וכן אני נוהג עד היום
איך נהג מרן זצ"ל
מנהגי מרן יצחק משען. אולי נוציא ספר עם הנהגות שלךוכן אני נוהג עד היום
מנהגי מרן יצחק משען. אולי נוציא ספר עם הנהגות שלך
הרב אלון בן עמי נר"ו (מח"ס מנהגי הראש"ל ד"ח) כתב לי כעת: היה החזן אומר בק"ר וכולם היו עונים אמן. אולם מרן הרב זצ"ל היה אומר יחד עם הש"צ את כל הנוסח.האם מישהו יודע איך נהג מרן זצ"ל באבינו מלכנו, האם החזן היה אומר וכולם עונים אמן או שכל אחד היה אומר [כמו האשכנזים]?
מה מרן זצוק''ל כן כתב?אני חושב שמרן ע"ה רק החמיר על עצמו
והראיה שהוא לא כתב שהציבור כולו יאמר את האבינו מלכנו אלא רק החזן בקול רם
כי לא שייך לענות אמן על 2 הדברים הראשונים.מה שכן מעניין אותי המקור למה באבינו מלכנו שהחזן אומר בקו''ר
ישנם שתי בקשות - זכור כי עפר אנחנו וכמדומני גם השתיים הראשונות באבינו מלכנו - הקהל אומר אחרי החזן בקו"ר- למה ?
למה לא בקשה??רחם עלינו
למה לא בקשה??
אכן. הכוונה היא על ה"חטאנו לפניך", שזה לא בקשה, ויש עניין שכל אחד 'יתוודה' בעצמו.אגב חשבתי שעונים אחרי החזן בשתי קטעים אלו משום שחטאנו לפניך כל אחד צריך לומר לה' שהוא חטא ולא שהחזן יתוודה בשבילו
מתוך העלון "בית נאמן" האזינו תשפ"ד.וכן לגבי "זכור כי עפר אנחנו", מרן זצ"ל ומרן שליט"א כותבים שיש לומר "זְכוֹר" בחולם, ולא "זָכוּר", וא"כ, מי שאומר "זָכוּר", גם לא שייך לומר ע"כ אמן, כיון שזה לא בקשה. אך לדידן שאנו אומרים "זְכוֹר", אה"נ, גם בזה יענה אמן.
לענ"ד בגלל שזו הפיסקה האחרונה נהגו לסיים בכפילה.ומה לגבי הפיסקה האחרונה – "אל תשיבנו ריקם מלפניך" שנהגו גם הספרדים לחזור אחרי החזן. האם יש בכך ענין כמו שהוסבר לגבי אין לנו מלך אלא אתה ולגבי זכור כי עפר אנחנו. או פשוט בגלל שזו הפיסקה האחרונה נהגו הספרדים כמו שנוהגים האשכנזים לחזור אחר החזן?
מרן יצחק משען
שכחת להוסיף "עמוד הענוה"מרן גאון ישראל הרב יצחק משען שליט"א