אכל מזונות וירקות מה יקדים על המחיה או נפשות

[א.א]

בחזוע ברכות עמוד רב כותב הרב לענין אכל פירות משבעת המינים ואכל ירקות כיון שחותם ועל הפירות לא חוזר כמו שכתב הרשב"ץ
והרב נסמך בכל כוחו על הרשב"ץ. כי באחרונים שער הציון דחה החיי אדם. והרב דן לענין אם חתם רק ועל העץ ולא אמר על הפירות ע"ש
ואם כן מה הדין היכא שלא חותם על הפירות וכגון שאכל מזונות לכאורה יקדים על המחיה ואח"כ בורא נפשות
[ולא כמו שכתב ביביע אומר ח"ה סימן יז שכיון שאמר תנובת השדה יש חשש שפטר] ובאמת פלא למה לא הזכיר כאן גם דין מזונות
איברא דבעמוד שו הביא דגם במזונות שייך דין זה
ומצרף החזו"ע

 

[תלמיד מר"ן]

ברכות א עמ' תתנח

 

[א.א]

ברכות א עמ' תתנח

יישר כח
אני דן במשא ומתן

 

[בנימין לוריא]

אם אני מבין נכון, השאלה היא כזו:
בחזו"ע ברכות עמ' ר"ג כתב:


והרי להלכה גם אם אכל מזונות ובירך "על המחיה" לא יברך נפשות, ולמה כתב כן כביכול רק ב"על הפירות"?

ולכאו' בפשטות הסיבה היא שבתחילת הסעיף דיבר שאם אכל פירות משבעת המינים ושאר פירות לא יברך ב' ברכות, אלא רק "על הפירות", וממילא המשיך וכתב מה הדין אם אכל גם פירות האדמה שאז לכתחילה "על הפירות" לא פוטר, אלא צריך להפוך הסדר, וכתב מה יהיה הדין אם כבר בירך "על הפירות" שאז לא יברך "בורא נפשות".
אבל אה"נ ה"ה גם אם בירך "על המחיה". ומש"כ "וחותם בה על הארץ ועל הפירות" הוא לא הטעם העיקרי, אלא הטעם העיקרי הוא מש"כ בהתחלה "כיון שהוא מזכיר בה 'ועל תנובת השדה'".

 

[א.א]

הרי להלכה גם אם אכל מזונות ובירך "ע וכ"ו

מה שיותר מפריע לי זה דהרב נסמך על הרשב"ץ ומדבריו מבואר דהחתימה היא בעיתית
ואילו במקורות אין דבר ברור שתנובת השדה פוטר וא"כ למה הרב הכריע לחשוש יותר כדאי לילך אחר הרשב"ץ

והרב נסמך בכל כוחו על הרשב"ץ. כי באחרונים שער הציון דחה החיי אדם. והרב דן לענין אם חתם רק ועל העץ ולא אמר על הפירות ע"ש

 

[א.א]

אולם עתה ראיתי שרבנו פרץ כותב וכן העתיקו האגודה והרב ציין אליו מהחיי אדם
האגודה מסכת ברכות פרק ו - כיצד מברכין
ואם ברכותיהם שוות לפניהם ולא לאחריהן כגון תפוחים ותאנים, לאחריהן נמי נראה שיפטר בברכה אחת מעין ג' שהרי בכלל תנובת השדה
ואם כן כנראה הרב סמך על זה