• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בביאור מש"כ ה"שבט הלוי" כנגד מרן זצ"ל

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
בשו"ת שבט הלוי חלק ג' סי' א' כתב:
"אשר הציע כב' לפני למחות נגד רב מפורסם אשר נדפס בשמו באיזה ירחון שכ' על הרמ"א זי"ע שהאמת ניתנת להאמר שכמעט רוב הדברים בהג"ה אינם עניני הלכה יסודיים כל כך ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז ע"כ.
באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין שנמצא אפילו בדורנו הירוד בעוה"ר מי שמכנה עצמו רב צורב ות"ח לכתוב דברים יורדים חדרי בטן על רבן של ישראל רבינו הרמ"א שזה ארבע מאות שנה נתקבלו פסקיו והלכותיו כהלכות בית הלל אחרי שיצא הבת קול".

וידוע הדבר שכוונתו למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, במש"כ בירחון "קול סיני" גליון 72, ה' שבט ה'תשל"א, במאמר בעניין שיטת מרן רבינו יוסף קארו בהוראותיו בחיבור ה"שלחן ערוך" אות ח', עמ' 391:
"האמת ניתנה להאמר שכמעט רוב הדברים בהגה, אינם עניני הלכה יסודיים כל כך, ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז". עכ"ל. ועיי"ש מה שהאריך לבאר העניין.

ומרן הראשל"צ שליט"א כבר אמר באי-אלו מקומות שיש להגיה את הדברים הנ"ל משום שנעלם מעיניו דברי הרמ"א עצמו בהקדמתו לספרו "תורת חטאת", שם כתב:
"ועל כן לא דקדקתי להביא תמיד סוגיות הגמרא או הפוסקים הראשונים ולשונם כי לא כוונתי רק לדקדק במנהגי האחרונים ז"ל כדי לידע ולהורות כיצד נוהגין ובזה דברי האחרונים ז"ל הוא העיקר גם עם מה שראיתי רבותי נוהגים והוא צורך גדול בזה כדי לעמוד על האמת בכל דבר גם כי הרבה דינים אין אנו נוהגי' כמסקנת הרב הגדול מו' יוסף קארו זצ"ל אשר כבר נתפשט ספריו בכל ישראל ואם יפסוק אדם אחר דבריו בפרט בדיני איסור והיתר אשר יסד בשלחן ערוך שלו יסתור כל מנהגי' שנוהגים בהם במדינות אלו על כן אמרתי לתקן הדבר לשם שמים והוא יעזרני להוציא מחשבתי לפועל ויזכני למען שמו וחסדו שאהיה מן המשכילים ומצדיקי' הרבים ככוכבים לעולם ועד ויצילני משגיאה. והנה לא אומר לאחרים קבלו שהם רשאים ולא אני כל שכן לגדולים מערכי באשר יש בידם מאזני השכל יודעים להכריע בכל דבר ולא סדרתי הסדור הזה רק לקטנים ממני ולהעיר לב המעיינים שידעו להזהר ובכל דבר כתבתי טעמי ונימוקי עמי והוריתי מקום אשר מתוכו הוצאתי הדין ההוא והורצה לסמוך עלי יבא ויסמוך והרוצה לחלוק מי ימחה בידו ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ויהיה מתון בדין".

ולכן אמר מרן הראשל"צ שליט"א:
"כל אחד שיבוא לבית ויש לו את הספר הזה, או רואה באיזה ביהכנ"ס, יכתוב בצד בעט, לא בעיפרון, 'כל תשובה זו בטעות יסודה, נעלם מעיני קודשו מה שכותב הרמ"א בהקדמה שלו לספר תורת חטאת'".

והנה עלה בדעתי לומר שאין כאן היעלמות הדברים מאחד הצדדים, אלא אי הבנה במה שנתכוון לומר השני, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
לענ"ד, מרן זצ"ל התכוון לומר בדעת הרמ"א, שאע"פ שישנם פעמים ששלושת עמודי ההוראה פסקו דבר, אעפ"כ פעמים שכתב הרמ"א כדעת מהרי"ל וכד' ע"פ מה שהיו נוהגים. ואע"פ שאינו חולק על מרן השו"ע מצד פסיקת ההלכה, אולם מחמת שכך היה המנהג, והוא הונהג ע"פ מהרי"ל או מהרי"ו וכד', לכן הם נוהגים כן וימשיכו במנהגם (אחר שיש להם על מי לסמוך).
וע"פ רוב הרמ"א לא חולק על השו"ע מסברא או ע"פ דעת הפוסקים אלא רק מחמת המנהג (ובכדי ליישבו). [ואולי הוא ע"פ מה שכתב השו"ע עצמו שלא בא לעקור מנהגים קדומים, וכלשונו: "ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים אע"פ שאנחנו נכריע בהפך יחזיקו במנהגם כי כבר קבלו עליהם דברי החכם האוסר ואסור להם לנהוג היתר כדאיתא בפרק מקום שנהגו"].
ובוודאי שגם לדעת מרן זצ"ל מש"כ הרמ"א הוא הלכה פסוקה ולא סתם מקבץ מנהגים שכך היו נוהגים.
אולם לכאורה בעל ה"שבט הלוי" לא הבין בדברי מרן זצ"ל שכך נתכוון לומר, אלא חשב שנתכוון לומר שמה שכתב הרמ"א הוא רק מנהגים ואינם הלכות, ולכן כתב כנגדו בעוז שזה אינו. (ולא שייך להקדמת הרמ"א ב"תורת חטאת"), [ואולי אף לא ראה את דברי מרן זצ"ל באריכות, אלא רק שועלים קטנים מחבלים בכרמים הראו לו את הקטע הנ"ל ועפי"ז כתב מה שכתב]. ובאמת גם הרב וואזנר יודה שמש"כ הרמ"א זהו בעיקר ע"פ מנהגיהם המיוסדים ע"פ ההלכה. והאמת והשלום אהבו.
 

קבצים מצורפים

  • שו''ת שבט הלוי חלק ג סימן א.pdf
    30.4 KB · צפיות: 10
  • קול סיני.PDF
    1.4 MB · צפיות: 17
  • הקדמת תורת חטאת.pdf
    312.4 KB · צפיות: 14
נערך לאחרונה:
בשו"ת שבט הלוי חלק ג' סי' א' כתב:
"אשר הציע כב' לפני למחות נגד רב מפורסם אשר נדפס בשמו באיזה ירחון שכ' על הרמ"א זי"ע שהאמת ניתנת להאמר שכמעט רוב הדברים בהג"ה אינם עניני הלכה יסודיים כל כך ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז ע"כ.
באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין שנמצא אפילו בדורנו הירוד בעוה"ר מי שמכנה עצמו רב צורב ות"ח לכתוב דברים יורדים חדרי בטן על רבן של ישראל רבינו הרמ"א שזה ארבע מאות שנה נתקבלו פסקיו והלכותיו כהלכות בית הלל אחרי שיצא הבת קול".

וידוע הדבר שכוונתו למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, במש"כ בירחון "קול סיני" גליון 72, ה' שבט ה'תשל"א, במאמר בעניין שיטת מרן רבינו יוסף קארו בהוראותיו בחיבור ה"שלחן ערוך" אות ח', עמ' 391:
"האמת ניתנה להאמר שכמעט רוב הדברים בהגה, אינם עניני הלכה יסודיים כל כך, ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז". עכ"ל. ועיי"ש מה שהאריך לבאר העניין.

ומרן הראשל"צ שליט"א כבר אמר באי-אלו מקומות שיש להגיה את הדברים הנ"ל משום שנעלם מעיניו דברי הרמ"א עצמו בהקדמתו לספרו "תורת חטאת", שם כתב:
"ועל כן לא דקדקתי להביא תמיד סוגיות הגמרא או הפוסקים הראשונים ולשונם כי לא כוונתי רק לדקדק במנהגי האחרונים ז"ל כדי לידע ולהורות כיצד נוהגין ובזה דברי האחרונים ז"ל הוא העיקר גם עם מה שראיתי רבותי נוהגים והוא צורך גדול בזה כדי לעמוד על האמת בכל דבר גם כי הרבה דינים אין אנו נוהגי' כמסקנת הרב הגדול מו' יוסף קארו זצ"ל אשר כבר נתפשט ספריו בכל ישראל ואם יפסוק אדם אחר דבריו בפרט בדיני איסור והיתר אשר יסד בשלחן ערוך שלו יסתור כל מנהגי' שנוהגים בהם במדינות אלו על כן אמרתי לתקן הדבר לשם שמים והוא יעזרני להוציא מחשבתי לפועל ויזכני למען שמו וחסדו שאהיה מן המשכילים ומצדיקי' הרבים ככוכבים לעולם ועד ויצילני משגיאה. והנה לא אומר לאחרים קבלו שהם רשאים ולא אני כל שכן לגדולים מערכי באשר יש בידם מאזני השכל יודעים להכריע בכל דבר ולא סדרתי הסדור הזה רק לקטנים ממני ולהעיר לב המעיינים שידעו להזהר ובכל דבר כתבתי טעמי ונימוקי עמי והוריתי מקום אשר מתוכו הוצאתי הדין ההוא והורצה לסמוך עלי יבא ויסמוך והרוצה לחלוק מי ימחה בידו ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ויהיה מתון בדין".

ולכן אמר מרן הראשל"צ שליט"א:
"כל אחד שיבוא לבית ויש לו את הספר הזה, או רואה באיזה ביהכנ"ס, יכתוב בצד בעט, לא בעיפרון, 'כל תשובה זו בטעות יסודה, נעלם מעיני קודשו מה שכותב הרמ"א בהקדמה שלו לספר תורת חטאת'".

והנה עלה בדעתי לומר שאין כאן היעלמות הדברים מאחד הצדדים, אלא אי הבנה במה שנתכוון לומר השני, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
לענ"ד, מרן זצ"ל התכוון לומר בדעת הרמ"א, שאע"פ שישנם פעמים ששלושת עמודי ההוראה פסקו דבר, אעפ"כ פעמים שכתב הרמ"א כדעת מהרי"ל וכד' ע"פ מה שהיו נוהגים. ואע"פ שאינו חולק על מרן השו"ע מצד פסיקת ההלכה, אולם מחמת שכך היה המנהג, והוא הונהג ע"פ מהרי"ל או מהרי"ו וכד', לכן הם נוהגים כן וימשיכו במנהגם (אחר שיש להם על מי לסמוך).
וע"פ רוב הרמ"א לא חולק על השו"ע מסברא או ע"פ דעת הפוסקים אלא רק מחמת המנהג (ובכדי ליישבו). [ואולי הוא ע"פ מה שכתב השו"ע עצמו שלא בא לעקור מנהגים קדומים].
ובוודאי שגם לדעת מרן זצ"ל מש"כ הרמ"א הוא הלכה פסוקה ולא סתם מקבץ מנהגים שכך היו נוהגים.
אולם לכאורה בעל ה"שבט הלוי" לא הבין בדברי מרן זצ"ל שכך נתכוון לומר, אלא שמה שכתב הרמ"א הוא רק מנהגים ואינם הלכות, ולכן כתב כנגדו בעוז שזה אינו. (ולא שייך להקדמת הרמ"א ב"תורת חטאת"), [ואולי אף לא ראה את דברי מרן זצ"ל באריכות, אלא רק שועלים קטנים מחבלים בכרמים הראו לו את הקטע הנ"ל ועפי"ז כתב מה שכתב]. ובאמת גם הרב וואזנר יודה שמש"כ הרמ"א זהו בעיקר ע"פ מנהגיהם המיוסדים ע"פ ההלכה. והאמת והשלום אהבו.
ברוך שכיוונתי, וכך כתבתי ברשימותי:
רבי משה איסרליש (הרמ"א) - האם חולק על מרן השו"ע בעיקר הדין או רק אומר את מנהגם - מרן עט"ר זיע"א בקול סיני (עמ' 391) כ' שע"פ רוב מודה בעיקר הדין ורק מבאר מנהגם, ובשו"ת שבט הלוי ח"ג (סי' א) כ' בתוקף נגד דברים אלו, ועי' למו"ר הראש"ל שליט"א, בעין יצחק מש"כ לסייע דברי מרן אביו זיע"א מדברי הקדמת הרמ"א לספרו תורת חטאת. ובילקו"י פסח ח"א (עמ' עד והלא') הביא שבשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' עה) כ' דהרמ"א הביא ד' החולקין לחלוק כבוד למנהג במקום שנהגו כן. ושכ"ה בתשו' מהר"ם זיסקינד (סי' ד), ושכ"מ בש"ך (יו"ד סג סקי"ג. ובסי' שטו אות ד). שאפי' במקום שהמחבר הביא דעה אחת, והרמ"א כתב י"א, דעת המחבר היא עיקר. והביאו הפמ"ג (בכללי או"ה סעיף ג). וכ"כ בדברי חיים (אה"ע ח"א סימן צה), שאע"פ שהרמ"א הגיה על דברי מרן שי"א וכו'. כיון שלא סיים וכן עיקר, מודה הרמ"א להלכה כדעת מרן. (אלא שבפמ"ג שם נסתפק בזה, די"ל דבדרבנן אזלינן לקולא, דר"ל דהוי ספק). וכ"כ בשו"ת הרי"ם (או"ח סי' ד). וכ"כ בשד"ח (כללי הפוסקים סי' יד אות יד) בשם הגר"ד בן הפנ"י, שאמר שקבלה בידו כן מאביו. ושבשו"ת בית שערים (יו"ד סי' ז) כתב שדעת מרן עיקר בכה"ג שלא סיים הרמ"א והכי הלכתא. עכת"ד. ושם (עמ' תרכ והלא') הרחיב בזה. ע"ש.
ולכאורה ממש"כ הרמ"א בהקדמה לדרכי משה (אה"ע) שאחת ממטרות חיבורו על הב"י היא "תוכחת מגולה בענין פסק הלכה וכו' עם השגות בדברי הרב במקומות הרבה בדברים הנוגעים בפסק הלכה". עכ"ל. ומוכח שבא לחלוק גם בעיקרא דדינא. וע"ע ילקו"י ד' המינים (עמ' קמד).
 
אתה צודק ברעיון, אך לענ״ד מה שבא מרן זצוק״ל לומר, לא לומר כי ח״ו הרמ״א לא בא לפסוק הלכות, אלא בא כי עיקר פסקיו הם מחמת מנהגי אשכנז, אבל ודאי שגם חיבורו על השו״ע הם דברי פסק. אלא שלא בא לחדש יסודות הלכתיים אשר נסתרו מהשו״ע, וכל מה שפוסק הוא מחמת מנהגיהם בארצות אשכנז.
מה שיצא הקצף של שבט הלוי הוא כי המתבונן מהצד יחשוב כי יש פה לעג ח״ו על פסקי הרמ״א, ולזה גם הקפיד בלשונו לכתוב ״באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין וכו׳״.
אבל בוודאי שמרן לא בא לומר כי הרמ״א לא בא ח״ו לא לפסוק, אלא שעיקר מה שחלק זה מחמת מנהגיהם.
 
אתה צודק ברעיון, אך לענ״ד מה שבא מרן זצוק״ל לומר, לא לומר כי ח״ו הרמ״א לא בא לפסוק הלכות, אלא בא כי עיקר פסקיו הם מחמת מנהגי אשכנז, אבל ודאי שגם חיבורו על השו״ע הם דברי פסק. אלא שלא בא לחדש יסודות הלכתיים אשר נסתרו מהשו״ע, וכל מה שפוסק הוא מחמת מנהגיהם בארצות אשכנז.
מה שיצא הקצף של שבט הלוי הוא כי המתבונן מהצד יחשוב כי יש פה לעג ח״ו על פסקי הרמ״א, ולזה גם הקפיד בלשונו לכתוב ״באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין וכו׳״.
אבל בוודאי שמרן לא בא לומר כי הרמ״א לא בא ח״ו לא לפסוק, אלא שעיקר מה שחלק זה מחמת מנהגיהם.
אז א"כ יוצא, (וכפי שהבנתי בהתחלה), שאכן אין קושיא על דברי מרן זצ"ל, וגם לא צריך לומר שנעלם מעיני קדשו של בעל ה"שבט הלוי" את דברי ה"תורת חטאת", אלא שפשוט ה"שבט הלוי" לא הבין מה שנתכוון מרן זצ"ל, ומחמת מה שהבין כתב מה שכתב.
יוצא א"כ, שבאמת אין מקום לדבריו של ה"שבט הלוי" במה שהשיג על מרן זצ"ל, אך אין הכרח להגיה כפי שאמר מרן שליט"א שנעלם ממנו הקדמת הרמ"א ב"תורת חטאת".
 
נערך לאחרונה:
אז א"כ יוצא, (וכפי שהבנתי בהתחלה), שאכן אין קושיא על דברי מרן זצ"ל, וגם לא צריך לומר שנעלם מעיני קדשו של בעל ה"שבט הלוי" את דבר ה"תורת חטאת", אלא שפשוט ה"שבט הלוי" לא הבין מה שנתכוון מרן זצ"ל, ומחמת מה שהבין כתב מה שכתב.
יוצא א"כ, שבאמת אין מקום לדבריו של ה"שבט הלוי" במה שהשיג על מרן זצ"ל, אך אין הכרח להגיה כפי שאמר מרן שליט"א שנעלם ממנו הקדמת הרמ"א ב"תורת חטאת".
לא. שבט הלוי ודאי שראה את תורת החטאת. ואף על מרן זצוק״ל אין קושיא. אלא בא להוציא ממי שבא להוציא מדברי מרן הבלי שטות. ואף הוא כתב כן כפי שמדויק מדבריו, שלולא שהיה חכם מפורסם וכו׳.
ואף לזה הגיע הראשל״צ, שלא יתלו בוקי סריקי במרן מחמת שבט הלוי.
 
ועי' למו"ר הראש"ל שליט"א, בעין יצחק (ח"ג עמ' תקל"ז) מש"כ לסייע דברי מרן אביו זיע"א מדברי הקדמת הרמ"א לספרו תורת חטאת
אכן, אך שם לא כתב שנעלם מעיני ה"שבט הלוי" דברי הרמ"א בהקדמה. ורק פירש (כפי שאף אני הבנתי) שפשוט לא הבין למה שנתכוון מרן זצ"ל וחשב שכתב אחרת.
 
אכן, אך שם לא כתב שנעלם מעיני ה"שבט הלוי" דברי הרמ"א בהקדמה. ורק פירש (כפי שאף אני הבנתי) שפשוט לא הבין למה שנתכוון מרן זצ"ל וחשב שכתב אחרת.
אשמח שתראה לנו מקור בו כתב זאת בהדיא.
יש הבדל בין לומר שנעלמו או שראה אך לא הבין את מרן.
 
אשמח שתראה לנו מקור בו כתב זאת בהדיא.
יש הבדל בין לומר שנעלמו או שראה אך לא הבין את מרן.
מקור למה? לכן שאמר שנעלם ממנו דברי הרמ"א בהקדמה? יש ברשותי הסרטה של מרן שליט"א אומר כן, אך היא שוקלת 115M ולוקח לי כרגע בערך 3 שעות להעלות את זה. ניסיתי, אך לא הסתייע בידי. אולי בהמשך...
לא כתבתי שאמר שנעלם, אלא שסייע ד' אביו.
כן, אבל הטענה האחרונה ששמעתי ממרן שליט"א היא שנעלם מבעל ה"שבט הלוי" דברי הרמ"א בהקדמתו ל"תורת חטאת", ולכן כתב שיש להעיר זאת בצד הספר. ועל כך תמהתי, שאפשר לפרש שלא נעלם ממנו זאת.
 
מקור למה? לכן שאמר שנעלם ממנו דברי הרמ"א בהקדמה? יש ברשותי הסרטה של מרן שליט"א אומר כן, אך היא שוקלת 115M ולוקח לי כרגע בערך 3 שעות להעלות את זה. ניסיתי, אך לא הסתייע בידי. אולי בהמשך...
אתה יכול לנסות לחתוך את הסרטון. אך אבין אם לא תרצה להתחיל לעסוק בזה משום ביטול תורה.
 
אמר מרן הראשל"צ שליט"א:
"כל אחד שיבוא לבית ויש לו את הספר הזה, או רואה באיזה ביהכנ"ס, יכתוב בצד בעט, לא בעיפרון, 'כל תשובה זו בטעות יסודה, נעלם מעיני קודשו מה שכותב הרמ"א בהקדמה שלו לספר תורת חטאת'".
אשמח שתראה לנו מקור בו כתב זאת בהדיא.
מקור למה? לכן שאמר שנעלם ממנו דברי הרמ"א בהקדמה? יש ברשותי הסרטה של מרן שליט"א אומר כן, אך היא שוקלת 115M ולוקח לי כרגע בערך 3 שעות להעלות את זה. ניסיתי, אך לא הסתייע בידי. אולי בהמשך...
לע"ע העליתי את זה לדרייב
 
נערך לאחרונה:
אמר מרן הראשל"צ שליט"א:
"כל אחד שיבוא לבית ויש לו את הספר הזה, או רואה באיזה ביהכנ"ס, יכתוב בצד בעט, לא בעיפרון, 'כל תשובה זו בטעות יסודה, נעלם מעיני קודשו מה שכותב הרמ"א בהקדמה שלו לספר תורת חטאת'".
אשמח שתראה לנו מקור בו כתב זאת בהדיא.
מקור למה? לכן שאמר שנעלם ממנו דברי הרמ"א בהקדמה? יש ברשותי הסרטה של מרן שליט"א אומר כן, אך היא שוקלת 115M ולוקח לי כרגע בערך 3 שעות להעלות את זה. ניסיתי, אך לא הסתייע בידי. אולי בהמשך...
מצורף בקובץ zip
 

קבצים מצורפים

  • מרן הראשל''צ - עצרת התעוררות הרבנית נינה חיימוב - יט תמוז תשפא.zip
    43.9 MB · צפיות: 5
"כל מי שיש לו בבית שבט הלוי חלק ג' סימן א', יעשה עליו איקס, בעט לא בעיפרון, יעשה על זה איקס, ככה, תשובה זו בטעות יסודה!"
(קטע מתוך השיעור שהובא פה)
 

קבצים מצורפים

  • יעשה עליו איקס.zip
    1.4 MB · צפיות: 1


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון