התוספות דנים בביאור דברי המשנה המובאת בגמרא, שלחם הפנים היה נאכל לאחד עשר יום, כשהיו שני ימי ר"ה חלים בחמישי ושישי.
ומבארים התוספות, דהכוונה כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה, ביום חמישי (ל' באלול), שאין מקבלין את עדותן, ונוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש, כמבואר בר"ה ל:
שאז היום השני (יום שישי, ל"א לאלול) הוא העיקר, וממנו מונין את ימי תשרי, ונמצא שיום הכיפורים חל ביום א', וכך היה נאכל לאחד עשר יום, שהיה נאפה ברביעי קודם ר"ה, ונאכל בשבת הבאה ערב יוה"כ.
התוספות מזכירים בתוך דבריהם, 'כדמוכח בביצה (ומופיע לפנינו ה:)', ונבוכתי מאד, איזה נקודה ברצונם להוכיח מביצה שלא מוכח מהמשנה בר"ה, והאיך הוכיח כן מביצה.
אשמח לעזרת הרבנים והחברים
ומבארים התוספות, דהכוונה כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה, ביום חמישי (ל' באלול), שאין מקבלין את עדותן, ונוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש, כמבואר בר"ה ל:
שאז היום השני (יום שישי, ל"א לאלול) הוא העיקר, וממנו מונין את ימי תשרי, ונמצא שיום הכיפורים חל ביום א', וכך היה נאכל לאחד עשר יום, שהיה נאפה ברביעי קודם ר"ה, ונאכל בשבת הבאה ערב יוה"כ.
התוספות מזכירים בתוך דבריהם, 'כדמוכח בביצה (ומופיע לפנינו ה:)', ונבוכתי מאד, איזה נקודה ברצונם להוכיח מביצה שלא מוכח מהמשנה בר"ה, והאיך הוכיח כן מביצה.
אשמח לעזרת הרבנים והחברים