אכילה סמוך לתפילה לאשה

לענ''ד נראה מסברא שיהיה מותר, דמה שחייבת אינו משום תפילה אלא משום קבלה שקיבלה ע''ע, ואטו אי קיבלה ע''ע לעשות איזה מעשה טוב אינה יכולה לאכול קודם שתעשנו?! ודאי שיכולה, וה''ה הכא.
 
לענ''ד נראה מסברא שיהיה מותר, דמה שחייבת אינו משום תפילה אלא משום קבלה שקיבלה ע''ע, ואטו אי קיבלה ע''ע לעשות איזה מעשה טוב אינה יכולה לאכול קודם שתעשנו?! ודאי שיכולה, וה''ה הכא.
אבל סו"ס אחר שקיבלה ע"ע מוטל עליה כעין 'חיוב' להתפלל בכדי להשלים את קבלתה, ולמה לא נחשוש שמה תימשך באכילה ותפסיד את מה שקיבלה ע"ע כחובה.
 
לענ"ד אסור מהטעם האמור
אך מ"מ כדאי שכבודו היה מצרף דברי מרן הגר"ע שהשאלה תהיה ברורה
והא לך הדברים
[והוספתי אף ההמשך ] כיון דהדבר אינו מפורסם שלדעת מרן הגר"ע יכוונו הנשים לצאת י"ח קידוש שאוכלים עוגיות קודם התפילה בשבת
נ.ב לפי הדברים של מרן הגר"ע יוצא שנשים ששמעו קידוש ואח"כ מתפללות שחרית ומוסף א"צ לעשות קידוש שוב

כן כתב הגאון ר' אברהם הכהן מסאלוניקי בספר יוקח נא (סי' קו), שבתפלה אחת ביום יוצאות הנשים י"ח תפלה, כמ"ש המג"א והפמ"ג. ע"ש. וכ"כ הגאון רבי צבי אלימלך מדינוב בספר מגיד תעלומה (דף רא סע"ב). וכן העלתי בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' יז). ע"ש. לפ"ז אין הנשים אסורות לאכול קודם תפלת שחרית, שהרי אם ירצו לא יתפללו אלא מנחה. וכן ראיתי בשו"ת חסד לאברהם אלקלעי (חלק או"ח סי' ו) בד"ה אבל, דמה שנוהגות הנשים לאכול בבוקר קודם תפלה אין עליהם איסור משום ואותי השלכת אחרי גויך, שדוקא באנשים שעליהם להתפלל שחרית יש עליהם איסור אכילה קודם התפלה, אבל הנשים אין עליהן שום חיוב להתפלל בבוקר, שלא חייבו אותן חכמים אלא מה שחייבתן התורה, ויכולות להתפלל באיזו שעה שירצו, ואפילו לעת ערב לאחר שאכלו ושתו כל היום, ממילא לא שייך בהו "ואותי השלכת אחרי גויך". ע"ש.

ולפי זה נראה שאף בשבת קודם תפלת שחרית, כיון שמותרות לאכול, חלה עליהן חובת קידוש של היום, וא"כ יוצא שאינן רשאות לשתות קפה או תה קודם תפלה בשבת, אלא רק לאחר קידוש. וכן כתב החסד לאברהם (סי' ו) הנ"ל. אלא דלפי מ"ש לעיל בשם הרב מעורר ישנים (עמוד צז), שאפשר לקדש על פת כסנין, כשם שאפשר לקדש על הפת, לפ"ז כשאוכלת פת כסנין, תכוין בברכתה על הכסנין לצאת בה ידי חובת קידוש. ומכל מקום לפי מ"ש הראב"ד ובעל המאור והמאירי, והמהר"ם חלאווה, וסיעתם, שמותר לטעום קודם הקידוש של היום, מותר לנשים לשתות קפה או תה, וכל שכן לפי מ"ש מהר"ם חלאווה שהנשים פטורות בכלל מהקידוש של היום, ושכן ראה בבית מדרשו של הרשב"א. וכנ"ל. ודו"ק.
 
לענ"ד אסור מהטעם האמור
אך מ"מ כדאי שכבודו היה מצרף דברי מרן הגר"ע שהשאלה תהיה ברורה
והא לך הדברים
[והוספתי אף ההמשך ] כיון דהדבר אינו מפורסם שלדעת מרן הגר"ע יכוונו הנשים לצאת י"ח קידוש שאוכלים עוגיות קודם התפילה בשבת
נ.ב לפי הדברים של מרן הגר"ע יוצא שנשים ששמעו קידוש ואח"כ מתפללות שחרית ומוסף א"צ לעשות קידוש שוב

כן כתב הגאון ר' אברהם הכהן מסאלוניקי בספר יוקח נא (סי' קו), שבתפלה אחת ביום יוצאות הנשים י"ח תפלה, כמ"ש המג"א והפמ"ג. ע"ש. וכ"כ הגאון רבי צבי אלימלך מדינוב בספר מגיד תעלומה (דף רא סע"ב). וכן העלתי בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' יז). ע"ש. לפ"ז אין הנשים אסורות לאכול קודם תפלת שחרית, שהרי אם ירצו לא יתפללו אלא מנחה. וכן ראיתי בשו"ת חסד לאברהם אלקלעי (חלק או"ח סי' ו) בד"ה אבל, דמה שנוהגות הנשים לאכול בבוקר קודם תפלה אין עליהם איסור משום ואותי השלכת אחרי גויך, שדוקא באנשים שעליהם להתפלל שחרית יש עליהם איסור אכילה קודם התפלה, אבל הנשים אין עליהן שום חיוב להתפלל בבוקר, שלא חייבו אותן חכמים אלא מה שחייבתן התורה, ויכולות להתפלל באיזו שעה שירצו, ואפילו לעת ערב לאחר שאכלו ושתו כל היום, ממילא לא שייך בהו "ואותי השלכת אחרי גויך". ע"ש.

ולפי זה נראה שאף בשבת קודם תפלת שחרית, כיון שמותרות לאכול, חלה עליהן חובת קידוש של היום, וא"כ יוצא שאינן רשאות לשתות קפה או תה קודם תפלה בשבת, אלא רק לאחר קידוש. וכן כתב החסד לאברהם (סי' ו) הנ"ל. אלא דלפי מ"ש לעיל בשם הרב מעורר ישנים (עמוד צז), שאפשר לקדש על פת כסנין, כשם שאפשר לקדש על הפת, לפ"ז כשאוכלת פת כסנין, תכוין בברכתה על הכסנין לצאת בה ידי חובת קידוש. ומכל מקום לפי מ"ש הראב"ד ובעל המאור והמאירי, והמהר"ם חלאווה, וסיעתם, שמותר לטעום קודם הקידוש של היום, מותר לנשים לשתות קפה או תה, וכל שכן לפי מ"ש מהר"ם חלאווה שהנשים פטורות בכלל מהקידוש של היום, ושכן ראה בבית מדרשו של הרשב"א. וכנ"ל. ודו"ק.
אם אשה לא קיבלה ע"ע איזו תפילה תתפלל, רשאית להתפלל איזו תפילה שתבחר, וממילא אינה חייבת דווקא בשחרית, ולכן יכולה לאכול קודם תפילת שחרית, רק שבשבת חל עליה חובת קידוש, ואז אסור לה לשתות אפי' מים.
ואם החליטה וקיבלה ע"ע שהתפילה האחת שמתפללת בכל יום תהיה תפילת שחרית, אזי אסור לה לאכול לפני תפילת שחרית כדין הגברים, ואינה חייבת בקידוש, ולכן מותר לה לשתות מים וכדין הגבר.

(עכ"פ השאלה שלי הנ"ל היא לעניין קביעות סעודה בסמוך לתפילה, ולא על אכילה קודם תפילת שחרית, ואולי יש לחלק).
 
אם אשה לא קיבלה ע"ע איזו תפילה תתפלל, רשאית להתפלל איזו תפילה שתבחר, וממילא אינה חייבת דווקא בשחרית, ולכן יכולה לאכול קודם תפילת שחרית, רק שבשבת חל עליה חובת קידוש, ואז אסור לה לשתות אפי' מים.
ואם החליטה וקיבלה ע"ע שהתפילה האחת שמתפללת בכל יום תהיה תפילת שחרית, אזי אסור לה לאכול לפני תפילת שחרית כדין הגברים, ואינה חייבת בקידוש, ולכן מותר לה לשתות מים וכדין הגבר.

(עכ"פ השאלה שלי הנ"ל היא לעניין קביעות סעודה בסמוך לתפילה, ולא על אכילה קודם תפילת שחרית, ואולי יש לחלק).
מה דין אשה שמתפללת שחרית קבוע,
יכולה לאכול כזית עוגה ולשתות קודם התפילה חוץ מתה וקפה?
 
יש פה תשובה?
לא.
הוא מדבר על אכילה בבוקר קודם התפילה, וזה התשובה פשוטה וידועה.
אני מדבר על הדין שלא לקבוע סעודה חצי שעה קודם תפילת מנחה או ערבית, שטעם האיסור הוא שונה מזה שאין לאכול קודם תפילת שרית (בלי קשר לזמן שמתפלל).
 
לא.
הוא מדבר על אכילה בבוקר קודם התפילה, וזה התשובה פשוטה וידועה.
אני מדבר על הדין שלא לקבוע סעודה חצי שעה קודם תפילת מנחה או ערבית, שטעם האיסור הוא שונה מזה שאין לאכול קודם תפילת שחרית (בלי קשר לזמן שמתפלל).
לכאו' לפי מה שהובא שם, אם רוצה לאכול קודם שחרית יש לדון נמי מצד ''ואותי השלכת אחרי גויך'' אחר שקיבלה על עצמה, אם לא שנאמר כמו שכתבתי לעיל.
 
חזור
חלק עליון