אילו היה רואה היה חוזר בו

[יושב בישיבה]

מה הכלל בזה?
דהנה בהלכות שותפין סימן קע"ו ס"ה פסק השו"ע כדעת הרי"ף שהגם שבכל שותפין חולקין לאמצע כ"ז הוא בשור אך בסחורה הראויה ליחלק חולקין לפי מעות
ומרן הב"י ביאר בדעת הרי"ף שם ביאור אחד, ולפי דרכו יוצא שמסקנת ההלכה שבסחורה בראויה ליחלק חולקין לפי מעות
אולם בדברי הרי"ף בתשובה שהביא הראב"ד, מבואר דלא כדבריו
וצ"ע בזה למעשה כיצד ההלכה
וכיו"ב מצינו בסוגיא שם שהב"י ביאר בדעת הרמב"ם ביאור אחד, ולפי דרכו יוצא שמסקנת ההלכה שחולקין לפי מעות
אולם בדברי הרמב"ם בפיה"מ מבואר דחולקין לאמצע וצ"ע כנ"ל

האם מישהו יודע לכוון לנידון כיו"ב שמרן השו"ע פסק משהו אחד כפי הבנתו בדברי הראשונים, אך בהיגלות דברי קדשם שלא נדפסו בזמנו מבואר דלא כדבריו
והאם נאמר שקים לן שמרן היה מפרש דברי קדשם כדרכו באיזה שהוא דרך
אם מישהו יודע על נידון כיו"ב בדברי הרמב"ם בפיה"מ או בפירוש הרי"ף בלשון ערבי אשמח מאוד שיכוון דרך בזה

כמו כן אשמח לדון בסוגיא זו של שניים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתיים דמבואר בגמ' בכתובות צג. שחולקין לאמצע, עם חכמי הפורום שליט"א שעסקו הסוגיא זו

 

[אליהו חיים יוסף]

מה הכלל בזה?
דהנה בהלכות שותפין סימן קע"ו ס"ה פסק השו"ע כדעת הרי"ף שהגם שבכל שותפין חולקין לאמצע כ"ז הוא בשור אך בסחורה הראויה ליחלק חולקין לפי מעות
ומרן הב"י ביאר בדעת הרי"ף שם ביאור אחד, ולפי דרכו יוצא שמסקנת ההלכה שבסחורה בראויה ליחלק חולקין לפי מעות
אולם בדברי הרי"ף בתשובה שהביא הראב"ד, מבואר דלא כדבריו
וצ"ע בזה למעשה כיצד ההלכה
וכיו"ב מצינו בסוגיא שם שהב"י ביאר בדעת הרמב"ם ביאור אחד, ולפי דרכו יוצא שמסקנת ההלכה שחולקין לפי מעות
אולם בדברי הרמב"ם בפיה"מ מבואר דחולקין לאמצע וצ"ע כנ"ל

האם מישהו יודע לכוון לנידון כיו"ב שמרן השו"ע פסק משהו אחד כפי הבנתו בדברי הראשונים, אך בהיגלות דברי קדשם שלא נדפסו בזמנו מבואר דלא כדבריו
והאם נאמר שקים לן שמרן היה מפרש דברי קדשם כדרכו באיזה שהוא דרך
אם מישהו יודע על נידון כיו"ב בדברי הרמב"ם בפיה"מ או בפירוש הרי"ף בלשון ערבי אשמח מאוד שיכוון דרך בזה

כמו כן אשמח לדון בסוגיא זו של שניים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתיים דמבואר בגמ' בכתובות צג. שחולקין לאמצע, עם חכמי הפורום שליט"א שעסקו הסוגיא זו

עיין מה שהאריך בזה במצורף.

 

[יושב בישיבה]

עיין מה שהאריך בזה במצורף.

ישר כוח גדול
אולם עדיין אין זה מכריח לנידון הנ"ל
שכאן הב"י הביא לדעת הרי"ף ופירש דעתו באופן אחד
ומדברי הרי"ף עצמו נראה שכוונתו אחרת ובזה יל"ע היאך נדון גבי מרן הב"י
וכמו כן יל"ד כהנ"ל בדעת הרמב"ם אליבא דהב"י וכנ"ל

 

[אליהו חיים יוסף]

ישר כוח גדול
אולם עדיין אין זה מכריח לנידון הנ"ל
שכאן הב"י הביא לדעת הרי"ף ופירש דעתו באופן אחד
ומדברי הרי"ף עצמו נראה שכוונתו אחרת ובזה יל"ע היאך נדון גבי מרן הב"י
וכמו כן יל"ד כהנ"ל בדעת הרמב"ם אליבא דהב"י וכנ"ל

מאי שנא. ילמד סתום מן המפורש.

 

[יושב בישיבה]

מאי שנא. ילמד סתום מן המפורש.

בעיקרון אתה צודק
אבל אשמח למצוא מקור מפורש לזה
מדובר בשאלה למעשה ולכן בלי מקור מפורש יש לי פחד לפסוק בזה דלא כדברי מרן

 

[יושב בישיבה]

בעיקרון אתה צודק
אבל אשמח למצוא מקור מפורש לזה
מדובר בשאלה למעשה ולכן בלי מקור מפורש יש לי פחד לפסוק בזה דלא כדברי מרן

ובייחוד שבנידון הנ"ל הב"י העלה צד בכס"מ, לומר פירוש אחר בדברי הרי"ף [והיינו כדברי הרי"ף עצמו שהובא בתמים דעים]
ואילו בב"י האריך להכריח דלא כפירוש זה והוכיח לזה מדברי הרי"ף בספר ההלכות

 

[אליהו חיים יוסף]

בעיקרון אתה צודק
אבל אשמח למצוא מקור מפורש לזה
מדובר בשאלה למעשה ולכן בלי מקור מפורש יש לי פחד לפסוק בזה דלא כדברי מרן

עיין בפתח עינים (גיטין ס.): אפשר דאם מרן היה רואה דברי הר"ן בחידושיו היה מפרשם כתירוצו ולא כמ"ש מקודם.