיניה וביה. בלוח אור החיים מחשבים את הזמן לשעה זמנית מנץ לשקיעה.

 

[בניהו שמש]

אתה סותר את עצמך מיניה וביה. בלוח אור החיים מחשבים את הזמן לשעה זמנית מנץ לשקיעה.

חוץ מפלג המנחה !

 

[פשוט]

אתה סותר את עצמך מיניה וביה. בלוח אור החיים מחשבים את הזמן לשעה זמנית מנץ לשקיעה.

מסתבר שכוונתו לצורת חישוב הפלג שלהם שהוא מצאת הכוכבים.

 

[משתוקק להבין]

אתה סותר את עצמך מיניה וביה. בלוח אור החיים מחשבים את הזמן לשעה זמנית מנץ לשקיעה.

מחילה מכת"ר.
אבל כמדומה שעדיין לא ירדת להבין את הטענה על הלוח.
נכון שהם מחשבים שעה זמנית מהנץ עד השקיעה, אבל מדוע את פלג המנחה הם מונים שעה ורבע זמנית [של מהנץ עד השקיעה] מצאת הכוכבים ולמפרע?
זו הטענה שדיברנו עליה כאן.

 

[ליאור דהן]

התימה שהקשו על לוח אור החיים (וברור שזה היתה על פי הדרכת מרן זצ"ל במפורש על אף שמחברי הלוח העירו למרן בזה) וכבר תמהתי מזמן בעמודי הוראה חלק ג' (עמ' 436 אות כ) וכחברי הפורום כאן הי"ו אבל למעשה יש ראיה ברורה לחשבון מרן זצ"ל ולוח אור החיים מן האגור (סוף סי' שכז) שהיה גר במרכז אירופה ובצפון איטליה והוא כתב שימי תמוז שעה הזמנית אז הוא שעה ועוד קרוב ל-12 דקות דהיינו שהיום ההלכתי הוא 14 שעות וכעשרים דקות והנה בימי תמוז אם נחשב אורך השעות על פי עלות עד צאת אין בשום מקום בארופה ולא באיטליה יום כזה קצר באותם הימים ורק אם נחשב השעות מן הנץ ועד השקיעה מתאים שעה זמנית לשעה וי"ב דקות ושם באגור מפורש שעשה חשבון זה של שעה וי"ב דקות לזמן פלג המנחה שמפרש דהוא שעה ורביע זמנית קודם "צאת הכוכבים" (וכתב שזה יוצא לקרוב לשעה וחצי קודם "צאת הכוכבים" על פי החשבון לעיל בימי תמוז) וזה ראיה ברורה לחשבון שעשה מרן זצ"ל [וזה כוונת האגור במה שכתב "ודוקא בתקופת תמוז אבל לא בשאר הימים והלילות כשהם כמעט שוים וכו'" דהרי גם בשאר ימים אם נחשב מן עלות עד צאת כגון בימי ניסן ותשרי עדיין יהיה כעשר דקות תוספת לכל שעה ואין זה "כמעט שוים" ובודאי הוא מחשב מן נץ עד השקיעה אורך השעות הזמניות].

ובא נשוה דברי האגור לדברי התרומת הדשן שגם הוא גר במרכז אירופה מעט יותר למעלה במעלות בכדור הארץ ממקום משכנו של האגור והוא כתב בסי' א' שבימות הקיץ יש כמו ח"י שעות לאורך היום מן עלות עד צאת (וכל שעה זמנית היא כשעה וחצי - ושעה ורביע דפלג הוא קרוב לשתי שעות) ולפי דברי האגור יש באותם ימים לא יותר מ14 וחצי שעות (ושעה זמנית היא כשעה ו12 דקות - ושעה ורביע דפלג הוא קרוב לשעה וחצי) וכיצד יתכן זה הרי הבדלי היום בין מקומם בימות הקיץ היה לא יותר מאורך שעה (מן הנץ עד השקיעה) אלא ודאי שהתרומת הדשן מפורש שהוא מחשב אורך השעות הזמניות מן עלות עד צאת ולכן הגיע לשעה גדולה מאוד משא"כ האגור הוא מחשב אורך השעה הזמנית רק מן הנץ עד השקיעה וזה שעה קטנה יחסית להתרומת הדשן ועכ"פ שניהם מודים במפורש דמחשבים פלג שעה ורביע זמנית קודם צאת הכוכבים!! הרי זה האגור הוא ראיה ברורה ליסוד חישוב מרן זצ"ל.

 

[בניהו שמש]

כל חישובי התרומת הדשן והאגור נסתרים לגמרי מן המציאות כנודע, ואי''צ להאריך בזה, ולכן פשוט שא''א לסמוך עליהם למעשה כי גדולי הראשונים האלו טעו בזה ולא ידעו את המציאות על בוריה כמו שנודע בשנים מאוחרות יותר, וחשבו שיש 12.00 מעה''ש לצ''ה ביום השוויון.

 

[ליאור דהן]

א - זה לא קשור כלל לנידון כי אם כן אתה בא לסתור עיקר שיטת המחשבים מן עלות עד צאת (כפי שטענו הגר"א ולבוש) וזה לא יתכן לעקור חשבון הראשונים ומרן השלחן ערוך (לדעת רבים מן הפוסקים) על פי קושיא (ובפרט דסלקא דעתך באמת שיטעו הראשונים בדבר כזה פשוט ברור לי שלא).

ב- בדברי האגור אין לנו ראיה מה יסבור על שיעור המיל ויתכן מאוד למד כוונת הש"ס פסחים כהגר"א ואף על פי כן החשיב פלג מן צאת הכוכבים בכך שמה שהקשו על התרומת הדשן לא יחול על האגור כלל ושפיר הוה ראיה

ג- הגם שהקשו על התורמת הדשן (כן הקשו הגר"א ולבוש ועוד) לענ"ד יש לי ראיות ברורים ליישב דברי התרומת הדשן על פי ההיא דפסחים שיום השוה דאיירי בה ר' יהודה שם הוא באיזה מקום שיהיה ולאו דוקא באר"י בימי דניסן (ואף שתחילת הסוגיא איירי בא"י וביומי דניסן מכל מכל דברי ר"י מילתא באנפי נפשיה קאי דהא איירי בעוביו של רקיע שאין תלוי בדוקא במקום מסויים בעולם אלא על כללות העולם כולו ויש לי בזה אריכות וגם מן התוס' שם מוכח בהדיא כך דלא איירי ר יהודה על א"י דוקא (כך מוכח לומר כדי לתרץ מעליהם הקושיא ממנחת כהן וגר"א) ולא עת להאריך אבל זה ברור שאי אפשר לסתור דברי התרומת הדשן כי אם כן אין לך לחשב כלל פלג מצאת הכוכבים כנ"ל

 

[ליאור דהן]

גם תמוה לומר שטעו בזה כי כל שעות חשבונים בימי הקיץ הוא נכון במציאות שגרו ואם כן אתה אומר שטעו אבל הם עשו חשבון נכון לקיץ (חי שעות של התרומת הדשן מן עלות עד צאת בקיץ ולדידי גם האגור ה-י"ד וחצי שעות של הקיץ עולה יפה לאיטליה שהיה גר שם לתקופה) וסלקא דעתך שטעו באביב שיותר קל חשבונו?! ובודאי שהם למדו כוונת הש"ס בפסחים בשונה מהגר"א וסיעתו וכפי שהארתי ליישב סוגית הש"ס בכתבים דר"י מילתא באנפיה נפשיה היא (עיין עמודי הוראה ח"ג עמ' ריז והע' 3 באריכות).

 

[ישועה ורחמים]

מחילה מכת"ר.
אבל כמדומה שעדיין לא ירדת להבין את הטענה על הלוח.
נכון שהם מחשבים שעה זמנית מהנץ עד השקיעה, אבל מדוע את פלג המנחה הם מונים שעה ורבע זמנית [של מהנץ עד השקיעה] מצאת הכוכבים ולמפרע?
זו הטענה שדיברנו עליה כאן.

כי מרן השלחן ערוך כתב כמה פעמים שפלג המנחה הוא שעה ורבע מהלילה.

 

[אורי567]

לכאורה אם פלג המנחה זה חצי מזמן מנחה קטנה
לשיטה שמונים מצא״כ לכאןרה יש לקחת את זמן מנחה כולל בין השמשות לחלק לשתיים ותהיה לנו את השעה לא?
כי גם אם נגיד שיש מחלוקת באיך לחשב את השעה ככה עושים חצי מזמן מנחה ולכאורה הכי נכון

 

[Gavriel Ohana]

שבוע טוב ומבורך למשתתפי הדיון , שמח שת"ח מסייעים להגיע לתשובה בנושא ולהגדיל תורה ולהאדירה
כדי להוסיף לדיון נופך ולתת מקום נוסף לחשיבה מעלה שוב את המקורות בדברי מרן

בפרשת וארא מרן כותב "ולעניין הלכה למעשה נראה שטוב להחמיר בדברים שהם מהתורה לחוש לשתי הסברות"
בסוף ההלכה מרן כותב "ולעניין סוף זמן ק"ש וכו', ובסוף כתב ואת השעות הזמניות יש לחשב מזריחת השמש עד שקיעתה" (ונראה שזה חוזר רק על הקטע האחרון של זמן ק"ש ולא על כל ההלכה? מה דעתכם? ) נקודה למחשבה לדיון

בפרשת ויקהל מרן כותב "רבותינו הפוסקים נחלקו אם יש למנות שעות היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים , או מזריחת השמש ועד שקיעתה, ולעניין הלכה נראה שהרוצה למנות שעות היום מהזריחה ועד השקיעה בין להקל בין להחמיר יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום בדברים שהם מדאורייתא טוב להחמיר וכו'.

השאלה אם מה שכתב מרן "נראה שהרוצה למנות מהזריחה ועד השקיעה יש לו על מה לסמוך" האם זה לשון לכתחילה? או לכתחילה כדאי לנהוג הכל כדעה הראשונה ומי שרוצה לנהוג כדעה שניה יש לו על מה שיסמוך?
והאם מה שכותב מרן "שדברים שהם מדאורייתא טוב להחמיר" בכללם יציאת השבת והמועדים זמן ר"ת שמחשבים 72 דק זמניות אחר השקיעה צריך לחשב עם שעה זמנית של עלות השחר-צאה"כ או זריחה-שקיעה (יוצא יותר מוקדם) האם זה נקרא ספק דאורייתא או כיוון שזה מחלוקת על אופן החישוב זה דרבנן?

זמן עלות השחר 72 דקות זמניות קודם הנץ עם שעה זמנית של עלות השחר-צאה"כ יהיה יותר מוקדם מזמן שעה זמנית של זריחה-שקיעה ( נפק"מ לעניין סוף זמן תיקון חצות, זמן תפילה בדיעבד, זמן הנחת תפילין לדעת פמ"ג (6 דק' אחר עה"ש), ברכות השחר והתורה לאחר תיקון שבועות/הושענא רבא)

 

[Gavriel Ohana]

שבוע טוב ומבורך למשתתפי הדיון , שמח שת"ח מסייעים להגיע לתשובה בנושא ולהגדיל תורה ולהאדירה
כדי להוסיף לדיון נופך ולתת מקום נוסף לחשיבה מעלה שוב את המקורות בדברי מרן

בפרשת וארא מרן כותב "ולעניין הלכה למעשה נראה שטוב להחמיר בדברים שהם מהתורה לחוש לשתי הסברות"
בסוף ההלכה מרן כותב "ולעניין סוף זמן ק"ש וכו', ובסוף כתב ואת השעות הזמניות יש לחשב מזריחת השמש עד שקיעתה" (ונראה שזה חוזר רק על הקטע האחרון של זמן ק"ש ולא על כל ההלכה? מה דעתכם? ) נקודה למחשבה לדיון

בפרשת ויקהל מרן כותב "רבותינו הפוסקים נחלקו אם יש למנות שעות היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים , או מזריחת השמש ועד שקיעתה, ולעניין הלכה נראה שהרוצה למנות שעות היום מהזריחה ועד השקיעה בין להקל בין להחמיר יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום בדברים שהם מדאורייתא טוב להחמיר וכו'.

השאלה אם מה שכתב מרן "נראה שהרוצה למנות מהזריחה ועד השקיעה יש לו על מה לסמוך" האם זה לשון לכתחילה? או לכתחילה כדאי לנהוג הכל כדעה הראשונה ומי שרוצה לנהוג כדעה שניה יש לו על מה שיסמוך?
והאם מה שכותב מרן "שדברים שהם מדאורייתא טוב להחמיר" בכללם יציאת השבת והמועדים זמן ר"ת שמחשבים 72 דק זמניות אחר השקיעה צריך לחשב עם שעה זמנית של עלות השחר-צאה"כ או זריחה-שקיעה (יוצא יותר מוקדם) האם זה נקרא ספק דאורייתא או כיוון שזה מחלוקת על אופן החישוב זה דרבנן?

זמן עלות השחר 72 דקות זמניות קודם הנץ עם שעה זמנית של עלות השחר-צאה"כ יהיה יותר מוקדם מזמן שעה זמנית של זריחה-שקיעה ( נפק"מ לעניין סוף זמן תיקון חצות, זמן תפילה בדיעבד, זמן הנחת תפילין לדעת פמ"ג (6 דק' אחר עה"ש), ברכות השחר והתורה לאחר תיקון שבועות/הושענא רבא)


הצג קובץ מצורף 36923
הצג קובץ מצורף 36924הצג קובץ מצורף 36925הצג קובץ מצורף 36926הצג קובץ מצורף 36927

 

[בניהו שמש]

ג- הגם שהקשו על התורמת הדשן (כן הקשו הגר"א ולבוש ועוד) לענ"ד יש לי ראיות ברורים ליישב דברי התרומת הדשן על פי ההיא דפסחים שיום השוה דאיירי בה ר' יהודה שם הוא באיזה מקום שיהיה ולאו דוקא באר"י בימי דניסן (ואף שתחילת הסוגיא איירי בא"י וביומי דניסן מכל מכל דברי ר"י מילתא באנפי נפשיה קאי דהא איירי בעוביו של רקיע שאין תלוי בדוקא במקום מסויים בעולם אלא על כללות העולם כולו ויש לי בזה אריכות וגם מן התוס' שם מוכח בהדיא כך דלא איירי ר יהודה על א"י דוקא (כך מוכח לומר כדי לתרץ מעליהם הקושיא ממנחת כהן וגר"א) ולא עת להאריך אבל זה ברור שאי אפשר לסתור דברי התרומת הדשן כי אם כן אין לך לחשב כלל פלג מצאת הכוכבים כנ"ל

מופקע לגמרי, כי מוכרח מרוב ככל הראשונים, כולל התרוה''ד בעצמו שהסוגיא בימי ניסן ותשרי, מחישוב פשוט. אין לי פנאי כעת, אולי בהמשך השבוע אכתוב עוד ע''ז.
בכל מקרה, לדידן נקטי' כהגאונים, קשה לומר שאנו נוקטים למנות השעות מעה''ש עד צ''ה, וקרובב לודאי שלפי הגאונים ההלכה היא כהגר''א, וכמעט מוכרח לומר כן, ונאריך בהמשך.

 

[בניהו שמש]

בפרשת וארא מרן כותב "ולעניין הלכה למעשה נראה שטוב להחמיר בדברים שהם מהתורה לחוש לשתי הסברות"
בסוף ההלכה מרן כותב "ולעניין סוף זמן ק"ש וכו', ובסוף כתב ואת השעות הזמניות יש לחשב מזריחת השמש עד שקיעתה" (ונראה שזה חוזר רק על הקטע האחרון של זמן ק"ש ולא על כל ההלכה? מה דעתכם? ) נקודה למחשבה לדיון

כך נראה לומר, דק''ש דאורייתא ורבותא אשמועינן

בפרשת ויקהל מרן כותב "רבותינו הפוסקים נחלקו אם יש למנות שעות היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים , או מזריחת השמש ועד שקיעתה, ולעניין הלכה נראה שהרוצה למנות שעות היום מהזריחה ועד השקיעה בין להקל בין להחמיר יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום בדברים שהם מדאורייתא טוב להחמיר וכו'.

מכאן יש לדייק לכאו' דדעת הרב זצ''ל שגם לענין פלג המנחה מעיקר הדין אזלינן בתר הגר''א וראוי להחמיר כהחולקים ותו''ל.

השאלה אם מה שכתב מרן "נראה שהרוצה למנות מהזריחה ועד השקיעה יש לו על מה לסמוך" האם זה לשון לכתחילה? או לכתחילה כדאי לנהוג הכל כדעה הראשונה ומי שרוצה לנהוג כדעה שניה יש לו על מה שיסמוך?

בדאורייתא בודאי עדיף לנהוג כשיטה המכונה (בטעות) 'מגן אברהם'

והאם מה שכותב מרן "שדברים שהם מדאורייתא טוב להחמיר" בכללם יציאת השבת והמועדים זמן ר"ת שמחשבים 72 דק זמניות אחר השקיעה צריך לחשב עם שעה זמנית של עלות השחר-צאה"כ או זריחה-שקיעה (יוצא יותר מוקדם) האם זה נקרא ספק דאורייתא או כיוון שזה מחלוקת על אופן החישוב זה דרבנן?

פשוט שלא מכמה סיבות. אחד מהם כי גם לפי המונים מעה''ש עד צ''ה, לא מונים 72 דק' בדווקא אלא 1/10 מאורך היום מהנץ לשקיעה, וזה לא אמור להשתנות, רק שלפי שיטה זו 72 דק' הם שעה זמנית אחת בלבד ולא יותר.

זמן עלות השחר 72 דקות זמניות קודם הנץ עם שעה זמנית של עלות השחר-צאה"כ יהיה יותר מוקדם מזמן שעה זמנית של זריחה-שקיעה ( נפק"מ לעניין סוף זמן תיקון חצות, זמן תפילה בדיעבד, זמן הנחת תפילין לדעת פמ"ג (6 דק' אחר עה"ש), ברכות השחר והתורה לאחר תיקון שבועות/הושענא רבא)

כנ''ל
ובלאו הכי כר תמהו רבים שקשה לחשב זמנים הנ''ל לפי 'זמניות' בדוקא, כי סותר את המציאות + סוגיות מפורשות בש''ס, אך לא ניכנס לכך כי אין זה הנושא כאן

הצג קובץ מצורף 36923
הצג קובץ מצורף 36924הצג קובץ מצורף 36925הצג קובץ מצורף 36926הצג קובץ מצורף 36927

 

[משתוקק להבין]

כי מרן השלחן ערוך כתב כמה פעמים שפלג המנחה הוא שעה ורבע מהלילה.

כי מרן בפשטות סובר שמונים מעלוה"ש עד צאה"כ

 

[משתוקק להבין]

לכאורה אם פלג המנחה זה חצי מזמן מנחה קטנה
לשיטה שמונים מצא״כ לכאןרה יש לקחת את זמן מנחה כולל בין השמשות לחלק לשתיים ותהיה לנו את השעה לא?
כי גם אם נגיד שיש מחלוקת באיך לחשב את השעה ככה עושים חצי מזמן מנחה ולכאורה הכי נכון

זה לא יעזור, כי גם על זה גופא הנידון, ממתי הוא זמן מנחה, האם שעתיים וחצי זמניות לפני השקיעה או לפני צאה"כ, וכן מהי השעה הזמנית, האם 1/12 בין עלוה"ש לצאה"כ, או 1/12 בין הנץ לשקיעה.

 

[אורי567]

זה לא יעזור, כי גם על זה גופא הנידון, ממתי הוא זמן מנחה, האם שעתיים וחצי זמניות לפני השקיעה או לפני צאה"כ, וכן מהי השעה הזמנית, האם 1/12 בין עלוה"ש לצאה"כ, או 1/12 בין הנץ לשקיעה.

ברור לח שעל זה הדיון
אבל לא חושב שיש מישהו שלא נוהג בזמן מנחה קטנה כמו שמופיע ברוב הלוחות שזה שעתיים וחצי קודם השקיעה. לכן ניקח את הזמן הזה נחלק בשתיים ונוסיף חצי מבין השמשות.
במקרה הכי גרוע, פלג המנחה היה לפני בכמה דקות לפי חישוב שעות מעלות השחר ככה שהשעה הזמנית יותר ארוכה.
בכל שיטה שנבחר זה לא יהיה הכי מדוייק אבל כאן לפחות לא החמרנו בעוד רבע שעה אלא רק בחצי בין השמשות

 

[משתוקק להבין]

אבל לא חושב שיש מישהו שלא נוהג בזמן מנחה קטנה כמו שמופיע ברוב הלוחות שזה שעתיים וחצי קודם השקיעה. לכן ניקח את הזמן הזה נחלק בשתיים ונוסיף חצי מבין השמשות.

אם מנחה קטנה ברור לך שזה שעתיים וחצי קודם השקיעה, והרי פלג המנחה הוא חצי מהזמן הזה, א"כ מדוע להוסיף חצי מבין השמשות? לא כ"כ הבנתי את דבריך.

במקרה הכי גרוע, פלג המנחה היה לפני בכמה דקות לפי חישוב שעות מעלות השחר ככה שהשעה הזמנית יותר ארוכה.

אתה צודק שמדובר על כמה דקות, אבל בדר"כ מי שמתפלל בפלג - מתפלל ברגע שניתן להתחיל.

בכל שיטה שנבחר זה לא יהיה הכי מדוייק אבל כאן לפחות לא החמרנו בעוד רבע שעה אלא רק בחצי בין השמשות

לא הבנתי.
אפשר לעשות את הזמן מדויק לפי כל שיטה שתבחר, רק תחליט לפי איזה כללים אתה הולך.

 

[אורי567]

אם מנחה קטנה ברור לך שזה שעתיים וחצי קודם השקיעה, והרי פלג המנחה הוא חצי מהזמן הזה, א"כ מדוע להוסיף חצי מבין השמשות? לא כ"כ הבנתי את דבריך.

אתה צודק שמדובר על כמה דקות, אבל בדר"כ מי שמתפלל בפלג - מתפלל ברגע שניתן להתחיל.

לא הבנתי.
אפשר לעשות את הזמן מדויק לפי כל שיטה שתבחר, רק תחליט לפי איזה כללים אתה הולך.

מנחה קטנה - לא ברור לי אבל ככה המנהג לחשב. לכן אני אומר לקחת את הזמן הזה שיוצא שעתיים ו-45 דקות עד לצאת הכוכבים ולחלק ל2.

לגבי כמה דקות - התכוונתי שמתפללים בכל מקרה אחרי הפלג כי לוקחים את המאוחר למעט שיטת אור החיים.

לגבי דיוק - ברור שלכל שיטה אפשר לדייק לרמת שניות, הנקודה היא מה האמת ואיזו שיטה צודקת ומאחר שאין להו הכרעה אז בשיטה הזאת אתה כמה שיותר נצמד לזמן הנכון לפי צאת הכוכבים.


ברור שלא יוצא מדוייק כי אין ברירה לצמצם אבל אפשר לכמה שיותר לדייק.


לכן אם ניקח את זמן מנחה קטנה כמו שמחשבים בכל הלוחות ונוסיך את בן השמשות ונחלק בשתיים יצא לנו הפלג לפי מאת הכוכבים, שהרי הגדרה המילה פלג היא חצי הזמן של מנחה קטנה

וככה לא הסתבכת עם חישוב שעות לפי המג״א וסתירה של זמן חצות וכו׳