• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

איך נהג מרן זצ"ל באבינו מלכנו?

האם מישהו יודע איך נהג מרן זצ"ל באבינו מלכנו, האם החזן היה אומר וכולם עונים אמן או שכל אחד היה אומר [כמו האשכנזים]?
הרב אלון בן עמי נר"ו (מח"ס מנהגי הראש"ל ד"ח) כתב לי כעת: היה החזן אומר בק"ר וכולם היו עונים אמן. אולם מרן הרב זצ"ל היה אומר יחד עם הש"צ את כל הנוסח.
 
אני חושב שמרן ע"ה רק החמיר על עצמו
והראיה שהוא לא כתב שהציבור כולו יאמר את האבינו מלכנו אלא רק החזן בקול רם

מה שכן מעניין אותי המקור למה באבינו מלכנו שהחזן אומר בקו''ר
ישנם שתי בקשות - זכור כי עפר אנחנו וכמדומני גם השתיים הראשונות באבינו מלכנו - הקהל אומר אחרי החזן בקו"ר- למה ?
 
מה שכן מעניין אותי המקור למה באבינו מלכנו שהחזן אומר בקו''ר
ישנם שתי בקשות - זכור כי עפר אנחנו וכמדומני גם השתיים הראשונות באבינו מלכנו - הקהל אומר אחרי החזן בקו"ר- למה ?
כי לא שייך לענות אמן על 2 הדברים הראשונים.
"חטאנו לפניך רחם עלינו" ו"אין לנו מלך אלא אתה", זה לא בקשות, ולא שייך לענות על זה אמן.
(יש כאלו שגם בשבת שלא אומרים "אבינו מלכנו חטאנו לפניך רחם עלינו" בכ"ז חוזרים על 2 הקטעים הראשונים וממילא לא עונים אמן על "עשה עמנו למען שמך", וכמובן שאין קפידא בדבר, אך לפי הטעם הנ"ל זה בטעות).
וכן לגבי "זכור כי עפר אנחנו", מרן זצ"ל ומרן שליט"א כותבים שיש לומר "זְכוֹר" בחולם, ולא "זָכוּר", וא"כ, מי שאומר "זָכוּר", גם לא שייך לומר ע"כ אמן, כיון שזה לא בקשה. אך לדידן שאנו אומרים "זְכוֹר", אה"נ, גם בזה יענה אמן.
 
כי לא שייך לענות אמן על 2 הדברים הראשונים.
"חטאנו לפניך רחם עלינו" ו"אין לנו מלך אלא אתה", זה לא בקשות, ולא שייך לענות על זה אמן.
(יש כאלו שגם בשבת שלא אומרים "אבינו מלכנו חטאנו לפניך רחם עלינו" בכ"ז חוזרים על 2 הקטעים הראשונים וממילא לא עונים אמן על "עשה עמנו למען שמך", וכמובן שאין קפידא בדבר, אך לפי הטעם הנ"ל זה בטעות).
וכן לגבי "זכור כי עפר אנחנו", מרן זצ"ל ומרן שליט"א כותבים שיש לומר "זְכוֹר" בחולם, ולא "זָכוּר", וא"כ, מי שאומר "זָכוּר", גם לא שייך לומר ע"כ אמן, כיון שזה לא בקשה. אך לדידן שאנו אומרים "זְכוֹר", אה"נ, גם בזה יענה אמן.
תודה רבה שהארת את עינינו
 
רחם עלינו
למה לא בקשה??
אגב חשבתי שעונים אחרי החזן בשתי קטעים אלו משום שחטאנו לפניך כל אחד צריך לומר לה' שהוא חטא ולא שהחזן יתוודה בשבילו
ואין לנו מלך אלא אתה, כש"כ האבודרהם בטעם מדוע אומרים מודים דרבנן ולא מקשיבים לחזן כמו בכל החזרה, משום שכל אחד צריך לומר בפיו שהוא מקבל על את אלהותו יתברך ולא ע"י אחר
 
וכן לגבי "זכור כי עפר אנחנו", מרן זצ"ל ומרן שליט"א כותבים שיש לומר "זְכוֹר" בחולם, ולא "זָכוּר", וא"כ, מי שאומר "זָכוּר", גם לא שייך לומר ע"כ אמן, כיון שזה לא בקשה. אך לדידן שאנו אומרים "זְכוֹר", אה"נ, גם בזה יענה אמן.
מתוך העלון "בית נאמן" האזינו תשפ"ד.
1695543555728.png
רק לא הבנתי מי הכריח אותו להבין שאם אומרים "זְכוֹר" א"א לפרש ש"אמן" זה "כן יהי רצון" הרי האמן לא הולך על ה"עפר אנחנו" אלא על ה"זְכוֹר" ואנחנו מבקשים שכן יהיה רצון ויזכור כי עפר אנחנו. ולא צריך להוציא מדי פשוטו ולשנות מכל שאר האמנים הנזכרים. ואה"נ, לכן מובן למה כשאומרים "זָכוּר" חוזרים ע"כ ולא אומרים "אמן", כדי שלא נצטרך להגיע למה שנכתב ולהסתבך...
 
ומה לגבי הפיסקה האחרונה – "אל תשיבנו ריקם מלפניך" שנהגו גם הספרדים לחזור אחרי החזן. האם יש בכך ענין כמו שהוסבר לגבי אין לנו מלך אלא אתה ולגבי זכור כי עפר אנחנו. או פשוט בגלל שזו הפיסקה האחרונה נהגו הספרדים כמו שנוהגים האשכנזים לחזור אחר החזן?
 
ומה לגבי הפיסקה האחרונה – "אל תשיבנו ריקם מלפניך" שנהגו גם הספרדים לחזור אחרי החזן. האם יש בכך ענין כמו שהוסבר לגבי אין לנו מלך אלא אתה ולגבי זכור כי עפר אנחנו. או פשוט בגלל שזו הפיסקה האחרונה נהגו הספרדים כמו שנוהגים האשכנזים לחזור אחר החזן?
לענ"ד בגלל שזו הפיסקה האחרונה נהגו לסיים בכפילה.
וכמו שמצינו כמה פעמים בסליחות, כגון ב"אלוקינו שבשמים" האחרון וכן ב"עשה למען" האחרון, שיש כאלה שחוזרים על המשפט במקום לומר "אמן".
ולכאו' הוא כמו סיום הקטעים בתפילה שפעמים שהציבור אומר יחד עם הש"ץ את המילים האחרונות.
 
חזור
חלק עליון