• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בה"ב ויו"כ קטן

שלום וברכה
מדוע לא נהגו בני ספרד ועדות המזרח
להתענות בה"ב אחר פסח וסוכות
וכן לומר תפילת יו"כ קטן?
בה"ב הוזכר בשו"ע שיש נוהגים
ויו"כ קטן מקורו מהרמ"ק
לגבי תענית בהב הביא השולחן ערוך אורח חיים סימן תצב שיש נוהגים והמקור הוא טור בשם מנהג אשכנז וצרפת.
והכף החיים שם סעיף ח כתב בשם השולחן גבוה סוף אות א שהמנהג בספרד לא להתענות
 
ויו"כ קטן מקורו מהרמ"ק
העניין הוא משום שראש חודש הוא יום דין הרי שיש לנהוג ביום זה בהתאם: בכובד ראש ובחיקוי של מנהגי יום הכפרה המרכזי בשנה, הלא הוא יום כיפור.
הבעיה הייתה שראש חודש נחשב ליום של שמחה דווקא, והתענית בו אסורה; ולכן הנהיגו מקובלים במאה ה-15, כגון רבי משה קורדובירו, את המנהג להתענות בערב ראש חודש. המנהג אינו מופיע בשולחן ערוך, אך רבי חזקיה די סילוה מזכירו בספרו "פרי חדש" על אורח חיים.ע"כ מהרשת.
@איש הישראלי מכאן תשובה לשאלתך לעיל לגבי יום כיפור קטן מה הסיבה שהספרדים לא נהגו יש לומר כנ"ל הואיל ולא הוזכר בשולחן ערוך אזי לפי כללי ההוראה אין חובה לקיים מה שהשולחן ערוך לא הביא. והמחמיר תע"ב
 
ראית ספרדים שנוהגים כן?
היום לא
אבל זה כתוב בספרים ויש לזה מקור גם מאצלנו,
מסתבר שבעבר היה נהוג בחלק מהקהילות
מהבן איש חי, ר''ח פלאג'י, ועוד. כמדומה שהמקור הקדום הוא הרמ''ק
 
נערך לאחרונה:
ראית ספרדים שנוהגים כן?
ראיתי לידידי ומכירי שקיבץ הרבה מהמקורות לכך , ואביא את חלקם

מרן הב"י נהג כן

וכפי שהעיד בן דורו בספר "תיקון יששכר" - שבערב ראש חודש [וכלשונו "אלא המשמרות" שפירושה תפלת ער"ח] היו צמים ועושים סליחות ווידויים וכו' ושם העיד שכמה פעמים השתתף עמהם מרן הב"י.

וכן מהר"ר אברהם גאלאנטי בן דורו של הב"י העיד על מנהג זה הבוא כת"י בספר דרכי חיים שנדפס בסוף ספר החזיונות מהד' ירושלים

וכן הביא כן הפרי חדש- סי' תי"ז והביא משם הרמ"ק שקראו יו"כ קטן

וכן כנה"ג - סי' תי"ז והביא ג"כ מהר' שלמה אלקבץ וכן הביא שם ג"כ מהרמ"ע מפאנו.

וכן בשו"ת דבר שמואל [למהר"ש אבוהב] בסי' שלט' הובא שם בשאלה את עניין זה של ערב ר"ח והיו גם מוציאים במנחה ס"ת וקוראים "ויחל משה"

וכן בספר מזבח אדמה [למהר"ם מיוחס] דף ג ע"ד הל' ר"ח הביא מנהג ירושלים שבער"ח מאריכין בתחנונים וכו'

וכן מהר"י אלגאזי- בספרו אמת ליעקב

וכן הרב לקט הקציר [בן דורו של החיד"א] - סי' כא אות ה - ועוד העיד שם שבשנת תקס"ד שהיה בליוורנו בער"ח טבת שזה היה חנוכה ואעפ"כ התענו וששאלם על כן, השיבו לו שזה נתקן מהחיד"א

וכן הובא בחיד"א גופיה- בספרו מורה באצבע סי' ו אות קע"ד, ובהמשך באות קע"ה ו- קע"ו התקין סדר לימוד מיוחד לכך והדפיסו בקונטרס משמרת הטהרה ליוורנו תקנ"א.

וכן מהר"ם זכות- סידר לימוד מיוחד לערב ר"ח כולל סליחות ותחנונים והדפיסו בספר סדר משמרת החדש ויניציאה ת"כ.

וכן בספר דבר משה למהר"ם אמארילייו [ח"א או"ח סי' מ] העיד על מנהג שאלוניקי , וכתב שרוב תפוצות ישראל נוהגים בזה.

ועוד.....
 
התכוונתי אם ראית כיום ספרדים שנוהגים כן, כי למיטב הבנתי פותח האשכול התכוון לשאול למה ספרדים כיום לא נוהגים בזה.
איה"נ לא מכיר ספרדים שנוהגים בזה

אך אולי אם ידעו את המקורות ויראו שדווקא זה מנהג ספרדי עתיק, אולי יעשו כן.

[כמובן לא את הנוסח שעושים האשכנזים , כי זה סליחות שלהם, אך או את הסליחות הנפוצות שיש לנו , או את הסדר שהדפיס החיד"א או הר"ם זכות וכד' שהובאו לעיל]
 
חזור
חלק עליון