חשבתי לחלק ע"פ הנ"ל בין ארנק וקערה לבין מיטה, שארנק, הייעוד העיקרי שלו הוא לאיסור, וכן קערה יש שמייעדים אותה לאיסור, וממילא עיקר עשייתה הוא [גם] לאיסור. משא"כ גבי מיטה, שכל עיקרה הוא לשכיבה וכד' ולא למעות, (וכמו אדם שיקנה רכב לאחסן דברים), וממילא בזה לא חשיב כלי שמלאכתו לאיסור כשאין עליה מעות.
שרק כאשר הייעוד העיקרי שלה הוא לאיסור, והוא גם השתמש בזה לאיסור, נאמר שהצטרף השימוש שלו לייעודו של הכלי, והוי כלי שמלאכתו לאיסור. משא"כ בדבר שאין עיקרו לאיסור, שאע"פ שהוא ייחד אותו לאיסור, לא חל עליו שם "כלי שמלאכתו לאיסור".
אמנם הוקשה לי ע"כ גבי פמוטים, שבזה נראה שעיקר עשייתם הוא לאיסור, ולמה אם לא הדליקו בהם באותה שבת מותר לטלטלם?
ואולי אפשר לחלק בין קערה לפמוט, שקערה דומה לכוסית השמן שבראש הפמוט, ובאמת כוסית השמן תהיה מוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור, כיון שבו יש את הנר, אך הפמוט עצמו שהוא עצמו לא כלי שמלאכתו לאיסור, שבו עצמו לא מניחים את הדבר האסור, אינו נחשב.
משא"כ קערה (או ארנק) שבהם שמים את הדבר האסור, שהם עצמם נידונים ככלי שמלאכתו לאיסור.
א"כ יוצא, שמיטה מותרת מכיון שאין עיקרה לאיסור, ופמוט מותר מכיון שלא עושים בו עצמו איסור, וארנק וקערה אסורים מכיון שמשתמשים בהם עצמם לאיסור והם נעשים בשביל זה.
