מה ההבדל בין מיטה שייחדה לבין קערה?

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
בילקו"י שבת כרך ב' (הנדפ"מ) עמ' תרט"ו כתב, שאחד מהדברים שהינם מוקצה מחמת שמלאכתן לאיסור הוא "קערה שייחד אותה להדליק בה נר שמן [אף שלא הדליקו בה את הנר בשבת זו]".
ולכאו' מה החילוק בין קערה לבין מיטה שייחדה למעות, שנפסק בסי' ש"י, שאפי' אם הניח עליה כבר מעות, מותר לטלטלה (כמובן, אם לא היו עליה מעות בבין השמשות)?
 
בילקו"י שבת כרך ב' (הנדפ"מ) עמ' תרט"ו כתב, שאחד מהדברים שהינם מוקצה מחמת שמלאכתן לאיסור הוא "קערה שייחד אותה להדליק בה נר שמן [אף שלא הדליקו בה את הנר בשבת זו]".
ולכאו' מה החילוק בין קערה לבין מיטה שייחדה למעות, שנפסק בסי' ש"י, שאפי' אם הניח עליה כבר מעות, מותר לטלטלה (כמובן, אם לא היו עליה מעות בבין השמשות)?
שאלה יפה, שמא יש לחלק בסברא בפלפול בעלמא שמיטה רוב תשמישה אינו להיות מחזקת למעות ולכן כל עוד בבין השמשות לא היה בה מעות מותר אך שמן שעיקר מהותו להדלקת נרות ברגע שייחדו חמיר טפי דהוי מיועד לדבר שעבורו באמת בדרך כלל משתמש
 
שמא יש לחלק בסברא בפלפול בעלמא שמיטה רוב תשמישה אינו להיות מחזקת למעות ולכן כל עוד בבין השמשות לא היה בה מעות מותר אך שמן שעיקר מהותו להדלקת נרות ברגע שייחדו חמיר טפי דהוי מיועד לדבר שעבורו באמת בדרך כלל משתמש
מיטה מיועדת לשינה והוא ייחדה למעות.
קערה מיועדת לאכילה והוא ייחדה לשמן (ולנר).
 
בילקו"י שבת כרך ב' (הנדפ"מ) עמ' תרט"ו כתב, שאחד מהדברים שהינם מוקצה מחמת שמלאכתן לאיסור הוא "קערה שייחד אותה להדליק בה נר שמן [אף שלא הדליקו בה את הנר בשבת זו]".
שאלה טובה
ובפרט צ"ע מה זה שונה ממה שפסק מרן זיע"א בחזו"ע שבת (ח"א עמ' רסא) וז"ל, פמוטות העשויים מכסף, שלא הדליקו בהם מעולם (א"ה הכוונה באותו שבת, כמ"ש בקצשו"ע חזו"ע ועוד), ומונחים על הארון או המזנון לקישוט הבית, אין עליהם תורת מוקצה, אף על פי שהם יקרים וחס עליהם מלהשתמש בהם, מכל מקום מותר לטלטלם בשבת, ואין בהם משום מוקצה. וכו.
 
נערך לאחרונה:
צ"ע מה זה שונה ממה שפסק מרן זיע"א בחזו"ע שבת (ח"א עמ' רסא) וז"ל, פמוטות העשויים מכסף, שלא הדליקו בהם מעולם (א"ה הכוונה באותו שבת, כמ"ש בקצשו"ע חזו"ע), ומונחים על הארון או המזנון לקישוט הבית, אין עליהם תורת מוקצה, אף על פי שהם יקרים וחס עליהם מלהשתמש בהם, מכל מקום מותר לטלטלם בשבת, ואין בהם משום מוקצה. וכו.
האמת היא שהשאלה המקורית שלי היתה מה זה שונה ממיטה ופמוטות. (לא ראיתי מש"כ בקיצור חזו"ע, אבל בחזו"ע שבת ח"ג עמ' צ' כתב במפורש שלא הדליקו בהם באותה שבת).
אך לא כתבתי את הפמוטות, מכיון שכתבתי ע"כ פלפול שלם, ובחזו"ע שם הביא שאין ע"ז תורת מוקצה מצד מוקצה מחמת חסרון כיס. ולגבי כלי שמלאכתו לאיסור הביא את הרמב"ן (בשבת קכב:) בשם הראב"ד, שאפי' אם הדליקו באותה שבת אינם כלי שמלאכתו לאיסור. (ובחזו"ע כתב "וכשכבה מותר לטלטלו", אך לא זכור לי שהרמב"ן כתב כן). אמנם ברמב"ן במקום אחר (שבת מ"ה סע"א) וכן ברשב"ץ (ח"א סי' קל"ז) מבואר שהוא דווקא כאשר עשה תנאי. אבל אם לא עשה תנאי כן הוי מוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור. ולגבי פמוטות אפשר לדייק מהלשון שההיתר הוא מחמת שראויים לנוי וקישוט וכו', לכן מותר. ויש עוד אריכות בדברים (והדברים הנ"ל אינם מוכרחים, ואפשר לדון בדברים, אלא נכתבו כעת רק לפלפול בעלמא), אז מכיון שהשאלה מספיקה גם מקערה למיטה הסתפקתי בזה.
 
האמת היא שהשאלה המקורית שלי היתה מה זה שונה ממיטה ופמוטות.
אכן, ובאמת צע"ג בזה.
(לא ראיתי מש"כ בקיצור חזו"ע, אבל בחזו"ע שבת ח"ג עמ' צ' כתב במפורש שלא הדליקו בהם באותה שבת).
בקצשו"ע חזו"ע העידו שמרן זיע"א מחק את תיבת "מעולם". וע"ע בחזון יהודה.
הביא את הרמב"ן (בשבת קכב:) בשם הראב"ד, שאפי' אם הדליקו באותה שבת אינם כלי שמלאכתו לאיסור.
ע"ע בחזו"ע ח"א עמוד רסא בהערות שם אות ז
 
קערה מיועדת גם לאכילה וגם לשמן.
כלומר, אתה רוצה לומר שקערה שונה ממיטה, מכיון שמיטה מיועדת רק לשינה, והוא שינה אותה מייעודה המקורי והחליט להניח עליה מעות, ולכן זה עדיין מותר, מכיון שעיקר השימוש של מיטה הוא להיתר.
משא"כ קערה שעיקר השימוש שלה הוא גם לאכילה וגם להדלקה, וממילא חלק מעיקר השימוש שלה הוא שימוש האסור בשבת, ולכן כאשר ייחד אותה רק לשימוש להדלקה, הוי ככלי שמלאכתו לאיסור.
 
שו"ר להילקוט יוסף עמ' תשיא בשם הליכות עולם עמ' ריח שאפילו כלוב של עוף שיצא ממנו העוף קודם השבת ולא חזר לתוכו בשבת שמותר לטלטלו אפילו מחמה לצל.

ושם כתב באותו סעיף, ארנק שהשתמשו בו כדי ליתן בתוכו שטרות או מטבעות של כסף, וכן קופה של צדקה, הרי הם מוקצים אפילו אם אין בהם כעת מעות, ואין לטלטלם בשבת.

וכתב בהערה שהוא על פי הרמ"א סי' שי סע' ז שאע"פ שהוציא המעות ממנו מבעוד יום. ושכן נוהגים.

ויש לתמוה שהרי בהמשך ההערה הביא שמרן הגרע"י חלק על הבן איש חי זכותם תגן עלינו לגבי תיבה וכלוב של עוף (שהזכרנו לעיל) משום שדבריו אליבא דהרמ"א שכתב שיש אוסרים והוא אליבא דר"ת ומרן פסק כהרי"ף והרמב"ם. ואנן אזלינן בתר מרן.
1771108395493.png

והאיך כתב להחמיר בארנק שהרמ"א כתב "ולכן", שהוא פועל יוצא של היש אוסרים.

1771108336285.png

וכנראה שגבי קערה הגר"י אזל בתר מה שכתב גבי ארנק.

אלא שכל זה צע"ג. כנ"ל.
 
כלומר, אתה רוצה לומר שקערה שונה ממיטה, מכיון שמיטה מיועדת רק לשינה, והוא שינה אותה מייעודה המקורי והחליט להניח עליה מעות, ולכן זה עדיין מותר, מכיון שעיקר השימוש של מיטה הוא להיתר.
משא"כ קערה שעיקר השימוש שלה הוא גם לאכילה וגם להדלקה, וממילא חלק מעיקר השימוש שלה הוא שימוש האסור בשבת, ולכן כאשר ייחד אותה רק לשימוש להדלקה, הוי ככלי שמלאכתו לאיסור.
גם אם חילוק זה נכון, זה לא מישב את הקושיא מאי שנא מפמוטות כמבואר בחזו"ע
וצ"ע.
 
גם אם חילוק זה נכון, זה לא מישב את הקושיא מאי שנא מפמוטות כמבואר בחזו"ע
וצ"ע.
וכנראה שגבי קערה הגר"י אזל בתר מה שכתב גבי ארנק.

אלא שכל זה צע"ג. כנ"ל.
אולי תשובה להנ"ל אפשר למצוא אחר העיון במש"כ בילקו"י שבת ב' (החדש) עמ' תש"ג-תש"ד.
 
חשבתי לחלק ע"פ הנ"ל בין ארנק וקערה לבין מיטה, שארנק, הייעוד העיקרי שלו הוא לאיסור, וכן קערה יש שמייעדים אותה לאיסור, וממילא עיקר עשייתה הוא [גם] לאיסור. משא"כ גבי מיטה, שכל עיקרה הוא לשכיבה וכד' ולא למעות, (וכמו אדם שיקנה רכב לאחסן דברים), וממילא בזה לא חשיב כלי שמלאכתו לאיסור כשאין עליה מעות.
שרק כאשר הייעוד העיקרי שלה הוא לאיסור, והוא גם השתמש בזה לאיסור, נאמר שהצטרף השימוש שלו לייעודו של הכלי, והוי כלי שמלאכתו לאיסור. משא"כ בדבר שאין עיקרו לאיסור, שאע"פ שהוא ייחד אותו לאיסור, לא חל עליו שם "כלי שמלאכתו לאיסור".
אמנם הוקשה לי ע"כ גבי פמוטים, שבזה נראה שעיקר עשייתם הוא לאיסור, ולמה אם לא הדליקו בהם באותה שבת מותר לטלטלם?

ואולי אפשר לחלק בין קערה לפמוט, שקערה דומה לכוסית השמן שבראש הפמוט, ובאמת כוסית השמן תהיה מוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור, כיון שבו יש את הנר, אך הפמוט עצמו שהוא עצמו לא כלי שמלאכתו לאיסור, שבו עצמו לא מניחים את הדבר האסור, אינו נחשב.
משא"כ קערה (או ארנק) שבהם שמים את הדבר האסור, שהם עצמם נידונים ככלי שמלאכתו לאיסור.
א"כ יוצא, שמיטה מותרת מכיון שאין עיקרה לאיסור, ופמוט מותר מכיון שלא עושים בו עצמו איסור, וארנק וקערה אסורים מכיון שמשתמשים בהם עצמם לאיסור והם נעשים בשביל זה.
 
חשבתי לחלק ע"פ הנ"ל בין ארנק וקערה לבין מיטה, שארנק, הייעוד העיקרי שלו הוא לאיסור, וכן קערה יש שמייעדים אותה לאיסור, וממילא עיקר עשייתה הוא [גם] לאיסור. משא"כ גבי מיטה, שכל עיקרה הוא לשכיבה וכד' ולא למעות, (וכמו אדם שיקנה רכב לאחסן דברים), וממילא בזה לא חשיב כלי שמלאכתו לאיסור כשאין עליה מעות.
שרק כאשר הייעוד העיקרי שלה הוא לאיסור, והוא גם השתמש בזה לאיסור, נאמר שהצטרף השימוש שלו לייעודו של הכלי, והוי כלי שמלאכתו לאיסור. משא"כ בדבר שאין עיקרו לאיסור, שאע"פ שהוא ייחד אותו לאיסור, לא חל עליו שם "כלי שמלאכתו לאיסור".
אמנם הוקשה לי ע"כ גבי פמוטים, שבזה נראה שעיקר עשייתם הוא לאיסור, ולמה אם לא הדליקו בהם באותה שבת מותר לטלטלם?

ואולי אפשר לחלק בין קערה לפמוט, שקערה דומה לכוסית השמן שבראש הפמוט, ובאמת כוסית השמן תהיה מוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור, כיון שבו יש את הנר, אך הפמוט עצמו שהוא עצמו לא כלי שמלאכתו לאיסור, שבו עצמו לא מניחים את הדבר האסור, אינו נחשב.
משא"כ קערה (או ארנק) שבהם שמים את הדבר האסור, שהם עצמם נידונים ככלי שמלאכתו לאיסור.
א"כ יוצא, שמיטה מותרת מכיון שאין עיקרה לאיסור, ופמוט מותר מכיון שלא עושים בו עצמו איסור, וארנק וקערה אסורים מכיון שמשתמשים בהם עצמם לאיסור והם נעשים בשביל זה.
לענ"ד שכפי שכתבת לעיל שלמרן הגרע"י אה"נ שמותר, והילקוט יוסף הלך בזה כהגדולות אלישע להחמיר לכתחילה ובמה שלא הזכיר מרן הגרע"י להדיא להקל החמיר ומה שלא הזכיר להדיא הקל.

וכלוב של עופות יוכיח. וצ"ע
 
והאיך כתב להחמיר בארנק שהרמ"א כתב "ולכן", שהוא פועל יוצא של היש אוסרים.

1771108336285.png
אגב, מעניין שראיתי כמה וכמה דפוסים שלא כתוב "ולכן" אלא "וכן".
אמנם בדפו"ר כתוב "ולכן".
1771188495995.png
 
וכנראה שגבי קערה הגר"י אזל בתר מה שכתב גבי ארנק.
והיא גופא קשיא, הרי הב"י הביא את ההגהות מיימוניות שאוסר, וכתב דהוא דווקא לר"ת וכו', ולשיטתו הדבר מותר. וא"כ ה"ה בארנק שצריך להיות מותר. ולמה בילקו"י אסר בזה?
ובקיצור שלחן ערוך חזון עובדיה באמת כתבו בפשטות שמותר לטלטל ארנק שאין בו מעות.
 
והיא גופא קשיא, הרי הב"י הביא את ההגהות מיימוניות שאוסר, וכתב דהוא דווקא לר"ת וכו', ולשיטתו הדבר מותר. וא"כ ה"ה בארנק שצריך להיות מותר. ולמה בילקו"י אסר בזה?
ובקיצור שלחן ערוך חזון עובדיה באמת כתבו בפשטות שמותר לטלטל ארנק שאין בו מעות.
כנראה שאחז מעמ' תשג להחמיר לכתחילה וכנ"ל וצ"ע.
 

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון