בירך בטעות מאכל חלבי שהוא בשרי

[הרב יוסף חיים עדני]

אדם שבירך על מאכל חלבי ולא עבר לו שש שעות, הדין שיטעם, מפני שההמתנה זה דרבנן, ולא תשא זה דאורייתא
מה הדין אם יש לפניו מאכל פרווה שזה כמו הברכה של החלבי ושסיים לברך על המאכל החלבי נזכר שהוא בשרי, ואמר אני יאכל את המאכל הפרווה שלפניי במקום החלבי, האם יכול לעשות כך?
אם יש מקורות מהרב יצחק יוסף או מרן רבינו עובדיה יוסף אשמח

 

[אמונה ובטחון]

אדם שבירך על מאכל חלבי ולא עבר לו שש שעות, הדין שיטעם, מפני שההמתנה זה דרבנן, ולא תשא זה דאורייתא
מה הדין אם יש לפניו מאכל פרווה שזה כמו הברכה של החלבי ושסיים לברך על המאכל החלבי נזכר שהוא בשרי, ואמר אני יאכל את המאכל הפרווה שלפניי במקום החלבי, האם יכול לעשות כך?
אם יש מקורות מהרב יצחק יוסף או מרן רבינו עובדיה יוסף אשמח

נדון יפה מאוד, בפשטות מסברא נראה שזה פתרון טוב.
יישר כח.

 

[בנימין לוריא]

בילקו"י סי' ר"ו סעיף ט"ז כתב: "נטל בידו פרי לאוכלו, ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, והביאו לו פרי אחר, צריך לחזור ולברך. אף אם הפרי היה לפניו בעת שבירך בתחילה".
ולכאו' ה"ה הכא, שלא יכול לאכול את הדבר האחר בלי ברכה.

 

[אמונה ובטחון]

בילקו"י סי' ר"ו סעיף ט"ז כתב: "נטל בידו פרי לאוכלו, ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, והביאו לו פרי אחר, צריך לחזור ולברך. אף אם הפרי היה לפניו בעת שבירך בתחילה".
ולכאו' ה"ה הכא, שלא יכול לאכול את הדבר האחר בלי ברכה.

תוכל להביא את מקורות ההלכה

 

[אמונה ובטחון]

בילקו"י סי' ר"ו סעיף ט"ז כתב: "נטל בידו פרי לאוכלו, ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, והביאו לו פרי אחר, צריך לחזור ולברך. אף אם הפרי היה לפניו בעת שבירך בתחילה".
ולכאו' ה"ה הכא, שלא יכול לאכול את הדבר האחר בלי ברכה.

ע' שו"ע סי' רו ס"ה. ושמא יש לחלק אם בירך ואכל על אותו מאכל או לא. ויל"ע.

 

[בנימין לוריא]

ע' שו"ע סי' רו ס"ה. ושמא יש לחלק אם בירך ואכל על אותו מאכל או לא. ויל"ע.

בוודאי שיש לחלק. זה בדיוק העניין.
מי שבירך על מאכל ואכל ממנו פטר את שאר הדברים, אבל אם כלל לא אכל מהמאכל שבירך עליו, ממיל אלא היה חלות לברכה, וגם לא פטר את שאר הדברים.
(אולי קצת כמו מי שבירך "הגפן" על יין ורוצה אח"כ לשתות מים שלא צריך לברך, אבל אם בירך "הגפן" על מים לא יצא יד"ח...)

 

[אמונה ובטחון]

בוודאי שיש לחלק. זה בדיוק העניין.
מי שבירך על מאכל ואכל ממנו פטר את שאר הדברים, אבל אם כלל לא אכל מהמאכל שבירך עליו, ממיל אלא היה חלות לברכה, וגם לא פטר את שאר הדברים.
(אולי קצת כמו מי שבירך "הגפן" על יין ורוצה אח"כ לשתות מים שלא צריך לברך, אבל אם בירך "הגפן" על מים לא יצא יד"ח...)

מ"מ כל מה שכתבת זה לענין לכתחילה.
אבל לענין דיעבד, שהוא בשרי ובירך על חלבי, והדין שיטעם מעט מהחלבי. וכאן שאל השואל דלכאו' בזה יל"ע אי שרי לטעום ממאכל פרווה שהוא אותה ברכה.
זה הנדון.
זו באמת שאלה טובה שמצריכה עיון, ומסברא נראה דשרי. יל"ע.

 

[בנימין לוריא]

מ"מ כל מה שכתבת זה לענין לכתחילה.
אבל לענין דיעבד, שהוא בשרי ובירך על חלבי, והדין שיטעם מעט מהחלבי. וכאן שאל השואל דלכאו' בזה יל"ע אי שרי לטעום ממאכל פרווה שהוא אותה ברכה.
זה הנדון.
זו באמת שאלה טובה שמצריכה עיון, ומסברא נראה דשרי. יל"ע.

אני עדיין לא מצליח להבין מה החילוק.
אם הברכה לא חלה על המאכל שלא חשב לאכול באותו רגע, וממילא אם רוצה לאוכלו צריך לברך עליו, למה כאן לא יברך?
מה ההבדל אם מה שהיה בידו נפל ונמאס או שלא יכול לאוכלו מחמת שאסור לו. סו"ס הברכה לא חלה על זה.

 

[אמונה ובטחון]

אני עדיין לא מצליח להבין מה החילוק.
אם הברכה לא חלה על המאכל שלא חשב לאכול באותו רגע, וממילא אם רוצה לאוכלו צריך לברך עליו, למה כאן לא יברך?
מה ההבדל אם מה שהיה בידו נפל ונמאס או שלא יכול לאוכלו מחמת שאסור לו. סו"ס הברכה לא חלה על זה.

לענ"ד יש לחלק ואין ראיה מהילקו"י שהזכרת, ואבאר דבריי בס"ד,
החילוק הוא דבדבר שהוא אסור לו (הוא בשרי והמאכל חלבי, ואסור לו), התירו לו אע"פ שיש איסור, כיון דאל"כ יעבור על איסור חמור יותר, ועד כמה שהתירו לו אע"פ שיש איסור, יש לדון אי שרי לו לאכול מאכל פרווה (אע"פ שמעיקר הדין צריך לברך עליו) מאותה הברכה, על סמך אותה ברכה שבירך.

והשתא דאתינן להכי, נדון השאלה אמור להיות אם האיסור לאכול מאכל בלא ברכה חמור יותר מאיסור לאכול חלבי תוך ו' שעות. זה השאלה, אם זה פחות חמור אז לכאורה יש להתיר לאדם לאכול מאכל פרווה מאותו ברכה.

 

[בנימין לוריא]

אי שרי לו לאכול מאכל פרווה (אע"פ שמעיקר הדין צריך לברך עליו) מאותה הברכה, על סמך אותה ברכה שבירך.

מה הכוונה "אי שרי" הרי הברכה לא חלה על זה.
זה כמו שנאמר שיתירו לו לאכול מאכל בלי ברכה. למה שיתירו לו? מה נרוויח בזה?!
הרי אם הברכה לא חלה על זה, אז מה שיאכל (בלי ברכה) לא תיקן את הברכה לבטלה שבירך.

והשתא דאתינן להכי, נדון השאלה אמור להיות אם האיסור לאכול מאכל בלא ברכה חמור יותר מאיסור לאכול חלבי תוך ו' שעות. זה השאלה, אם זה פחות חמור אז לכאורה יש להתיר לאדם לאכול מאכל פרווה מאותו ברכה.

גם אם הוא פחות חמור. מה העניין שיאכל בלי ברכה. זה לא בא כנגד זה. פשוט שוא"ת. וכך לא יאכל בלי ברכה ולא יאכל חלבי בתוך ו' שעות, וברכה לבטלה בין כה וכה היתה.
אני עדיין חושב שלפי הנ"ל אם הוא יקח את מה שהיה לידו ויאכל בלי ברכה - לא יועיל כלום, כיון שאת הברכה לא תיקן, ורק הזיק בכך שכעת אוכל בלי ברכה.

 

[לשמור ולעשות]

מצוין אצלי שיש על זה בשיעור השבועי וארא תשפ"ד לתשובת לב הרב הבקיא @בנימין לוריא

 

[בנימין לוריא]

מצוין אצלי שיש על זה בשיעור השבועי וארא תשפ"ד לתשובת לב הרב הבקיא @בנימין לוריא

בהערה...

 

[הרב יוסף חיים עדני]

בהערה...
הצג קובץ מצורף 27713

חזק וברוך...

 

[אמונה ובטחון]

מה הכוונה "אי שרי" הרי הברכה לא חלה על זה.
זה כמו שנאמר שיתירו לו לאכול מאכל בלי ברכה. למה שיתירו לו? מה נרוויח בזה?!
הרי אם הברכה לא חלה על זה, אז מה שיאכל (בלי ברכה) לא תיקן את הברכה לבטלה שבירך.

כיון שהוא בכל מקרה עובר על איסור, של אכילת חלבי תוך ו' שעות, השאלה איזה איסור עדיף שיעבור, על איסור אכילת חלבי או איסור אכילה בלא ברכה.
זה הנדון ממה שיצא לי, ככה אמור להיות מנוסחת השאלה לעומק הנדון.

גם אם הוא פחות חמור. מה העניין שיאכל בלי ברכה. זה לא בא כנגד זה. פשוט שוא"ת. וכך לא יאכל בלי ברכה ולא יאכל חלבי בתוך ו' שעות, וברכה לבטלה בין כה וכה היתה.

אבל התירו לו בכה"ג לאכול, השאלה היא אם האיסור של אכילה בלא ברכה פחות חמור דא"כ עדיף לו לאכול פרווה. או שזה יותר חמור.

אני עדיין חושב שלפי הנ"ל אם הוא יקח את מה שהיה לידו ויאכל בלי ברכה - לא יועיל כלום, כיון שאת הברכה לא תיקן, ורק הזיק בכך שכעת אוכל בלי ברכה.

כאמור הוא בכל מקרה עובר על איסור, השאלה איזה איסור יותר קל מהשני.

 

[אמונה ובטחון]

בהערה...
הצג קובץ מצורף 27713

א. איך מצאת את זה כזה מהר, מה הסוד בדבר.
ב. לגופו של ענין, קודם כל זה הרב המגיה ולא מרן שליט"א. ועוד גם הוא אין ולא ורפיא בידיה.
ג. כתבנו כאן בארוכה לבאר החילוק, דיש לדון מה יותר חמור, אסור אכילה תוך ו' שעות או איסור אכילה בלא ברכה [בפשטות איסור אכילה תוך ו' שעות קיל מאיסור אכילה בלא ברכה, ולכן לא מהני שיטעם מאכל פרווה, ודלא כפי שכתבתי לעיל מסברא].

 

[בנימין לוריא]

כיון שהוא בכל מקרה עובר על איסור, של אכילת חלבי תוך ו' שעות, השאלה איזה איסור עדיף שיעבור, על איסור אכילת חלבי או איסור אכילה בלא ברכה.
זה הנדון ממה שיצא לי, ככה אמור להיות מנוסחת השאלה לעומק הנדון.

אבל התירו לו בכה"ג לאכול, השאלה היא אם האיסור של אכילה בלא ברכה פחות חמור דא"כ עדיף לו לאכול פרווה. או שזה יותר חמור.

כאמור הוא בכל מקרה עובר על איסור, השאלה איזה איסור יותר קל מהשני.

חזרת על אותם דברים בלי להתייחס למה שכתבתי.
לא שייך לדון זה לעומת זה, כי זה לא שנמצא במצב שיש לו שתי ברירות ו"אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי"... אם שכח "המלך המשפט" מה שיעשה הוא יעבור על ברכה לבטלה, וכן אם בירך על מאכל חלבי מה שיעשה הוא יעשה איסור, או ברכה לבטלה או חלב אחרי בשר.
אבל כשהנידון הוא לאכול חלב או לאכול בלי ברכה אין כל קשר ביניהם.
כיון שיכול פשוט לא לאכול כלום ואז לא עובר לא על אכילת חלב אחרי בשר ולא על אכילה בלי ברכה.
אלא רק על ברכה לבטלה, וזה בעצם הנידון העיקרי שרצית לשנות.

 

[אמונה ובטחון]

חזרת על אותם דברים בלי להתייחס למה שכתבתי.
לא שייך לדון זה לעומת זה, כי זה לא שנמצא במצב שיש לו שתי ברירות ו"אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי"... אם שכח "המלך המשפט" מה שיעשה הוא יעבור על ברכה לבטלה, וכן אם בירך על מאכל חלבי מה שיעשה הוא יעשה איסור, או ברכה לבטלה או חלב אחרי בשר.
אבל כשהנידון הוא לאכול חלב או לאכול בלי ברכה אין כל קשר ביניהם.

התייחסתי בהרחבה למה שכתבת, עיין היטב, אם מצאת שלא התייחסתי למשהו שכתבת, תכתוב. [אדרבה כבודו לא השיב על מה שכתבתי].

כיון שיכול פשוט לא לאכול כלום ואז לא עובר לא על אכילת חלב אחרי בשר ולא על אכילה בלי ברכה.
אלא רק על ברכה לבטלה, וזה בעצם הנידון העיקרי שרצית לשנות.

ממש לא, אם הוא יעשה כך הוא יעבור על איסור דאו' של לא תשא.
החילוק פשוט ואני אחזור עליו שוב, בכה"ג התירו לו לעבור איסור ולאכול, השאלה איזה איסור יעדיף לעבור. פשוט.

 

[בנימין לוריא]

אני חושב שאני מבין מה אתה מתכוון.
אתה בעצם אומר, שאחרי שההלכה היא שאנחנו רוצים להציל אותו מאיסור ברכה לבטלה (דאורייתא) ומתירים לו איסור אכילת חלב אחרי בשר, אולי במקום זה נתיר לו לאכול דבר בלי ברכה, ויאכל את הדבר השני, וכך לא יעבור על איסור אכילת חלב אחרי בשר.
ולכן צריך 'לשקול' איזה איסור חמור יותר - אכילת חלב אחרי בשר או אכילה בלי ברכה.

אבל העניין הוא שאם נתיר לו לאכול את הדבר השני, הוא יעבור גם על אכילה בלי ברכה, וגם על לא תשא.
משא"כ אם יאכל את החלבי, יעבור רק על אכילת חלב אחרי בשר.

 

[יוסף דהן]

אדם שבירך על מאכל חלבי ולא עבר לו שש שעות, הדין שיטעם, מפני שההמתנה זה דרבנן, ולא תשא זה דאורייתא
מה הדין אם יש לפניו מאכל פרווה שזה כמו הברכה של החלבי ושסיים לברך על המאכל החלבי נזכר שהוא בשרי, ואמר אני יאכל את המאכל הפרווה שלפניי במקום החלבי, האם יכול לעשות כך?
אם יש מקורות מהרב יצחק יוסף או מרן רבינו עובדיה יוסף אשמח

ובכן יעוין בס' של הגר''ד טהרני שליט'א בין ישראל לעמים בשר בחלב עמ' מד סעי' כא
וזה תוכן דבריו
אם היה בשעת הברכה בדעתו לאכול את הפרוה האלו יטעם מהם ולא ממאכלי החלב.
הערה - כיון שבכך אין ברכתו שבירך על המאכלי חלב לבטלה, עי'כה''ח סי' רו אות מב.
ע"כ

 

[אמונה ובטחון]

אני חושב שאני מבין מה אתה מתכוון.
אתה בעצם אומר, שאחרי שההלכה היא שאנחנו רוצים להציל אותו מאיסור ברכה לבטלה (דאורייתא) ומתירים לו איסור אכילת חלב אחרי בשר, אולי במקום זה נתיר לו לאכול דבר בלי ברכה, ויאכל את הדבר השני, וכך לא יעבור על איסור אכילת חלב אחרי בשר.
ולכן צריך 'לשקול' איזה איסור חמור יותר - אכילת חלב אחרי בשר או אכילה בלי ברכה.

בדיוק

אבל העניין הוא שאם נתיר לו לאכול את הדבר השני, הוא יעבור גם על אכילה בלי ברכה, וגם על לא תשא.

מדוע יעבור על לא תשא