הוא בדק את הדברים אחרי שהרב אלקנה עורר אותו על כך, וכמו שמובא בספרו שמרן הראשל"צ שליט"א שבא איתו לבקר במפעל אמר לתלמידיו שוודאי שמברכם על במבה "שהכל" ואני בא איתו למפעל רק לחלוק לו כבוד.
איפה?
זה מה שכתבתי:
אז זה לא שהוא סמך על הרב אלקנה, אלא הוא הלך בעצמו לבדוק את המציאות. ולפי"ז להיפך, אפי' על עדות מה המציאות וכו' לא סמך עליו כ"כ בעיניים עצומות.
תראה בשו"ת "אבא באהל ביתי".
אז בזמנו לפני מעל 20 שנה זו הייתה הפגישה הראשונה שלהם...
זכור לי שדיברתי איתו פעם אחת על קורנפלקס והא אמר לברך שהכל כי זה לא עשוי מתירס כמו של הבמבה. (וכנראה בזמן כתיבת התשובה אולי המציאות הייתה שונה, וכן לפני כמה שנים המציאות לא היתה ברורה כ"כ גבי דוריטוס ושאר חטיפים, אבל כיום ברור שרק במבה מייצרים כך ולכן רק עליה יש לברך "האדמה")
הרב @זיל בתר טעמא הרב @בנימין לוריא
ייש"כ שזכיתם לראות את זיו פניו של מו"ר שליט"א, זכות גדולה. האמת שמאופן השאלה לא ברור לי מה מרן שליט"א הבין מכם, כיון שעל השאלה הראשונה כבר ענה שאע"פ שזה מעשה קל ללא טרחה (שזה מה שמרן ע"ה כתב בחזו"ע ח"ו להתיר שטיפת הגביע) עדיין אוסרים משום עובדין דחול. ועל השאלה השניה נראה שהבין (אם אני נצמד למילים) שמדובר שמניח את המברשת בתוך הכיור כאשר היא לא בידיו והזרם שוטף אותם, ואכן זה הפתרון שמשתמשים בו. למען הסר ספק- בתחילה שראינו במקופיא באנו לשמוח בשמחתה של תורה על ליבון ההלכה בלי להתעקש חלילה, אך כשקוראים את הדברים לענ"ד זה לא מספיק ברור (אולי אני טועה אבל לא מסתדר לי התשובה הראשונה והשניה אם נאמר ששתיהן מדברות על מציאות שהוא מחזיק המברשת בידיו)
נראה לי שכוונתו לחלק בין שמשפשף (שיש מקום להקל אבל עדיף להחמיר אם לא מאוס) לבין רק להניח תחת המים (כשמחזיק בידו) כשבזה אפשר להקל בשופי.
לגבי השפשוף של שערות המברשת לכאורה יש כאן בעיה של סחיטה לא? לפני שנגיע לדון גבי עובדין דחול. מה שונה מסחיטת שיער? הרי זו פעולה בידיים
בחזו"ע כתב לגבי כוס להקל באופן שאינו משפשף בידיו.
זה לא היה רק מילים... הדגמתי לו שאני מחזיק עט בידיים ו"כאילו" פותח את הברז... (והחילוק כמו שכתב הרב @בנימין לוריא)
הוא לא יבש... תראה במאפיות ששמים אותו בתנור הוא "רוחש ומבעבע" (ובעצם זה כל הדיון של הרב אלקנה שליט"א האם צריך שהשמן יהיה דווקא מהחוץ או גו מספיק מבפנים - עיי"ש בהוכחותיו)
