אל תאמר אין לי כסף

[יוסף דהן]

האם זה כתוב ואיפה במסילת ישרים או ס' אחר?

 

[גם זו לטובה]

כל התולה תקוותו בנסים בלבד ללא התכשרות נאותה, ללא התגלות, ללא הרגשה אלוקית לאמיתה וללא סייעתא דשמיא, הריהו מתאווה למה שאיננו מתאים לו, וחוטא בחוצפה המביאה לחילול ה', ואין ספק שיבוא על עונשו (רבי אברהם בן הרמב"ם)

 

[יהודה מ.]

כיצ"ב בסנהדרין (צ.) תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.

 

[אברהם א]

כיצ"ב בסנהדרין (צ.) תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.

זה לא קשור,
כי שם אם לא מאמין לא מגיע לו שכר שיקום,
אך כאן אם כרגע אין לו כסף ואומר זאת בפה, אמאי לא יגיע לו אחר כן כסף,

 

[אברהם א]

בזמן האחרון עברתי על רוב המס''י ולא זכור לי כדבר הזה,

 

[יהודה מ.]

זה לא קשור,

כיוצא בזה

אך כאן אם כרגע אין לו כסף ואומר זאת בפה, אמאי לא יגיע לו אחר כן כסף,

כי לא מאמין

 

[פשוט]

זה לא קשור,
כי שם אם לא מאמין לא מגיע לו שכר שיקום,
אך כאן אם כרגע אין לו כסף ואומר זאת בפה, אמאי לא יגיע לו אחר כן כסף,

העולם אומר בשם הזוה"ק לא לומר אין לי, כי ס"מ עונה אמן.
לא יודע אם אכן כתוב בזהר.

 

[אברהם א]

כיוצא בזה

כי לא מאמין

אני מאמין שאם הקב''ה ירצה שיהיה לי - יהיה לי,
כרגע המציאות היא שאין לי בגלל שכך רצונו של הקב''ה,
מה הבעיה לומר זאת בפה,

החזון איש באמונה ובטחון אומר שאמונה זה לא להאמין שיהיה טוב אלא להאמין שכל מה שקורה זה רצון ה',
מה אני לא מאמין בזה שאני אומר שאין לי כסף?

 

[אמונה ובטחון]

אני מאמין שאם הקב''ה ירצה שיהיה לי - יהיה לי,
כרגע המציאות היא שאין לי בגלל שכך רצונו של הקב''ה,
מה הבעיה לומר זאת בפה,

זו בעיה, תראה בספר שלוות הנפש שהאריך בזה, כי בדבריו הוא חוסם את השפע. ונבאר מתוך הספר "שלוות הנפש" מי שמדבר ככה זה מעיד על חסרון באמונה ובטחון, וכמו שכתב כיו"ב בשלוות הנפש "וכמובן יש להדגיש שכשאדם מתפלל על ישועה שצריך, וכשמסיים תפילתו נגש אליו חברו ושואל אותו מה שלומו, ופעמים שאדם מספר את הקשיים שלו וכמה עצוב וקשה לו. אומר הקב"ה לפני רגע התפללת אלי שאעזור לך, ולמה אתה עכשיו אומר שקשה לך? אתה לא מאמין בתפילה שלך שאני יושיע אותך. הקב"ה אומר לאדם תתן לי את האפשרות להושיע אותך ע"י שתאמין בי שאושיע אותך. והארכתי בזה להלן בחלק התפילה שקודם התפילה צריך להאמין ולבטוח בה'".

ודון מיניה ואוקי באתרין.


אגב, לפרטים על הספר שלוות הנפש לחצו כאן

 

[אמונה ובטחון]

החזון איש באמונה ובטחון אומר שאמונה זה לא להאמין שיהיה טוב אלא להאמין שכל מה שקורה זה רצון ה',
מה אני לא מאמין בזה שאני אומר שאין לי כסף?

זו דרגת אמונה, אבל יש דרגת בטחון, לבטוח בה' שיושיעו. יש בזה אריכות כפי שהביא בס' שלוות הנפש.

 

[אמונה ובטחון]

אגב, אני חייב לציין כאן שאני מאמין שרבים חושבים שהגאון הצדיק רבי יגאל כהן שליט"א עוסק רק בחזרה בתשובה וכיו"ב.
אך רבים נראה לי לא יודעים את גדלותו העצומה בתורה! יצא לי לדבר עמו רבות ב"ה, וכן הרבה פעמים דברתי איתו בלימוד על כל מיני סוגיות שכתבתי ושדנתי בהם, ושאלתיו לפעמים קושיות עצומות כגון ששיטת רבנו בחיי נסתרת לכאורה מגמ' פלונית, או שיש סתירה בין ב' גמרות, או בין גמ' למדרש וכדו', קושיות עצומות! והיה זה תוך כדי הליכה שהלכתי עמו,ר והרב ישר הביא לי תשובות שהשתוממתי מהבהירות והישרות שלו!!! גאון עולם! הוא צנוע ועניו גדול! ורבים לא נראה לי יודעים באמת את גדלותו התורנית העצומה! אשרינו שזכינו בדורנו למורינו הרב יגאל כהן שליט"א.

 

[אברהם א]

זו דרגת אמונה, אבל יש דרגת בטחון, לבטוח בה' שיושיעו. יש בזה אריכות כפי שהביא בס' שלוות הנפש.

החזון איש אומר שבטחון הוא לנהוג על פי האמונה,
לדוגמא מי שמאמין שמזונותיו קצובים לו יעזור לרעהו שפותח עסק מתחרה,
אך אין הבטחון קשור לאמונה שיהא טוב,

אם יש לך קשר אתו אולי תשאלנו מה המקור, נשמח לדעת,

 

[אמונה ובטחון]

החזון איש אומר שבטחון הוא לנהוג על פי האמונה,
לדוגמא מי שמאמין שמזונותיו קצובים לו יעזור לרעהו שפותח עסק מתחרה,
אך אין הבטחון קשור לאמונה שיהא טוב,

זה הפשט הפשוט בחזו"א, וכך באמת רבים וטובים הבינו. אבל אליבא דאמת אין זה דעת החזו"א, והרבה לא מבינים את דברי החזו"א לעומק, ובספר שלוות הנפש האריך הרחיב בזה לבאר שאין מחלוקת בין החזו"א לרבנו בחיי, אלא שדעת החזו"א רק שדרגת הבטחון של רבנו בחיי היא דרגה גבוהה. והוכיח כן להדיא מלשונו של החזו"א, ומעוד ספרי החזו"א.
וכן דעת שה"ת הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, ועוד, שהרבה לא מבינים לעומק את החזו"א וחושבים שלפי החזו"א א"א לבטוח בה' שבודאי יהיה ישועה וניסים. וזה טעות. והאריך בכ"ז בס' שלוות הנפש.

 

[גם זו לטובה]

אין מה להתוכח יותר מידי
יש את השיטה הפופולארית בשוק שביטחון זה להתרפק על הבורא האוהב ולהרגיש בכל ליבו שהוא יעשה לו חפצו (אין לזה ראיה משום ראשון שאני מכיר) ומי שהבין ככה לא יזוז מזה מהר
יש את השיטה הפשוטה והעמוקה המפורשת ברוב הראשונים וזה להגדיר את הביטחון של החזו"א אמונה ברמה גבוהה ואת הביטחון כענין שקשור לבטוח בבורא שיעזרהו לקיים מצוותיו וזה הדעה עליה מסכימים מאמרי חכמינו ורבותינו אבל היא לא פופולארית
הויכוח בזה הוא עם וותק גדול וכנראה לא יוכרע בפורום הזה
(אם מותר לי להביע כאן דעה אישית קצת חריפה והיא שכיון שהנצרות היא דת קלילה עם הבורא ומכונה דת האהבה והרחמים יש ענין כזה לנרמל את היהדות אליה ואכמ"ל)

 

[אמונה ובטחון]

אין מה להתוכח יותר מידי
יש את השיטה הפופולארית בשוק שביטחון זה להתרפק על הבורא האוהב ולהרגיש בכל ליבו שהוא יעשה לו חפצו (אין לזה ראיה משום ראשון שאני מכיר) ומי שהבין ככה לא יזוז מזה מהר
יש את השיטה הפשוטה והעמוקה המפורשת ברוב הראשונים וזה להגדיר את הביטחון של החזו"א אמונה ברמה גבוהה ואת הביטחון כענין שקשור לבטוח בבורא שיעזרהו לקיים מצוותיו וזה הדעה עליה מסכימים מאמרי חכמינו ורבותינו אבל היא לא פופולארית
הויכוח בזה הוא עם וותק גדול וכנראה לא יוכרע בפורום הזה

מחילה מכבודו, אבל ניכר שאף פעם לא ישבת לפתוח וללמוד לעומק את סוגיית הבטחון, איך אתה כותב שאין שום ראשון שכותב שיש לבטוח על הבורא ית"ש שימלא משאלותיו לטובה ולברכה וכדו'?! תראה רבנו בחיי בשער הבטחון שמביא 10 יתרונות של בעל הבטחון על פני הכימאי.
תראה ברבינו יונה (שערי תשובה שער ג אות לא-לב).
תראה עוד ברבינו יונה בביאורו למשלי (ג, ו) עה"פ "בכל דרכך דעהו והוא יישר אורחותיך".
וכ"כ עוד רש"י (ישעיהו נ, י) על הפסוק "מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו, יבטח בשם ה' וישען באלהיו" ופרש"י אפי' צרה באה עליו יבטח בשם ה' כי הוא יצילהו.
ועוד ועוד...
יש בזה אריכות גדולה מאוד, וכמו שכתבתי, בספר שלוות הנפש - אמונה ובטחון האריך הרחיב בכ"ז. תראה שם ותרווה נחת.

וכן יש להעיר על עוד דברים שכתבת, אבל אכמ"ל, רק עליך לדעת, שאתה לא יכול לכתוב מבלי ללמוד לעומק את הסוגיות הללו.

 

[גם זו לטובה]

וכן יש להעיר על עוד דברים שכתבת, אבל אכמ"ל, רק עליך לדעת, שאתה לא יכול לכתוב מבלי ללמוד לעומק את הסוגיות הללו.

אני למדתי את זה לעומק וראיתי את כל הראשונים שהזכרת ומי שמתבונן בהם אין בהם שום ראיה לדבר זה לעומת ראשונים אחרים מפורשים לא ככה כמו הרמב"ם ובנו רבי אברהם והרמב"ן ועוד

 

[גם זו לטובה]

מחילה מכבודו, אבל ניכר שאף פעם לא ישבת לפתוח וללמוד לעומק את סוגיית הבטחון,

מחילה מכבודו לקרוא ראשונים זה לא נקרא ללמוד לעומק בלי להשוות את זה לכל שאר התנ"ך!!! ולדברי רבותינו האחרים וללמוד מה היא בדיוק נקודת המחלוקת

 

[אמונה ובטחון]

לעומת ראשונים אחרים מפורשים לא ככה כמו הרמב"ם ובנו רבי אברהם והרמב"ן ועוד

היכן הרמב"ם והרמב"ן כתבו אחרת?! אדרבה הרמב"ן כתב שיש להשליך הכל על ה' וכו'.

מחילה מכבודו לקרוא ראשונים זה לא נקרא ללמוד לעומק בלי להשוות את זה לכל שאר התנ"ך!!! ולדברי רבותינו האחרים וללמוד מה היא בדיוק נקודת המחלוקת

למדתי רבות ב"ה בעיון את כל הסוגיא, ואדרבה אם יצא לך אחרת תכתוב לנו עם מקורות מדויקים, ולא סתם לכתוב בלא מקורות לדבריך. אני הבאתי מקורות.

 

[גם זו לטובה]

תכתוב לנו

בסיכומים שלי כתוב ככה
ואמנם ענין הביטחון והוא לבטוח בבורא בביטחון גמור שיעזור לו לקיים מצוותיו וללכת בדרכיו ובדרכי היושר הנה עיקרו כך הוא שלא רק אדם הרוצה לקיים המצוות ידע שלא ימנע ממנו מצד הטבע לקיים המצוות אלא אף אדם הרוצה להגיע למעלה יגיע אליה מעל הטבע ונאמר וידעת כי אני השם אשר לא יבושו קווי ותקנו לנו חכמים בתפילה בקשה על המעלות ואז בקשה בזכות הביטחון והיינו כי האדם השלם המגיע להכרה נכונה וחי נכון ויודע את המעלות העליונות ורוצה להגיע אליהם ועובד מתוך המציאות כדי להגיע למעלות רמות כפי מה שהטבע נותן לו ורואה את המעלה אותה הוא מבקש ודורש ורחוקה היא ממנו והוא מנסה בכל כוחו להשיגה אך אין יד טבעו משגת יעזרהו אלוקיו ויגיע אל המעלות העליונות כי האדם המבקש את המעלות האלו צריך לבטוח בבורא שיעזור לו ולבקש זאת ממנו ולהתחנן אליו שלא יבושו קוויו ומה נאה אמר דוד מלך ישראל בהתחננו בזכות הביטחון כך אמר אל יבושו בי קוויך השם אלוקים צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלקי ישראל והנה אלו המקווים אל השם הם רוצים ממנו דרך השלמות אך מבקשיו הם הרוצים את הבורא והדבקות בו ואמר דוד כל המקווים להשם בראותם שתתקבל בקשתי לא יהיה להם חרפה בדבר כביכול הם מקווים לדבר שלא מועיל להם חלילה וכן מבקשי השם שרוצים שלמות לא יאמרו להם אחרים אין לכם מה ללכת בדרך זאת כי מתי שהוא לא יהיה הדבר בכוחיכם ותצטרכו עזרת שמים ולא תגיע חלילה ואין הדבר כן אלא דורשי השם יש להם ליחל לבוראם
והאדם עליו לבקש ולקוות כפי מדרגתו ולא לבקש גדולות ונפלאות ממנו וידע היכן הוא נמצא ומה היא המעלה העליונה אליה הוא מבקש להגיע ואז יעזרהו השם בעבודתו וכל ענין הנבואה מורה על זה כי הנבואה היא השגה מעל הטבע לשלמי הדעות להשיג מה שלא ביכולתם וכל שכן אלו שבתחילת עבודתם הרוצים להשלים עצמם אין להם להתייאש מזה

 

[אמונה ובטחון]

בסיכומים שלי כתוב ככה
ואמנם ענין הביטחון והוא לבטוח בבורא בביטחון גמור שיעזור לו לקיים מצוותיו וללכת בדרכיו ובדרכי היושר הנה עיקרו כך הוא שלא רק אדם הרוצה לקיים המצוות ידע שלא ימנע ממנו מצד הטבע לקיים המצוות אלא אף אדם הרוצה להגיע למעלה יגיע אליה מעל הטבע ונאמר וידעת כי אני השם אשר לא יבושו קווי ותקנו לנו חכמים בתפילה בקשה על המעלות ואז בקשה בזכות הביטחון והיינו כי האדם השלם המגיע להכרה נכונה וחי נכון ויודע את המעלות העליונות ורוצה להגיע אליהם ועובד מתוך המציאות כדי להגיע למעלות רמות כפי מה שהטבע נותן לו ורואה את המעלה אותה הוא מבקש ודורש ורחוקה היא ממנו והוא מנסה בכל כוחו להשיגה אך אין יד טבעו משגת יעזרהו אלוקיו ויגיע אל המעלות העליונות כי האדם המבקש את המעלות האלו צריך לבטוח בבורא שיעזור לו ולבקש זאת ממנו ולהתחנן אליו שלא יבושו קוויו ומה נאה אמר דוד מלך ישראל בהתחננו בזכות הביטחון כך אמר אל יבושו בי קוויך השם אלוקים צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלקי ישראל והנה אלו המקווים אל השם הם רוצים ממנו דרך השלמות אך מבקשיו הם הרוצים את הבורא והדבקות בו ואמר דוד כל המקווים להשם בראותם שתתקבל בקשתי לא יהיה להם חרפה בדבר כביכול הם מקווים לדבר שלא מועיל להם חלילה וכן מבקשי השם שרוצים שלמות לא יאמרו להם אחרים אין לכם מה ללכת בדרך זאת כי מתי שהוא לא יהיה הדבר בכוחיכם ותצטרכו עזרת שמים ולא תגיע חלילה ואין הדבר כן אלא דורשי השם יש להם ליחל לבוראם
והאדם עליו לבקש ולקוות כפי מדרגתו ולא לבקש גדולות ונפלאות ממנו וידע היכן הוא נמצא ומה היא המעלה העליונה אליה הוא מבקש להגיע ואז יעזרהו השם בעבודתו וכל ענין הנבואה מורה על זה כי הנבואה היא השגה מעל הטבע לשלמי הדעות להשיג מה שלא ביכולתם וכל שכן אלו שבתחילת עבודתם הרוצים להשלים עצמם אין להם להתייאש מזה ואם את הדרך החיצונית יישר להם הבורא כל שכן שיועיל להם בענין הפנימי להצליח להשיג מעלה זאת

סיכומים מתוך איזה ספר? לא הבאת שום מקור לדברים