איפור בשבת

הושע

New member
רציתי לדעת מה דין איפור בשבת, וכן מי שיש לאשתו ליל טבילה בשבת אם יש אפשרות כל שהיא להתאפר אפי' חלקי בשבת, או כל אפשרות שהיא לפורר אבקה וכדו'.
תודה רבה
 
השאלה היא אם יש איפור לשבת, וכן יש שאמרו לי שאם מפוררים סוג מסויים של איפור ישנה אפשרות להשתמש בשבת
והשאלה אם אכן כן?
 
מצויין, בהכשר בד"צ בית יוסף
 

להסיר מכשול: הוראת מרן הגר”ד קוק שליט”א לאסור את המוצר “איפור שבת”…​

מחבר ישראל דן רווחaccess_timeלפני 3 חודשים
%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA-1170x780.jpg





איפור שבת – אסור בשבת
הוראת מרן הגאון ר’ דב קוק שליט”א

לאחרונה משווקים בחנויות התמרוקים מוצר חדש בשם “איפור שבת”, והוא דבר מחודש מאד, שהאשה יכולה לתת אודם על שפתיה, ולכחול ב”רימל” על עיניה, והצבע חזק ומתקיים כמה שעות טובות, ויש ממנו רושם גם יום למחרת, והם אומרים שהדבר מותר, וקבלו על זה הכשר מבד”צ “בית יוסף” של ידידינו הנעלה הרה”ג ר’ משה יוסף שליט”א, ונימוקי ההיתר הכתובים במסמך מטעם הבד”צ הנ”ל, כיון שאין באבקה חומר שומני וכו’.
ובקשוני לשאול את פי מרן אור העולם הגר”ד קוק שליט”א אם הוא מסכים להיתר הנ”ל.

והנה מה שכתבו כמה גדולים שאם אין שומן וכיו”ב בתערובת האבקה, הדבר מותר בשבת, סיבת ההיתר שלהם היא, כיון שבכגון דא אין לזה גדר רושם וכותב, כיון שזה פורח בנקל ואינו נדבק בגוף, וכמ”ש מרן הגר”מ פיינשטיין באגרו”מ חאו”ח (ח”ה סי’ כז), ובס’ חידושי בתרא (סי’ שג) בשם הגרח”פ שיינברג. ועוד. [וידוע שהגרש”ז אוירבך זיע”א אמר שאינו מבין ההיתר, דכיון שסוף סוף האשה עושה זאת על פניה, הרי שיש לה בזה הנאת צביעה, ומי התיר צביעה לזמן מועט. וע’ שש”כ (פי”ד הערה קנח). וצ”ל שעיקר סברת המתירים שאין זה כלל בגדרי צובע כיון דהוי “על הפנים”, ולא “בפנים”. ודו”ק, וראה מש”כ במק”א].

והנה הנימוק שכתבו הרבנם שאם אין חומר שומני וכו’ אז הדבר מותר, אינו גזירת הכתוב, אלא יש בו טעם, שאם יש שומן, אז הרושם מתקיים, וא”כ סימן בעלמא אמרו לנו המתירים, ומעתה, הלא עין רואה שה”איפור שבת” הזה יש בו רושם חשוב, ובלי שפשוף חזק עם חומר ניקוי אינו נעלם, [וגם זה ללא לגמרי… כפי שראינו בעינינו], וא”כ איך נוכל להתיר דבר כזה בשבת?!

והובאו התמרוקים הללו לפני מרן הגר”ד קוק שליט”א, ואמר שהדבר פשוט לאסור מדרבנן, ויש צד שגם מדאורייתא אסור, ולא התירו רבני הדור האחרון אלא ב”פודרה” שהוא “ברק” בעלמא ומתנדף מהר, וראה מש”כ גאון עזינו מהרע”י זיע”א בתשו’ יביע אומר ח”ו (או”ח סי’ לז) בהרחבה מפי סו”ס, ובספרו חזו”ע שבת (ח”ה עמ’ ה). ואכמ”ל. [וגם בזה יש כמה גדולי עולם שאסרו, וכן נראה עיקר להמנע מזה, וכדעת מרן הגרב”צ אבא שאול זיע”א, והגר”ש וואזנר בשו”ת שבט הלוי ח”ו (ר”ס לג). ועוד].

וסיפר לי ידידינו הגאון הנעלה ר’… שליט”א שהחברה המייצרת תמרוקים הללו בארה”ב, הם אנשים חרדים ויראי שמים, ובאו לפניו שיתן ללהם כשרות, ולא אבה לתת להם מטעמים הנ”ל, ובתוך הדיונים שאל את אחד מהקשורים להכנת האיפור הנ”ל, מה הסוד שלהם שהאבקה נתפסת בגוף בלא שום שומן ושם חומר נוזלי, והשיבו, שהסוד הוא, שהם טוחנים את האבקה “דק דק” באופן הכי חזק שיכול להיות בעולם, ובמצב שכזה החומר נכנס בין נימי השפתיים והפנים, ולכן יש לו קיום באיכות מצויינת לאורך כמה שעות לפחות!!!

ואם כן, מה לי נתפס ע”י שומן, מה לי נתפס על ידי טכניקה של דקיקות החומר, הלא בסופו של דבר יש כאן רושם בפועל, ואיך נוכל להתיר דבר זה.
וממילא גם המכתב שהפיצו בשם הג”ר שלום ראובן פיינשטייין, אין בו שום כחא דהיתרא, כיון שהוא ציטט את יסוד הדברים של אביו, ולאור המבואר בס”ד, אין קשר בין הנידון למה שצוטט.
ובתשובה שנכתוב בקרוב בעזהי”ת, ארחיב לבאר את יסודי הדברים מהתלמוד והראשו’, ולא באתי עתה אלא להסיר מכשול באשר אנחנו סמוך ליום שבת קדש.



בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
 
לא חדש ולא שום דבר
מרן היבי"א התיר צביעה שאינה של קיימא על העור, מפני שצביעה על העור אסורה רק מדרבנן ובאינו של קימא מותר, וזה סיבת ההיתר לאשה לאכול תותים שצובעים את שפתיה.
הסיבה שאסור שיהיה מעורב שומנים, אינו קשור לצובע אלא משום ממרח. ואיה"נ שאם מדובר בקרם מדביק גם יכול לגרום איסור של צובע.
וע"כ הדבר פשוט שגם אבקה שקשה להסירה, כמו הסרת צבע תותים מהשפתיים מותר ואין בכך כלום, כל שאין שומן שנמרח.
 
וע"כ הדבר פשוט שגם אבקה שקשה להסירה, כמו הסרת צבע תותים מהשפתיים מותר ואין בכך כלום, כל שאין שומן שנמרח
לאחרונה עלו כמה נשים בתוכנית של הרב בוטבול ואמרו שלהם יש עור 'שומני' שהוא ממרח את האבקה, ופסק להם שאכן להם זה אסור.
וכאן הבן שואל, איך ניתן לתת כשרות 'בד"ץ' על דבר כזה שתלוי בסוגי הנשים ובסוגי העורות?
כמו כן יש כאלו ששמות מייק אפ לפני השבת ונשאר להם עדיין שומן על העור, וגם זה אסור.
וכן יש כאלו שבמברשת יש שאריות של החומר השומני ששמו לפני כן, וכנ"ל.
ועוד לא מובן, הרי כל דבר ששנוי במחלוקת אינו קרוי 'בד"ץ', גם לדעת מרן זיע"א, וכמו היתר מכירה, שאפילו שהוא התירו בשופי מ"מ הורה 'לבד"ץ בית יוסף' שלא יתנו על זה כשרות, כיון שיש חולקים. ותמיד אמרו בבד"ץ ב"י שמרן זצ"ל אמר להם שיחמירו את כל החומרות, אף במקום שהוא מיקל מעיקר הדין [כמו ג'לטין ומצה עשירה] וכדומה.
וא"כ בנ"ד שיש כמה וכמה מפוסקי זמננו שאוסרים אפילו באבקה [כ"א מטעמו] - הלזה 'בד"ץ' יקרא?
זה גם הטעיה כלפי הציבור, כיון שרוב הציבור, ובפרט הנשים לא יודעות שיש הרבה מפוסקי זמננו שאוסרים את זה, וסומכים על הכשר הבד"ץ.
 
לאחרונה עלו כמה נשים בתוכנית של הרב בוטבול ואמרו שלהם יש עור 'שומני' שהוא ממרח את האבקה, ופסק להם שאכן להם זה אסור.
וכאן הבן שואל, איך ניתן לתת כשרות 'בד"ץ' על דבר כזה שתלוי בסוגי הנשים ובסוגי העורות?
כמו כן יש כאלו ששמות מייק אפ לפני השבת ונשאר להם עדיין שומן על העור, וגם זה אסור.
וכן יש כאלו שבמברשת יש שאריות של החומר השומני ששמו לפני כן, וכנ"ל.
ועוד לא מובן, הרי כל דבר ששנוי במחלוקת אינו קרוי 'בד"ץ', גם לדעת מרן זיע"א, וכמו היתר מכירה, שאפילו שהוא התירו בשופי מ"מ הורה 'לבד"ץ בית יוסף' שלא יתנו על זה כשרות, כיון שיש חולקים. ותמיד אמרו בבד"ץ ב"י שמרן זצ"ל אמר להם שיחמירו את כל החומרות, אף במקום שהוא מיקל מעיקר הדין [כמו ג'לטין ומצה עשירה] וכדומה.
וא"כ בנ"ד שיש כמה וכמה מפוסקי זמננו שאוסרים אפילו באבקה [כ"א מטעמו] - הלזה 'בד"ץ' יקרא?
זה גם הטעיה כלפי הציבור, כיון שרוב הציבור, ובפרט הנשים לא יודעות שיש הרבה מפוסקי זמננו שאוסרים את זה, וסומכים על הכשר הבד"ץ.
תלמד קצת כף זכות
תראה תנאי ג
1731577266553.png
 
תראה תנאי ג
עדיין לא עונה על זה.
לאחרונה עלו כמה נשים בתוכנית של הרב בוטבול ואמרו שלהם יש עור 'שומני' שהוא ממרח את האבקה, ופסק להם שאכן להם זה אסור.
וכאן הבן שואל, איך ניתן לתת כשרות 'בד"ץ' על דבר כזה שתלוי בסוגי הנשים ובסוגי העורות?
וכן על זה
וא"כ בנ"ד שיש כמה וכמה מפוסקי זמננו שאוסרים אפילו באבקה [כ"א מטעמו] - הלזה 'בד"ץ' יקרא?
זה גם הטעיה כלפי הציבור, כיון שרוב הציבור, ובפרט הנשים לא יודעות שיש הרבה מפוסקי זמננו שאוסרים את זה, וסומכים על הכשר הבד"ץ.

גם הם כתבו שמרן 'הורה להקל', וזה נשמע איזה 'קולא', וא"כ איך זה 'בד"ץ'.
 
למה לא עונה
לאחרונה עלו כמה נשים בתוכנית של הרב בוטבול ואמרו שלהם יש עור 'שומני' שהוא ממרח את האבקה, ופסק להם שאכן להם זה אסור.
רק בעור יבש ונקי לגמרי התירו (ונראה שינקו את הפנים לפני שלא יהיה שמנוניותוגם להם יהיה מותר)
וכן יש כאלו שבמברשת יש שאריות של החומר השומני ששמו לפני כן, וכנ"ל
ליחד מברשת אחרת רק לשבת
ה גם הטעיה כלפי הציבור, כיון שרוב הציבור, ובפרט הנשים לא יודעות שיש הרבה מפוסקי זמננו שאוסרים את זה, וסומכים על הכשר הבד"ץ.
הבד"ץ - למי שפוסק כדעת מרן זיע"א
וכי אנחנו יכולים לאכול בשר שהוא בהכשר הבד"ץ של העדה החרדית?? וכי זה הכשר לכל הדעות
 
רק בעור יבש ונקי לגמרי התירו (ונראה שינקו את הפנים לפני שלא יהיה שמנוניותוגם להם יהיה מותר)
לא קשור. יש כאלו שהעור שלהם 'מטבעם' הוא שומני. לא קשור לניקוי.
הבד"ץ - למי שפוסק כדעת מרן זיע"א
גם לדעת מרן זיע"א, וכמו היתר מכירה, שאפילו שהוא התירו בשופי מ"מ הורה 'לבד"ץ בית יוסף' שלא יתנו על זה כשרות, כיון שיש חולקים. ותמיד אמרו בבד"ץ ב"י שמרן זצ"ל אמר להם שיחמירו את כל החומרות, אף במקום שהוא מיקל מעיקר הדין [כמו ג'לטין ומצה עשירה] וכדומה.
הא לך ציטוט מתוך אתר בד"ץ בית יוסף

מהדרין מן המהדרין

מרן זצוק"ל נודע בשערים המצוינים בהלכה בכוחו הגדול לפסוק ב'כוחא דהיתרא', ולהכריע לקולא במידת האפשר. אלא שלמרות זאת, בכל הנוגע לבד"צ בית יוסף, קבע מרן גישה שונה לחלוטין: "כשרות בד"צ נועדה עבור צבור המהדרין בכשרות", אמר. "בזה אין כל מקום לסמוך על קולות, ספיקות וצירופים הלכתיים. יש לנהוג בכל תחום ומישור, לחומרה בלבד, ללא שום פקפוק". אמנם את פסיקתו ההלכתית קבע מרן כפי עיקר הדין וההלכה, אולם בכל הנוגע למפעל חייו, חשוב היה לו שלא להקל כלל. בעקבות כך, הורה למשל לבד"צ שלא לסמוך על 'היתר המכירה' בשנת השמיטה, ולהשתמש אך ורק בתוצרת יבול נכרי או יבול שישית.

יתירה מכך, אף במקרים בהם דעתו של הרמ"א להחמיר, ולנטות מדעתו של מרן ב'שולחן ערוך', יאמצו בבד"צ בית יוסף את פסיקתו של הרמ"א וקו הייצור יתבצע גם כדעתו, על מנת להגיש בפני צבור המהדרין מוצר המוסכם לכל הדעות, ואף לאפשר לציבור האשכנזי לאכול ללא כל חשש.
 
לאחרונה עלו כמה נשים בתוכנית של הרב בוטבול ואמרו שלהם יש עור 'שומני' שהוא ממרח את האבקה, ופסק להם שאכן להם זה אסור.
וכאן הבן שואל, איך ניתן לתת כשרות 'בד"ץ' על דבר כזה שתלוי בסוגי הנשים ובסוגי העורות?
כמו כן יש כאלו ששמות מייק אפ לפני השבת ונשאר להם עדיין שומן על העור, וגם זה אסור.
וכן יש כאלו שבמברשת יש שאריות של החומר השומני ששמו לפני כן, וכנ"ל.
ועוד לא מובן, הרי כל דבר ששנוי במחלוקת אינו קרוי 'בד"ץ', גם לדעת מרן זיע"א, וכמו היתר מכירה, שאפילו שהוא התירו בשופי מ"מ הורה 'לבד"ץ בית יוסף' שלא יתנו על זה כשרות, כיון שיש חולקים. ותמיד אמרו בבד"ץ ב"י שמרן זצ"ל אמר להם שיחמירו את כל החומרות, אף במקום שהוא מיקל מעיקר הדין [כמו ג'לטין ומצה עשירה] וכדומה.
וא"כ בנ"ד שיש כמה וכמה מפוסקי זמננו שאוסרים אפילו באבקה [כ"א מטעמו] - הלזה 'בד"ץ' יקרא?
זה גם הטעיה כלפי הציבור, כיון שרוב הציבור, ובפרט הנשים לא יודעות שיש הרבה מפוסקי זמננו שאוסרים את זה, וסומכים על הכשר הבד"ץ.
1 הקושיא על הרב בוטבול ולא על הבד"ץ, זה חידוש עצמו לומר שיש איסור ממרח בדברים יבשים על עור האדם מפני שהם מתערבים בזיעה שלו.
2 ברור שאסור לשים את האבקה על מייקאפ כמו שמזהירים בתעודת ההכשר.
3 הרב עובדיה מתנגד למחמירים בזה מפני שמתגנות על בעליהן, ולכן זה בהחלט בד"ץ
 
3 הרב עובדיה מתנגד למחמירים בזה מפני שמתגנות על בעליהן, ולכן זה בהחלט בד"ץ
מילתא דתמיהה עד מאוד.
גם הבד"ץ העדה החרדית טען בזמנו שכתוב על היין שלו 'לכל מקהלות האשכנזים' ואעפ"כ מרן זיע"א כעס עליהם.
כ"ש וכ"ש הכא. וא"צ להרחיב ולהסביר מדוע דבריך משוללים מן היסוד.
 
חזור
חלק עליון