אתרוג של אוצר בית דין
- Thread starter אברך מבני ברק
- תאריך התחלה
- צופים 11
-
- תגיות
- אוצר בית דין שמיטה
שאלה - 258467
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בימי שישי,
אנשים שאלו על אוצר בית דין והרב אמר שזה לא נעשה כמו שצריך.רבנים גדולים וציבור שלם קונה מאוצר בית דין ,ואנחנו בינהם האם אנחנו טועים?
תשובה
לפני שאתה שופך עלי חמתך, אנא עיין במקורות וראה אם הם ממלאים אפילו תנאי אחד מהכתוב?
הם סוחרי שביעית בהכשר.
רבותי - פשוט שעדיף לא לקנות אתרוגים של אוצר בית דין הכל מסחרררהההה ושאנשים רואים כסף לא מעניין אותם לא הלכה ולא כלום
האתרוגים עולים 5 ש"ח פחות משנה שעברה וגם שפותחים את המהודרים שבהם הם ספק כשר ויש אף פסולים אז אפילו דמי מיון זה לא שווה
חבל שאין אתרוגים של היתר מכירה זה בהרבה יותר עדיף מאתרוגי אוצר בית דין שזה סחר בפירות שביעית
האתרוגים עולים 5 ש"ח פחות משנה שעברה וגם שפותחים את המהודרים שבהם הם ספק כשר ויש אף פסולים אז אפילו דמי מיון זה לא שווה
חבל שאין אתרוגים של היתר מכירה זה בהרבה יותר עדיף מאתרוגי אוצר בית דין שזה סחר בפירות שביעית
*ציטוט*
סיימנו כעת את שנת השמיטה. אז השנה קניית האתרוגים אינה ככל שנה. הולכים לשדה שהוא למעשה 'הפקר', אבל כדי שבעל השדה ששמר שמיטה לא יצא בלי כלום יש 'אוצר בית דין'. משלמים לאוצר בית דין עבור הוצאותיו, ובעל הפרדס מרוויח משהו בלי שהוא ח"ו עובר על ההלכות של הפקר בשמיטה.
שמעתי השבוע על אברך אחד שהחליט להתחכם ואמר שמבחינתו הלכה זו הלכה, ואם השדה הוא הפקר אז הוא הפקר, ואם לבית דין היו הוצאות הוא מוכן לשלם עליהן, והוא ביקש לדעת אלו הוצאות היו בדיוק לבית דין על האתרוג שלו. מה יגידו לו? חמישה שקלים? עשרה? כמובן לא רצו להתווכח עם האברך החכמולוג. שלחו אותו לאחד הדיינים, והוא הרצה בפניו את טענותיו ושאל: אלו הוצאות היו לבית דין? הוא לא מוכן לשלם גרוש אחד יותר. והפקר זה הפקר, והוא לוקח את האתרוג היפה שבחר (שבשנה רגילה היה משלם עליו לפחות 200 דולר). אמר לו הדיין: אתה צודק, ואתה יכול לשלם עשרה שקלים וזה בסדר. אבל שתדע שבעל השדה הפקיר את האתרוגים, הוא לא הפקיר את העצים, כך שהעוקץ שיש לך באתרוג הוא של בעל השדה, ואני מבקש שתחזיר לו את זה... האברך כמובן שילם מה שנקבע והלך הביתה שמח וטוב לבב.
סיימנו כעת את שנת השמיטה. אז השנה קניית האתרוגים אינה ככל שנה. הולכים לשדה שהוא למעשה 'הפקר', אבל כדי שבעל השדה ששמר שמיטה לא יצא בלי כלום יש 'אוצר בית דין'. משלמים לאוצר בית דין עבור הוצאותיו, ובעל הפרדס מרוויח משהו בלי שהוא ח"ו עובר על ההלכות של הפקר בשמיטה.
שמעתי השבוע על אברך אחד שהחליט להתחכם ואמר שמבחינתו הלכה זו הלכה, ואם השדה הוא הפקר אז הוא הפקר, ואם לבית דין היו הוצאות הוא מוכן לשלם עליהן, והוא ביקש לדעת אלו הוצאות היו בדיוק לבית דין על האתרוג שלו. מה יגידו לו? חמישה שקלים? עשרה? כמובן לא רצו להתווכח עם האברך החכמולוג. שלחו אותו לאחד הדיינים, והוא הרצה בפניו את טענותיו ושאל: אלו הוצאות היו לבית דין? הוא לא מוכן לשלם גרוש אחד יותר. והפקר זה הפקר, והוא לוקח את האתרוג היפה שבחר (שבשנה רגילה היה משלם עליו לפחות 200 דולר). אמר לו הדיין: אתה צודק, ואתה יכול לשלם עשרה שקלים וזה בסדר. אבל שתדע שבעל השדה הפקיר את האתרוגים, הוא לא הפקיר את העצים, כך שהעוקץ שיש לך באתרוג הוא של בעל השדה, ואני מבקש שתחזיר לו את זה... האברך כמובן שילם מה שנקבע והלך הביתה שמח וטוב לבב.
זה נשמע בדיחה יפה, כי א"כ יכולים לסחור כרגיל באתרוגים ולמכור את העוקצים במחיר הנראה להם.
ויכולים לעשות את זה גם בשאר פירות שישאירו עליהם מעט מהענף וימכרו ענפים במחיר רגיל.
תראו איך זה עובד:
ה"הוצאות" של הספרדים הם בערך חצי מההוצאות של הרב גרוס (אולי כי צריך לממן לנשים שלהם פאות באותו הכשר...).
והאם מישהו יודע כמה עולה בהכשר העדה"ח כי לא כתוב מחיר.
צריך לדעת שחוץ מהבעיה שעורר פותח האשכול, יש עוד בעיה שיש חלק מההכשרים שלא מקפידים לחשב רק את ההוצאות משער הלקיטה, אלא מחשבים גם הוצאות שלפני הלקיטה, ולכאו' זה ממש סחורה בפירות שביעית, כי את הפרי כולל ההוצאות שקודם הלקיטה התורה הפקירה (למרות שהחקלאי הוציא אותם).
ומצורפת דעת מרן הראש"ל שליט"א (רק לא ביאר על איזה אוצר בי"ד דיבר, האם כשנוהגים כהוגן ובכ"ז עדיף להמנע, או שכל חששו הוא משום שאינם נוהגים כהוגן, ולא ביאר לאיזה דבר חושש שלא נוהגים כהוגן):
ה"הוצאות" של הספרדים הם בערך חצי מההוצאות של הרב גרוס (אולי כי צריך לממן לנשים שלהם פאות באותו הכשר...).
והאם מישהו יודע כמה עולה בהכשר העדה"ח כי לא כתוב מחיר.
צריך לדעת שחוץ מהבעיה שעורר פותח האשכול, יש עוד בעיה שיש חלק מההכשרים שלא מקפידים לחשב רק את ההוצאות משער הלקיטה, אלא מחשבים גם הוצאות שלפני הלקיטה, ולכאו' זה ממש סחורה בפירות שביעית, כי את הפרי כולל ההוצאות שקודם הלקיטה התורה הפקירה (למרות שהחקלאי הוציא אותם).
ומצורפת דעת מרן הראש"ל שליט"א (רק לא ביאר על איזה אוצר בי"ד דיבר, האם כשנוהגים כהוגן ובכ"ז עדיף להמנע, או שכל חששו הוא משום שאינם נוהגים כהוגן, ולא ביאר לאיזה דבר חושש שלא נוהגים כהוגן):
נערך לאחרונה:
במכתב שהבאתם לא מובן. מרן לקח אתרוג מרוקאי ועוזבו ונוטל אתרוג מרוקאי?
ט"ס, וצ"ל לקח אתרוג תימני ועוזבו ונוטל אתרוג מרוקאי.
השאלה היא לא על סוגים שונים, אלא על בננות באותה רמה ובאותה איכות, איך המחיר משתנה מחודש לחודש?