בדבר מה שכתב מרן שליט"א לגבי קורנפלקס ודוריטוס וכו'

מנשה

Active member
ראיתי בילקוט יוסף ברכות החדש חלק ב' שכתב שקורנפלקס ברכתו שהכל וכן דוריטוס ושאר החטיפים משום שאין הם מיוצרים מהתירס המיוחד שמיוצר ממנו הבמבה ע"ש ובדקתי הדבר טוב וגיליתי שלא רק במבה מיצרים ממין זה אלא 99 אחוז מהקורנפלקס והחטיפים מיוצרים ממין זה כי יש בסה"כ 5 מינים של תירס ומתוכם רק אחד מתאים לאכילה ישירה בבישול רגיל:

5 הסוגים העיקריים:​

  1. דנט (Dent/Field) - התעשייתי, לא טעים כקלח
  2. מתוק (Sweet) - היחיד שמתאים לאכילה ישירה
  3. פלינט (Flint) - קשה מדי, לא מתאים כקלח שלם
  4. פופקורן (Popcorn) - לא מתאים לבישול רגיל, רק לפיצוץ
  5. קמח (Flour) - רך מדי, נפול, לא מתאים לקלח שלם
ובשם הרב של אוסם נאמר: בעניין השאלה האם מדובר בגידול מיוחד לצורך ייצור הבמבה מספר הרב חרל"פ, כי המדובר בגידול תירס המשמש לייצור כמה דברים, כמו קמח תירס, גריסי תירס, ביסלי תירס, עוגיות תירס. כשהבמבה עצמה מיוצרת מגריסי התירס ע"כ

א"כ כל הקורנפלקס והחטיפים מתירס הם מיוצרים מזן תירס מיוחד שלא מיוחד לאכילה כמו שהוא אלא בעבוד ושינוי צורה ממש כמו הבמבה ועל כולם יש לברך בורא פרי באדמה לפי שיטת מרן שליט"א
וצע"ג
 
א"כ כל הקורנפלקס והחטיפים מתירס הם מיוצרים מזן תירס מיוחד שלא מיוחד לאכילה כמו שהוא אלא בעבוד ושינוי צורה ממש כמו הבמבה ועל כולם יש לברך בורא פרי באדמה לפי שיטת מרן שליט"א
וצע"ג
למעשה זה לא מעלה ולא מוריד, כי שאר חטיפי תירס עשויים מקמח וגם עוברים בישול ונעשים כעיסה, כמו שכתב בספר ברכה נאמנה על הדוריטוס, וזה שינוי גמור. משא"כ במבה שעוברת רק ניפוח בחום, וגם לא נעשית מקמח אלא מגריסי תירס, וא"כ כל שאפשר לאכלו באופן של פופקורן או במבה, ועושים אותו יותר דק ובבישול, מברכים שהכל, שכך הוא המנהג, כמבואר ביבי"א בענין הפלאפל.
 
למעשה זה לא מעלה ולא מוריד, כי שאר חטיפי תירס עשויים מקמח וגם עוברים בישול ונעשים כעיסה, כמו שכתב בספר ברכה נאמנה על הדוריטוס, וזה שינוי גמור. משא"כ במבה שעוברת רק ניפוח בחום, וגם לא נעשית מקמח אלא מגריסי תירס, וא"כ כל שאפשר לאכלו באופן של פופקורן או במבה, ועושים אותו יותר דק ובבישול, מברכים שהכל, שכך הוא המנהג, כמבואר ביבי"א בענין הפלאפל.
1. בילקוט יוסף שם לא כתב כן אלא כתב בפירוש שלא נעשית מהזן המיוחד של הבמבה ע"ש בהערות שהביא שיש מקומות שמייצרים מהזן המיוחד ע"ש
2. מ"ש שבמבה שעוברת רק ניפוח בחום וגם לא נעשית מקמח אלא מגריסי תירס- זה לא נכון היא הופכת על ידי החום והלחץ להיות כמו ג'לי כזה נוזלי (תהליך שנקרא התג'לינות Gelatinization התוצאה: העמילן "נמס" והופך מבליטות קריסטליות קשות למסת ג'ל (Gel) סמיכה, גמישה ודביקה - כמו פלסטלינה חמה או בצק עמילני נוזלי) ואין שום זכר לגריסי תירס זה עיבוד תעשייתי ולא ניפוח בעלמא לכן במבה נקראת מזון אולטרה מעובד וזה כמו קורנפלקס ואולי גרוע מזה ע"ש במה שכתב ביצור הקורנפלקס
 
ראיתי בילקוט יוסף ברכות החדש חלק ב' שכתב שקורנפלקס ברכתו שהכל וכן דוריטוס ושאר החטיפים משום שאין הם מיוצרים מהתירס המיוחד שמיוצר ממנו הבמבה ע"ש ובדקתי הדבר טוב וגיליתי שלא רק במבה מיצרים ממין זה אלא 99 אחוז מהקורנפלקס והחטיפים מיוצרים ממין זה כי יש בסה"כ 5 מינים של תירס ומתוכם רק אחד מתאים לאכילה ישירה בבישול רגיל:

5 הסוגים העיקריים:​

  1. דנט (Dent/Field) - התעשייתי, לא טעים כקלח
  2. מתוק (Sweet) - היחיד שמתאים לאכילה ישירה
  3. פלינט (Flint) - קשה מדי, לא מתאים כקלח שלם
  4. פופקורן (Popcorn) - לא מתאים לבישול רגיל, רק לפיצוץ
  5. קמח (Flour) - רך מדי, נפול, לא מתאים לקלח שלם
ובשם הרב של אוסם נאמר: בעניין השאלה האם מדובר בגידול מיוחד לצורך ייצור הבמבה מספר הרב חרל"פ, כי המדובר בגידול תירס המשמש לייצור כמה דברים, כמו קמח תירס, גריסי תירס, ביסלי תירס, עוגיות תירס. כשהבמבה עצמה מיוצרת מגריסי התירס ע"כ

א"כ כל הקורנפלקס והחטיפים מתירס הם מיוצרים מזן תירס מיוחד שלא מיוחד לאכילה כמו שהוא אלא בעבוד ושינוי צורה ממש כמו הבמבה ועל כולם יש לברך בורא פרי באדמה לפי שיטת מרן שליט"א
וצע"ג
בדיוק לכן גם דוריטוס וקורנפלקס וכו' זה ספק שהכל.
בבמבה זה לא הטעם היחיד, אלא מצטרף, אבל בשאר הדברים באמת הברכה היא שהכל וספק האדמה. (ולכן אם בירכתי על משהו האדמה אני לא אברך עליהם שהכל).
 
בדיוק לכן גם דוריטוס וקורנפלקס וכו' זה ספק שהכל.
לא ספק כמו במבה האדמה גם הם האדמה
בבמבה זה לא הטעם היחיד, אלא מצטרף,
מנין למר החידוש הזה איזה טעם יש בבמבה יותר מאלו??? הדבר היחיד שאולי יכול להיות זה החמאת בוטנים אלא שגם זה כלל לא ברור שברכתו האדמה (ראה כאן) ובכלל העיקר זה התירס ולא החמאת בוטנים כמו שכתב בילקוט יוסף שם וכל המחלוקת היא על התירס ולא על הבוטנים ככה שאין שום חילוק בין במבה לשאר הדברים שמיוצרים מתירס מיוחד וכמו שנראה מלשון הילקוט יוסף שם ע"ש
 
נערך לאחרונה:
ראיתי בילקוט יוסף ברכות החדש חלק ב' שכתב שקורנפלקס ברכתו שהכל וכן דוריטוס ושאר החטיפים משום שאין הם מיוצרים מהתירס המיוחד שמיוצר ממנו הבמבה ע"ש ובדקתי הדבר טוב וגיליתי שלא רק במבה מיצרים ממין זה אלא 99 אחוז מהקורנפלקס והחטיפים מיוצרים ממין זה כי יש בסה"כ 5 מינים של תירס ומתוכם רק אחד מתאים לאכילה ישירה בבישול רגיל:

5 הסוגים העיקריים:​

  1. דנט (Dent/Field) - התעשייתי, לא טעים כקלח
  2. מתוק (Sweet) - היחיד שמתאים לאכילה ישירה
  3. פלינט (Flint) - קשה מדי, לא מתאים כקלח שלם
  4. פופקורן (Popcorn) - לא מתאים לבישול רגיל, רק לפיצוץ
  5. קמח (Flour) - רך מדי, נפול, לא מתאים לקלח שלם
ובשם הרב של אוסם נאמר: בעניין השאלה האם מדובר בגידול מיוחד לצורך ייצור הבמבה מספר הרב חרל"פ, כי המדובר בגידול תירס המשמש לייצור כמה דברים, כמו קמח תירס, גריסי תירס, ביסלי תירס, עוגיות תירס. כשהבמבה עצמה מיוצרת מגריסי התירס ע"כ

א"כ כל הקורנפלקס והחטיפים מתירס הם מיוצרים מזן תירס מיוחד שלא מיוחד לאכילה כמו שהוא אלא בעבוד ושינוי צורה ממש כמו הבמבה ועל כולם יש לברך בורא פרי באדמה לפי שיטת מרן שליט"א
וצע"ג
העלו טענה זו כבר באשכול אחר, ולא מצאתי עדיין תשובה.
לגבי דוריטוס כבר הבאתי באשכול אחר שבספר משנת השדה לרב אלחנן בקרמן מהמכון של הרב אפרתי כבר טען זאת (בפעם האחרונה שהייתי אצל מרן הראש"ל שליט"א טענתי לו זאת, ואח"כ העברתי לו את הצילום ע"י יד ימינו לבקשתו):
ספר משנת השדה  על תירס דוריטוס.jpg
 
לא ספק כמו במבה האדמה גם הם האדמה

מנין למר החידוש הזה איזה טעם יש בבמבה יותר מאלו??? הדבר היחיד שאולי יכול להיות זה החמאת בוטנים אלא שגם זה כלל לא ברור שברכתו האדמה (ראה כאן) ובכלל העיקר זה התירס ולא החמאת בוטנים כמו שכתב בילקוט יוסף שם וכל המחלוקת היא על התירס ולא על הבוטנים ככה שאין שום חילוק בין במבה לשאר הדברים שמיוצרים מתירס מיוחד וכמו שנראה מלשון הילקוט יוסף שם ע"ש
א. אשריך על המחקר המעמיק, החכמת.
ב. אה"נ ודאי שמי שיברך על שאר החטיפים ג"כ אדמה יצא י"ח, לא גרע מלדר שהוא העץ, או שוקולד שהרב כותב ששפיר אפשר לברך עליו העץ.
ג. אפשר שלא הובהר למרן פאה"ד שליט"א העניין של האסטרוזיה (מה שקורה בתוך המיכל ששם הגריסים נהפכים לעיסה צמיגית, שמו אקסטרודר) באופן מדויק...
ד. לענ"ד א"ל שהיות והגריסים נהפכים לבמבה תוך שברירי שניות, והעיסה היא תהליך בזק, ויש הבדל גדול בין תוצאה של עיסה כזאת לעיסה שעשויה ממש מקמח שעוברת תהליך זה, אנו דנים זאת כאילו הגריסים עצמם התנפחו, ושהתוצאה יותר קרובה למקור.
ה.נלע"ד שיש עוד הבדל בין הבמבה לשאר חטיפים, שבבמבה אין תבלינים בעיסה כלל, משא"כ בשאר חטיפים שבעיסה מעורבבים תבלינים, וזה נתון חשוב מאוד בסוגיה זו, שללא תבלינים גם טחינה ובישול ,ואפילו מדבר "שלא נטעי אדעתא דהכי" ברכתו אדמה.


מ"מ ודאי בשאר חטיפים ג"כ המברך אדמה אין מזניחין אותו ויצא י"ח.
 
ד. לענ"ד א"ל שהיות והגריסים נהפכים לבמבה תוך שברירי שניות, והעיסה היא תהליך בזק, ויש הבדל גדול בין תוצאה של עיסה כזאת לעיסה שעשויה ממש מקמח שעוברת תהליך זה, אנו דנים זאת כאילו הגריסים עצמם התנפחו, ושהתוצאה יותר קרובה למקור.
1. קשה לי החילוק הזה שמה לי שזה כמה שניות והמכונה עובדת מהר אפשר לעשות את זה גם לאט סוף סוף יש כאן שינוי צורה גמור
2. אף לדברי מר מנין החילוק לחלק בין גריסים לקמח כיון דנטעי ליה אדעתא דהכי אפילו אם זה קמח יהיה ברכתו האדמה והראיה מסוכר שכתב הרמב"ם על היצור שלו וז"ל קנים מתוקים שסוחטין אותן ומבשלים מימיהן עד שיקפו וידמו למלח עכ"ל הרי שיש כאן שנוי ממש ויתר גרוע מקמח ואפילו הכי כתב הטור שברכתו האדמה כיון דנטעי להו אדעתא דהכי והכסף משנה כתב לישב דעת הרמב"ם שכתב שהכל משום שיש שאוכלים את הקנים כך -הא משום שהוא הופך לאבקה או גריסין לא אכפת כיון דנטעי ליה אדעתא דהכי
ה.נלע"ד שיש עוד הבדל בין הבמבה לשאר חטיפים, שבבמבה אין תבלינים בעיסה כלל, משא"כ בשאר חטיפים שבעיסה מעורבבים תבלינים, וזה נתון חשוב מאוד בסוגיה זו, שללא תבלינים גם טחינה ובישול ,ואפילו מדבר "שלא נטעי אדעתא דהכי" ברכתו אדמה.
חילוק יפה אלא מה יענה כבודו על הקורנפלקס שלא מוסיפים לו תבלינים רק סוכר ועוד שכל הבנין של מרן הוא משום דנטעי ליה אדעתא דהכי ועוד שיש לדייק מהרמב"ם הנ"ל גבי סוכר וז"ל ואני אומר שאין זה נקרא פרי ואין מברכין עליו אלא שהכל, שלא יהיה דבש של אלו הקנים שנשתנה על ידי האור גדול מדבש תמרים שלא נשתנה על ידי האור, ומברכין עליו שהכל עכ"ל ומשמע שה"ה התירס שיש כאן לתירס שיוני גדול ע"י האור היה ברכתו שהכל אם לא משום דנטעי ליה אדעתא דהכי
 
כתב פעם הגאון הרב אושרי אזולאי שליטא
שאלה: מהי ברכת מאכל ה'קורנפלקס'?

תשובה:
ראשית נבהיר שתהליך ייצור ה'קורנפלקס' (כמו שהובא בספר שערי הברכה עמ' תרעד לאחר ברור שעשה) בחברת 'תלמה' הוא מקמח תירס. וכך גם מייצרים את המאכל שנקרא 'שוגי' היוצא ע"י חברת 'תלמה' העשוי מקמח תירס (כפי שמובא ברכיבים על האריזה). ולכן ברכתו 'שהכל נהיה בדברו' כמו שכתב מרן בש"ע בסי' רח (ס"ח) שעל פת שעשוי מקטניות יש לברך 'שהכל' ואחריו 'בורא נפשות רבות' [וראה הטעם שם במ"ב (ס"ק לג) מדוע מברכים על קמח תירס 'שהכל' ומדוע שונה הוא מפרי מרוסק שלדעת מרן הש"ע (סי' רב ס"ז) מברכים כברכת הפרי או הירק]. וכן הוא במפעל 'טוטאל' ו'מילז' שבארה"ב. ויש לציין כי ישנן כמה חברות המייצרות את ה'קורנפלקס' מפתיתי תירס מעוכים הלא המה: מפעל 'בטר אנד דיפרנט' ומפעל 'תריפז'. וכן בארה"ב במפעל 'קלוגס' ו'פוסט' מיוצר ה'קורנפלקס' מפתיתי תירס שלא נטחנו ואלה ברכתם 'בורא פרי האדמה' (שו"ת אור לציון ח"ב עמ' שז, חוברת תורה והוראה מהגר"מ פיינשטיין ועוד). ויש אומרים שגם על סוג כזה יש לברך שהכל (שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' לו ועוד. ועי' בהלכה ברורה ח"י עמ' רכב). ויש שכתבו שמכיון שמשתמשים ל'קורנפלקס' בסוג תירס כזה שמגדלים אותו במיוחד לעשיית ה'קורנפלקס' לכן יש לברך גם על העשוי מקמח תירס 'בורא פרי האדמה' [ויסוד זה מבואר בתרומת הדשן (סי' כט). עי' ש"ע (סי' רג ס"ז) ומ"ב (שם ס"ק יב), ואכמ"ל]. ועי' בהלכה ברורה (שם) שפסק דאף על ה'קורנפלקס' המיוצר מזן מיוחד של תירס יש לברך 'שהכל' משום שנשתנה שמו וטעמו ע"י חומרים נוספים שמכניסים בו וכעין מה שכתב מרן זצוק"ל (יביע אומר ח"ז חאו"ח סי' כט) על פלאפל שמברכים עליו שהכל אף שנעשה מחומוס טחון משום שמוסיפים בו חומרים ותבלינים ונשתנה שמו וטעמו, וה"ה לכאן (וכ"כ בהליכות עולם ח"ב עמ' קא) ושכן המנהג, ע"ש. וע"ע בילקו"י (הלכות ברכות מהדורת שנת תשס"ז עמ' קפד) שכתב שיש לברך על 'קורנפלקס' 'שהכל נהיה בדברו' מהטעם הנ"ל (ומעניין שבאינדקס הברכות בסוף כתב לברך על ה'קורנפלקס' 'בורא פרי האדמה'. ויש לעיין). והוסיף שם בהלכה ברורה בשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שאף אם יהיה זה ספק עדיף לברך 'שהכל', ע"ש. הלכך למעשה, יש לברך על כל מין 'קורנפלקס' העשוי מקמח תירס ברכת 'שהכל נהיה בדברו' (ואם יש סוג כזה העשוי מחיטה יש לברך 'בורא מיני מזונות' לכן יש לברר ברכיבים לפני שמברכים על כל מאכל כמעין זה).
 
2. אף לדברי מר מנין החילוק לחלק בין גריסים לקמח כיון דנטעי ליה אדעתא דהכי אפילו אם זה קמח יהיה ברכתו האדמה והראיה מסוכר שכתב הרמב"ם על היצור שלו וז"ל קנים מתוקים שסוחטין אותן ומבשלים מימיהן עד שיקפו וידמו למלח עכ"ל הרי שיש כאן שנוי ממש ויתר גרוע מקמח ואפילו הכי כתב הטור שברכתו האדמה כיון דנטעי להו אדעתא דהכי והכסף משנה כתב לישב דעת הרמב"ם שכתב שהכל משום שיש שאוכלים את הקנים כך -הא משום שהוא הופך לאבקה או גריסין לא אכפת כיון דנטעי ליה אדעתא דהכי
זה חילוק של רבינו האול"צ, שחז"ל דיברו רק על שינוי שהגיע מטחינה וריסוק, אך שינוי שבא מחמת ניפוח צביעה וכדו' על זה חז"ל לא דיברו. אציין מקור בהמשך. בכ"מ הגר"ש פישר שאל את מרן זיע"א ממש מסוכר, ע"ש בילקו"י השתלשלות הדברים.
חילוק יפה אלא מה יענה כבודו על הקורנפלקס שלא מוסיפים לו תבלינים רק סוכר ועוד שכל הבנין של מרן הוא משום דנטעי ליה אדעתא דהכי ועוד שיש לדייק מהרמב"ם הנ"ל גבי סוכר וז"ל ואני אומר שאין זה נקרא פרי ואין מברכין עליו אלא שהכל, שלא יהיה דבש של אלו הקנים שנשתנה על ידי האור גדול מדבש תמרים שלא נשתנה על ידי האור, ומברכין עליו שהכל עכ"ל ומשמע שה"ה התירס שיש כאן לתירס שיוני גדול ע"י האור היה ברכתו שהכל אם לא משום דנטעי ליה אדעתא דהכי
נראה שסוכר חשיב תבלין משמעותי.
 
מנין למר החידוש הזה איזה טעם יש בבמבה יותר מאלו?
עיקר הטענה זה שבמלתייהו קיימי וזה לא נעשה לקמח, וכן שלא מוסיפים דברים נוספים. (וגם שהציפוי הוא חמאת בוטנים וגם הוא האדמה). וכמובן מצרפים גם את רבינו ירוחם שזה גדל בשביל לעשותו כך וכו', אבל לא רק מחמת רבינו ירוחם פסק לברך על במבה האדמה.
ובדוריטוב אין את כל הדברים האלה.
 

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון