• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

אילו היה רואה היה חוזר בו

יושב בישיבה

Well-known member
מה הכלל בזה?
דהנה בהלכות שותפין סימן קע"ו ס"ה פסק השו"ע כדעת הרי"ף שהגם שבכל שותפין חולקין לאמצע כ"ז הוא בשור אך בסחורה הראויה ליחלק חולקין לפי מעות
ומרן הב"י ביאר בדעת הרי"ף שם ביאור אחד, ולפי דרכו יוצא שמסקנת ההלכה שבסחורה בראויה ליחלק חולקין לפי מעות
אולם בדברי הרי"ף בתשובה שהביא הראב"ד, מבואר דלא כדבריו
וצ"ע בזה למעשה כיצד ההלכה
וכיו"ב מצינו בסוגיא שם שהב"י ביאר בדעת הרמב"ם ביאור אחד, ולפי דרכו יוצא שמסקנת ההלכה שחולקין לפי מעות
אולם בדברי הרמב"ם בפיה"מ מבואר דחולקין לאמצע וצ"ע כנ"ל

האם מישהו יודע לכוון לנידון כיו"ב שמרן השו"ע פסק משהו אחד כפי הבנתו בדברי הראשונים, אך בהיגלות דברי קדשם שלא נדפסו בזמנו מבואר דלא כדבריו
והאם נאמר שקים לן שמרן היה מפרש דברי קדשם כדרכו באיזה שהוא דרך
אם מישהו יודע על נידון כיו"ב בדברי הרמב"ם בפיה"מ או בפירוש הרי"ף בלשון ערבי אשמח מאוד שיכוון דרך בזה

כמו כן אשמח לדון בסוגיא זו של שניים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתיים דמבואר בגמ' בכתובות צג. שחולקין לאמצע, עם חכמי הפורום שליט"א שעסקו הסוגיא זו
 
מה הכלל בזה?
דהנה בהלכות שותפין סימן קע"ו ס"ה פסק השו"ע כדעת הרי"ף שהגם שבכל שותפין חולקין לאמצע כ"ז הוא בשור אך בסחורה הראויה ליחלק חולקין לפי מעות
ומרן הב"י ביאר בדעת הרי"ף שם ביאור אחד, ולפי דרכו יוצא שמסקנת ההלכה שבסחורה בראויה ליחלק חולקין לפי מעות
אולם בדברי הרי"ף בתשובה שהביא הראב"ד, מבואר דלא כדבריו
וצ"ע בזה למעשה כיצד ההלכה
וכיו"ב מצינו בסוגיא שם שהב"י ביאר בדעת הרמב"ם ביאור אחד, ולפי דרכו יוצא שמסקנת ההלכה שחולקין לפי מעות
אולם בדברי הרמב"ם בפיה"מ מבואר דחולקין לאמצע וצ"ע כנ"ל

האם מישהו יודע לכוון לנידון כיו"ב שמרן השו"ע פסק משהו אחד כפי הבנתו בדברי הראשונים, אך בהיגלות דברי קדשם שלא נדפסו בזמנו מבואר דלא כדבריו
והאם נאמר שקים לן שמרן היה מפרש דברי קדשם כדרכו באיזה שהוא דרך
אם מישהו יודע על נידון כיו"ב בדברי הרמב"ם בפיה"מ או בפירוש הרי"ף בלשון ערבי אשמח מאוד שיכוון דרך בזה

כמו כן אשמח לדון בסוגיא זו של שניים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתיים דמבואר בגמ' בכתובות צג. שחולקין לאמצע, עם חכמי הפורום שליט"א שעסקו הסוגיא זו
עיין מה שהאריך בזה במצורף.
 

קבצים מצורפים

  • בירור הכלל שאילו מרן השו''ע היה רואה דברי הראשונים היה חוזר בו.pdf
    232.2 KB · צפיות: 13
עיין מה שהאריך בזה במצורף.
ישר כוח גדול
אולם עדיין אין זה מכריח לנידון הנ"ל
שכאן הב"י הביא לדעת הרי"ף ופירש דעתו באופן אחד
ומדברי הרי"ף עצמו נראה שכוונתו אחרת ובזה יל"ע היאך נדון גבי מרן הב"י
וכמו כן יל"ד כהנ"ל בדעת הרמב"ם אליבא דהב"י וכנ"ל
 
ישר כוח גדול
אולם עדיין אין זה מכריח לנידון הנ"ל
שכאן הב"י הביא לדעת הרי"ף ופירש דעתו באופן אחד
ומדברי הרי"ף עצמו נראה שכוונתו אחרת ובזה יל"ע היאך נדון גבי מרן הב"י
וכמו כן יל"ד כהנ"ל בדעת הרמב"ם אליבא דהב"י וכנ"ל
מאי שנא. ילמד סתום מן המפורש.
 
בעיקרון אתה צודק
אבל אשמח למצוא מקור מפורש לזה
מדובר בשאלה למעשה ולכן בלי מקור מפורש יש לי פחד לפסוק בזה דלא כדברי מרן
ובייחוד שבנידון הנ"ל הב"י העלה צד בכס"מ, לומר פירוש אחר בדברי הרי"ף [והיינו כדברי הרי"ף עצמו שהובא בתמים דעים]
ואילו בב"י האריך להכריח דלא כפירוש זה והוכיח לזה מדברי הרי"ף בספר ההלכות
 
בעיקרון אתה צודק
אבל אשמח למצוא מקור מפורש לזה
מדובר בשאלה למעשה ולכן בלי מקור מפורש יש לי פחד לפסוק בזה דלא כדברי מרן
עיין בפתח עינים (גיטין ס.): אפשר דאם מרן היה רואה דברי הר"ן בחידושיו היה מפרשם כתירוצו ולא כמ"ש מקודם.
 
חזור
חלק עליון