הגר"ד יוסף בתשובה מקיפה: איזה אתרוג אינו מורכב?
הלכה ברורה: מתשובותיו של הגר"ד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה ובנו ממשיך דרכו של מרן הגר"ע יוסף. והשבוע: דיון מקיף ומרתק על כשרות זני האתרוגים, ומי מוחזק כאינו מורכב?
הגאון רבי דוד יוסף י"ז תשרי התשע"ז 2019.10.2016
כל הזמן
איזה זן אתרוג הוא הזן שיש עליו חזקה ברורה שאינו מורכב?
תשובה:
מאחר שישנם כמה סוגי אתרוגים שיש עליהם מסורת רצופה מדורי דורות שאינם מורכבים, לכן כל הסומך על אחת מהמסורות שיבוארו להלן רשאי לעשות כן.
ומרן זצוק"ל היה מקפיד לברך בכל ימי חג הסוכות על אתרוג תימני, ובכדי לצאת ידי ספק היה לוקח כמה אתרוגים מכל הזנים, ואחר שבירך על אתרוג תימני היה מנענע בשאר האתרוגים, והיה עושה כן בכל ימי חג הסוכות.
נימוקים ומקורות: תחילה נבאר מפני מה יש דוקא באתרוגים חשש גדול ומצוי שהם מורכבים מין בשאינו מינו, והנה אמרו חז"ל במשנה (מסכת ביכורים פרק ב' משנה ו'): אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים (ערלה ורבעי נוהגים בו כאילן, ולענין שביעית שהולכים בו אחר החנטה ולא אחר לקיטה) ולירק בדרך אחד (שבשעת לקיטתו עישורו, והיינו לענין מעשר שני ומעשר עני), והיינו משום שהאתרוג גדל על כל מים, וצריך להשקותו כל ימות השנה, ואינו דומה לשאר עצים שאם יורדים גשמים מספיקים בימות החורף די להם במי הגשמים. ומחמת שהאתרוג הוא עץ רגיש וגידולו קשה, ופעמים רבות שאחר השקעה מרובה נובל לפתע העץ, או שאינו מניב אלא פירות מועטים, התחכמו המגדלים במשך הדורות והרכיבו את האתרוג בעצים נוספים הדומים לו, כגון בלימון או בתפוז או בחושחש (שהוא זן של פרי הדר שאינו ראוי לאכילה), כדי לחזק את עץ האתרוג.
ובעצם הדבר שאין לברך על אתרוג שהוא מורכב, או אפילו על אתרוג שהוא ספק מורכב, ישנם כמה טעמים בדברי רבותינו הפוסקים, ואין כאן המקום להאריך בזה, ועוד חזון למועד.
ונביא בקצרה את סוגי האתרוגים המרכזיים המצויים כיום בשווקים:
א. אתרוגי ארץ ישראל. בשו"ת המבי"ט חלק ג' סימן מט ובשו"ת רבנו בצלאל אשכנזי סימן ב' ובשו"ת מהר"ם אלשיך סימן קי ובשו"ת מהרשד"ם יורה דעה סימן קצב, כולם כתבו לסמוך על מסורת האתרוגים בארץ ישראל, ושכן נהגו. וכן פוסקי הדורות שלאחר מכן, בשו"ת ישועות מלכו סימן מו ובשו"ת אמרי בינה סימן ד' ובשו"ת תורת חסד סימן לד ובשו"ת נפש חיה סימן ב' כולם כתבו שהם כשרים, שהרי הבית יוסף והאר"י והרמ"ק השתמשו בהם ומסורתם קדומה וברורה. וכתב הנפש חיה שהם עדיפים על אתרוגי קורפו (ראה להלן), ושכבר כתבו בזה פסק וחתמו עליו מאה ועשרים רבנים מגדולי הדור, ושכן העידו בשם החתם סופר שהם עדיפים על אתרוגי חוץ לארץ. ובשו"ת בכורי שלמה כתב, שהמהר"ם אלשיך כתב לפסול אתרוג מורכב אף בדיעבד, ובכל זאת בירך על אתרוגי ארץ ישראל, ומוכח שידעו כבר בזמנם שאינם מורכבים. ובשו"ת קרן לדוד סימן קנד כתב שיש להדר לקחת אתרוגי ארץ ישראל. ואמנם בשו"ת נפש חיה שם כתב, שיש מערערים עליהם כיון שהיו שנים רבות בלא פיקוח. אולם האבני נזר האריך לדחות, שכשם שלא היה פקוח על כשרותם, כך לא היה ענין להרכיבם ובודאי שהם כשרים. ובשו"ת תירוש ויצהר כתב לכך רמז מהפסוק אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. אעל"ה ראשי תיבות אתרוג ערבה לולב הדס. וכבר האריכו בזה השדי חמד חלק ה' מערכת ל', והערוך השלחן סימן תרנח.
והנה כל האמור לעיל הוא על אתרוגי ארץ ישראל שבדורות הקודמים, אבל בזמנינו נשתנה המצב אחר שלמדו מלאכת ההרכבה, והעידו המהרש"א אלפנדארי והגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק והמנחת אלעזר והקרן לדוד שכבר בזמנם רוב האתרוגים מורכבים. ובדורות האחרונים שמצוי הדבר מאד שהמגדלים מרכיבים כל מיני אילנות כדי לחזקם ולהוציא פירות טובים, בודאי שיש לחוש לזה באתרוגי ארץ ישראל שמוצאם מאז ומתמיד בארץ ישראל. וכמה רבנים העידו בשנת תרל"ז על אתרוגי יפו שראו במו עיניהם שהישמעאלים מרכיבים חלק מהם בלימון, ואין בהם שום סימן היכר לדעת שהם מורכבים, ומאידך העידו על אתרוגי אום אל פאחם וטבריה וצפת שאין בהם חשש, וכבר דנו בזה בד"ץ ירושלים בראשות הגאון בעל אמרי בינה. ובזמנו יצא הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, במכתב לפסול השימוש באתרוגי יפו, ומאידך יצא בעד אתרוגי צפת וטבריה ואום אל פאחם.
חלק מאתרוגי ארץ ישראל המצויים ביום נקראים אתרוגי חזון איש, והם אתרוגים שנלקחו מפרדסים שננטעו מגרעיני אתרוגים שלקחם החזון איש מצפון הארץ, ואמר עליהם שהם בודאי בחזקת שאינם מורכבים.
ב. אתרוגי מרוקו. בשו"ת ישרי לב ערך אתרוג הביא בשם ששה מגדולי רבני מרוקו היושבים בארץ ישראל שהעידו על כשרותם, ושלא יצא עליהם מעולם שום פקפוק. והערוך לנר בספר תוספת ביכורים על הביכורי יעקב כתב, שבשנת תרי"ח קיבל ממרוקו אתרוג יפה ומהודר בכל מיני הידור וסימני כשרות. וכן כתבו הערוך השלחן והמנחת יצחק. והגאון רבי בנימין קלוגר העיד שאביו הגאון רבי שלמה קלוגר היה מברך על אתרוגי מרוקו. אולם בזמנינו יש שערערו עליהם, כיון שאין בהם גרעינים בכלל, ויש בהם הרבה מיץ, ופקפק על זה הר"ר שרגא שלומאי שהיה מומחה לאתרוגים.
ג. אתרוגים תימניים. בספר אבן ספיר לרבי יעקב ספיר כתב, שראה בעיר עדן בשנת תרי"ט אתרוגים, וכשרים הם לברכה. וכן העיד בספר מועדים וזמנים בשם החזון איש שאמר שכשרים הם לברכה. ובזמנינו רבים מהדרים לקחתם. ויש שפקפקו בהם כיון שאין בהם מיץ, וטענו שאולי אתרוגים אלו הם מין אחר. ואף הסומכים על חזקת האתרוגים התימנים, צריכים להיזהר לבדוק את מקום גידולו של האתרוג, ואם ישנה השגחה של רב מומחה על גידולו, מפני שידוע שאחר שהביאו את האתרוגים התימניים לארץ ישראל, היה גידולם קשה מאד, (יותר משאר סוגי האתרוגים), ומחמת כן יש שהרכיבום במינים אחרים כדי לחזק את האילן, ולכן יש לבדוק היטב את המסורת שלהם שבאמת מאז שהובאו מתימן לא הורכבו.
ד. אתרוגי יאנעווע הנקראת היום ג'ינובא, ונקראים כיום אתרוגי קלבריא, או אתרוגי חב"ד. אתרוגים אלו מקורם בקלבריא, והיו שולחים אותם דרך עיר הנמל יאנעווע. וכתב המשנה ברורה (סימן תרמח ס"ק סה) בשם החתם סופר שיש להם חזקה שאינם מורכבים. ובשו"ת נטיעה של שמחה כתב בשם הגר"א שאתרוגים אלו הם מצוה מן המובחר. וכן קבלו חסידי חב"ד בשם בעל התניא. ובשו"ת התעוררות תשובה כתב שקיבל מאביו בשם בעלי התוספות שהם אתרוגים כשרים. וכן כתב תלמיד התרומת הדשן בספר לקט יושר סימן קלט.
ה. אתרוגי קורפו מארץ יוון. כתב בשו"ת נפש חיה סימן ד', שבשנת תק"ס (1800) בזמן מלחמות נפוליון היה קשה להשיג אתרוגי קלבריא, וגם נעקרו הרבה מאתרוגי קלבריא, והחתם סופר (סימן קפו) כתב שאין ליטלם כיון שאין להם מסורת. (אבל בתשובת הכתב סופר שהובאה בליקוטי החתם סופר סימן פ' כתב בשם אביו החתם סופר שעשה מעשה בשנת תקפ"ו ובירך על אתרוגי קורפו). וכן הבית מאיר כתב, שאמנם יש להם כל סימני אתרוג, אבל יש חוששים להם מחמת שאין להם מסורת, וגם מראיהם שונה משאר אתרוגים ולכן משך ידו מליטלם. ובשו"ת תירוש ויצהר הביא בשם כמה מגדולי דורו שאסרו ליטלם, וביניהם האדמו"ר מרוז'ין. והגר"ש קלוגר נלחם לפוסלם והביא בשם גדולי הדור שפסלו אותם. (טוב טעם ודעת קמא סימן קעא). ובקובץ "הלבנון" הובא קול קורא בשם רבי יצחק אלחנן והמלבי"ם וגדולי ליטא שפסלו אותם. וכן בקונטרס פרי עץ הדר משנת תר"ס הובאו מכתבי הבית יצחק והמהרש"ם ורבי שמואל סלאנט שפסלום. אולם הבית אפרים כתב להקל בהם. (אלא שעיקר טענתו שאתרוגים מורכבים כשרים לברכה). והאשל אברהם מבוטשאטש כתב שהיה מהדר אחריהם דוקא, ושרבי לוי יצחק מברדיטשוב והנודע ביהודה הכשירו אותם. וכן בשו"ת שואל ומשיב כתב שהם בחזקת שאינם מורכבים. וכן בשו"ת לב חיים חלק ב' סימן קכד הביא בשם הרבה גדולים שהכשירו אותם. וכן בשו"ת ישועות מלכו כתב שרבים ושלמים מגדולי ישראל בירכו עליהם. וכן העידו עוד פוסקים עליהם שהם כשרים, ויש שכתבו שיש עליהם מסורת מזמן בית ראשון, ושיש להעדיפם על אתרוגים אחרים.
הלכה ברורה: מתשובותיו של הגר"ד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה ובנו ממשיך דרכו של מרן הגר"ע יוסף. והשבוע: דיון מקיף ומרתק על כשרות זני האתרוגים, ומי מוחזק כאינו מורכב?
הגאון רבי דוד יוסף י"ז תשרי התשע"ז 2019.10.2016
כל הזמן
איזה זן אתרוג הוא הזן שיש עליו חזקה ברורה שאינו מורכב?
תשובה:
מאחר שישנם כמה סוגי אתרוגים שיש עליהם מסורת רצופה מדורי דורות שאינם מורכבים, לכן כל הסומך על אחת מהמסורות שיבוארו להלן רשאי לעשות כן.
ומרן זצוק"ל היה מקפיד לברך בכל ימי חג הסוכות על אתרוג תימני, ובכדי לצאת ידי ספק היה לוקח כמה אתרוגים מכל הזנים, ואחר שבירך על אתרוג תימני היה מנענע בשאר האתרוגים, והיה עושה כן בכל ימי חג הסוכות.
נימוקים ומקורות: תחילה נבאר מפני מה יש דוקא באתרוגים חשש גדול ומצוי שהם מורכבים מין בשאינו מינו, והנה אמרו חז"ל במשנה (מסכת ביכורים פרק ב' משנה ו'): אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים (ערלה ורבעי נוהגים בו כאילן, ולענין שביעית שהולכים בו אחר החנטה ולא אחר לקיטה) ולירק בדרך אחד (שבשעת לקיטתו עישורו, והיינו לענין מעשר שני ומעשר עני), והיינו משום שהאתרוג גדל על כל מים, וצריך להשקותו כל ימות השנה, ואינו דומה לשאר עצים שאם יורדים גשמים מספיקים בימות החורף די להם במי הגשמים. ומחמת שהאתרוג הוא עץ רגיש וגידולו קשה, ופעמים רבות שאחר השקעה מרובה נובל לפתע העץ, או שאינו מניב אלא פירות מועטים, התחכמו המגדלים במשך הדורות והרכיבו את האתרוג בעצים נוספים הדומים לו, כגון בלימון או בתפוז או בחושחש (שהוא זן של פרי הדר שאינו ראוי לאכילה), כדי לחזק את עץ האתרוג.
ובעצם הדבר שאין לברך על אתרוג שהוא מורכב, או אפילו על אתרוג שהוא ספק מורכב, ישנם כמה טעמים בדברי רבותינו הפוסקים, ואין כאן המקום להאריך בזה, ועוד חזון למועד.
ונביא בקצרה את סוגי האתרוגים המרכזיים המצויים כיום בשווקים:
א. אתרוגי ארץ ישראל. בשו"ת המבי"ט חלק ג' סימן מט ובשו"ת רבנו בצלאל אשכנזי סימן ב' ובשו"ת מהר"ם אלשיך סימן קי ובשו"ת מהרשד"ם יורה דעה סימן קצב, כולם כתבו לסמוך על מסורת האתרוגים בארץ ישראל, ושכן נהגו. וכן פוסקי הדורות שלאחר מכן, בשו"ת ישועות מלכו סימן מו ובשו"ת אמרי בינה סימן ד' ובשו"ת תורת חסד סימן לד ובשו"ת נפש חיה סימן ב' כולם כתבו שהם כשרים, שהרי הבית יוסף והאר"י והרמ"ק השתמשו בהם ומסורתם קדומה וברורה. וכתב הנפש חיה שהם עדיפים על אתרוגי קורפו (ראה להלן), ושכבר כתבו בזה פסק וחתמו עליו מאה ועשרים רבנים מגדולי הדור, ושכן העידו בשם החתם סופר שהם עדיפים על אתרוגי חוץ לארץ. ובשו"ת בכורי שלמה כתב, שהמהר"ם אלשיך כתב לפסול אתרוג מורכב אף בדיעבד, ובכל זאת בירך על אתרוגי ארץ ישראל, ומוכח שידעו כבר בזמנם שאינם מורכבים. ובשו"ת קרן לדוד סימן קנד כתב שיש להדר לקחת אתרוגי ארץ ישראל. ואמנם בשו"ת נפש חיה שם כתב, שיש מערערים עליהם כיון שהיו שנים רבות בלא פיקוח. אולם האבני נזר האריך לדחות, שכשם שלא היה פקוח על כשרותם, כך לא היה ענין להרכיבם ובודאי שהם כשרים. ובשו"ת תירוש ויצהר כתב לכך רמז מהפסוק אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. אעל"ה ראשי תיבות אתרוג ערבה לולב הדס. וכבר האריכו בזה השדי חמד חלק ה' מערכת ל', והערוך השלחן סימן תרנח.
והנה כל האמור לעיל הוא על אתרוגי ארץ ישראל שבדורות הקודמים, אבל בזמנינו נשתנה המצב אחר שלמדו מלאכת ההרכבה, והעידו המהרש"א אלפנדארי והגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק והמנחת אלעזר והקרן לדוד שכבר בזמנם רוב האתרוגים מורכבים. ובדורות האחרונים שמצוי הדבר מאד שהמגדלים מרכיבים כל מיני אילנות כדי לחזקם ולהוציא פירות טובים, בודאי שיש לחוש לזה באתרוגי ארץ ישראל שמוצאם מאז ומתמיד בארץ ישראל. וכמה רבנים העידו בשנת תרל"ז על אתרוגי יפו שראו במו עיניהם שהישמעאלים מרכיבים חלק מהם בלימון, ואין בהם שום סימן היכר לדעת שהם מורכבים, ומאידך העידו על אתרוגי אום אל פאחם וטבריה וצפת שאין בהם חשש, וכבר דנו בזה בד"ץ ירושלים בראשות הגאון בעל אמרי בינה. ובזמנו יצא הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, במכתב לפסול השימוש באתרוגי יפו, ומאידך יצא בעד אתרוגי צפת וטבריה ואום אל פאחם.
חלק מאתרוגי ארץ ישראל המצויים ביום נקראים אתרוגי חזון איש, והם אתרוגים שנלקחו מפרדסים שננטעו מגרעיני אתרוגים שלקחם החזון איש מצפון הארץ, ואמר עליהם שהם בודאי בחזקת שאינם מורכבים.
ב. אתרוגי מרוקו. בשו"ת ישרי לב ערך אתרוג הביא בשם ששה מגדולי רבני מרוקו היושבים בארץ ישראל שהעידו על כשרותם, ושלא יצא עליהם מעולם שום פקפוק. והערוך לנר בספר תוספת ביכורים על הביכורי יעקב כתב, שבשנת תרי"ח קיבל ממרוקו אתרוג יפה ומהודר בכל מיני הידור וסימני כשרות. וכן כתבו הערוך השלחן והמנחת יצחק. והגאון רבי בנימין קלוגר העיד שאביו הגאון רבי שלמה קלוגר היה מברך על אתרוגי מרוקו. אולם בזמנינו יש שערערו עליהם, כיון שאין בהם גרעינים בכלל, ויש בהם הרבה מיץ, ופקפק על זה הר"ר שרגא שלומאי שהיה מומחה לאתרוגים.
ג. אתרוגים תימניים. בספר אבן ספיר לרבי יעקב ספיר כתב, שראה בעיר עדן בשנת תרי"ט אתרוגים, וכשרים הם לברכה. וכן העיד בספר מועדים וזמנים בשם החזון איש שאמר שכשרים הם לברכה. ובזמנינו רבים מהדרים לקחתם. ויש שפקפקו בהם כיון שאין בהם מיץ, וטענו שאולי אתרוגים אלו הם מין אחר. ואף הסומכים על חזקת האתרוגים התימנים, צריכים להיזהר לבדוק את מקום גידולו של האתרוג, ואם ישנה השגחה של רב מומחה על גידולו, מפני שידוע שאחר שהביאו את האתרוגים התימניים לארץ ישראל, היה גידולם קשה מאד, (יותר משאר סוגי האתרוגים), ומחמת כן יש שהרכיבום במינים אחרים כדי לחזק את האילן, ולכן יש לבדוק היטב את המסורת שלהם שבאמת מאז שהובאו מתימן לא הורכבו.
ד. אתרוגי יאנעווע הנקראת היום ג'ינובא, ונקראים כיום אתרוגי קלבריא, או אתרוגי חב"ד. אתרוגים אלו מקורם בקלבריא, והיו שולחים אותם דרך עיר הנמל יאנעווע. וכתב המשנה ברורה (סימן תרמח ס"ק סה) בשם החתם סופר שיש להם חזקה שאינם מורכבים. ובשו"ת נטיעה של שמחה כתב בשם הגר"א שאתרוגים אלו הם מצוה מן המובחר. וכן קבלו חסידי חב"ד בשם בעל התניא. ובשו"ת התעוררות תשובה כתב שקיבל מאביו בשם בעלי התוספות שהם אתרוגים כשרים. וכן כתב תלמיד התרומת הדשן בספר לקט יושר סימן קלט.
ה. אתרוגי קורפו מארץ יוון. כתב בשו"ת נפש חיה סימן ד', שבשנת תק"ס (1800) בזמן מלחמות נפוליון היה קשה להשיג אתרוגי קלבריא, וגם נעקרו הרבה מאתרוגי קלבריא, והחתם סופר (סימן קפו) כתב שאין ליטלם כיון שאין להם מסורת. (אבל בתשובת הכתב סופר שהובאה בליקוטי החתם סופר סימן פ' כתב בשם אביו החתם סופר שעשה מעשה בשנת תקפ"ו ובירך על אתרוגי קורפו). וכן הבית מאיר כתב, שאמנם יש להם כל סימני אתרוג, אבל יש חוששים להם מחמת שאין להם מסורת, וגם מראיהם שונה משאר אתרוגים ולכן משך ידו מליטלם. ובשו"ת תירוש ויצהר הביא בשם כמה מגדולי דורו שאסרו ליטלם, וביניהם האדמו"ר מרוז'ין. והגר"ש קלוגר נלחם לפוסלם והביא בשם גדולי הדור שפסלו אותם. (טוב טעם ודעת קמא סימן קעא). ובקובץ "הלבנון" הובא קול קורא בשם רבי יצחק אלחנן והמלבי"ם וגדולי ליטא שפסלו אותם. וכן בקונטרס פרי עץ הדר משנת תר"ס הובאו מכתבי הבית יצחק והמהרש"ם ורבי שמואל סלאנט שפסלום. אולם הבית אפרים כתב להקל בהם. (אלא שעיקר טענתו שאתרוגים מורכבים כשרים לברכה). והאשל אברהם מבוטשאטש כתב שהיה מהדר אחריהם דוקא, ושרבי לוי יצחק מברדיטשוב והנודע ביהודה הכשירו אותם. וכן בשו"ת שואל ומשיב כתב שהם בחזקת שאינם מורכבים. וכן בשו"ת לב חיים חלק ב' סימן קכד הביא בשם הרבה גדולים שהכשירו אותם. וכן בשו"ת ישועות מלכו כתב שרבים ושלמים מגדולי ישראל בירכו עליהם. וכן העידו עוד פוסקים עליהם שהם כשרים, ויש שכתבו שיש עליהם מסורת מזמן בית ראשון, ושיש להעדיפם על אתרוגים אחרים.
נערך לאחרונה:
אושרי רביב
Well-known member
איפה אפשר לראות את תשובות הגר"ד יוסף - הלכה ברורה?
פורסם באתר כל הזמן שנת תשעז