בירך בטעות מאכל חלבי שהוא בשרי

אבל העניין הוא שאם נתיר לו לאכול את הדבר השני, הוא יעבור גם על אכילה בלי ברכה, וגם על לא תשא.
מדוע יעבור על לא תשא
זה ממש מענין, כנראה אתה מתכוון שכיון שע"פ ההלכה הברכה שבירך לא חלה על הפרווה, כדין פרי שנפל ונמאס, א"כ אם יאכל את הפרווה הוא עדין יעבור על איסור לא תשא.
וזה מענין דיש לחקור בדבר, דיתכן שרבנן אמרו שצריך לברך ברכה על הפרי האחר (בנדון שלנו זה הפרווה), זה הגדר בזה, אבל מיהא אם יאכל את הפרי האחר בלא ברכה יתכן ולא יעבור על איסור לא תשא אלא רק על אכילה בלא ברכה!
זה מענין לבדוק את זה, ויתכן וזו סברת הכה"ח שהביאו מקודם, צריך לראות בפנים מה כותב הכה"ח
אם היה בשעת הברכה בדעתו לאכול את הפרוה האלו יטעם מהם ולא ממאכלי החלב.
הערה - כיון שבכך אין ברכתו שבירך על המאכלי חלב לבטלה, עי'כה''ח סי' רו אות מב.
ע"כ
 
כיון שהברכה שבירך לא חלה על שום דבר, שהרי את מה שאוכל זה נקרא שאוכל בלי ברכה.
יש חילוק דק, נחשב שאוכל בלא ברכה, אבל לא נחשב שבירך לבטלה כיון שסו"ס טעם ממשהו.
זה ממש מענין, כנראה אתה מתכוון שכיון שע"פ ההלכה הברכה שבירך לא חלה על הפרווה, כדין פרי שנפל ונמאס, א"כ אם יאכל את הפרווה הוא עדין יעבור על איסור לא תשא.
וזה מענין דיש לחקור בדבר, דיתכן שרבנן אמרו שצריך לברך ברכה על הפרי האחר (בנדון שלנו זה הפרווה), זה הגדר בזה, אבל מיהא אם יאכל את הפרי האחר בלא ברכה יתכן ולא יעבור על איסור לא תשא אלא רק על אכילה בלא ברכה!
זה מענין לבדוק את זה, ויתכן וזו סברת הכה"ח שהביאו מקודם, צריך לראות בפנים מה כותב הכה"ח
אולי זו כוונת הכף החיים
 
ובכן יעוין בס' של הגר''ד טהרני שליט'א בין ישראל לעמים בשר בחלב עמ' מד סעי' כא
וזה תוכן דבריו
אם היה בשעת הברכה בדעתו לאכול את הפרוה האלו יטעם מהם ולא ממאכלי החלב.
הערה - כיון שבכך אין ברכתו שבירך על המאכלי חלב לבטלה, עי'כה''ח סי' רו אות מב.
ע"כ
אם היה בדעתו בשעת הברכה זה נידון אחר, כמו שהבאתי לעיל:
1731270406819.png
אבל השאלה היא אם לא חשב לאכול את הדבר האחר. (או לדעות שגם אם חשב זה לא מועיל).
וזה מענין דיש לחקור בדבר, דיתכן שרבנן אמרו שצריך לברך ברכה על הפרי האחר (בנדון שלנו זה הפרווה), זה הגדר בזה, אבל מיהא אם יאכל את הפרי האחר בלא ברכה יתכן ולא יעבור על איסור לא תשא אלא רק על אכילה בלא ברכה!
זה מענין לבדוק את זה, ויתכן וזו סברת הכה"ח שהביאו מקודם, צריך לראות בפנים מה כותב הכה"ח
מה הצד לחלק ביניהם?
שזה נקרא בלי ברכה והברכה הראשונה היא לא לבטלה? אז על מה היא חלה? ברכה שלא חלה על שום דבר היא לבטלה, לא כן?
את הכה"ח לא ראיתי בפנים, אבל מסתמא גם הוא מדבר במקרה שחשב לאכול את הדבר האחר. (שגם זה מח').
אבל לכאו' אם לא חשב לאכול את הדבר האחר, לכו"ע לא יועיל שיאכל אותו בלי ברכה.
 
אם היה בדעתו בשעת הברכה זה נידון אחר, כמו שהבאתי לעיל:
הצג קובץ מצורף 27722
אבל השאלה היא אם לא חשב לאכול את הדבר האחר. (או לדעות שגם אם חשב זה לא מועיל).

מה הצד לחלק ביניהם?
שזה נקרא בלי ברכה והברכה הראשונה היא לא לבטלה? אז על מה היא חלה? ברכה שלא חלה על שום דבר היא לבטלה, לא כן?
את הכה"ח לא ראיתי בפנים, אבל מסתמא גם הוא מדבר במקרה שחשב לאכול את הדבר האחר. (שגם זה מח').
אבל לכאו' אם לא חשב לאכול את הדבר האחר, לכו"ע לא יועיל שיאכל אותו בלי ברכה.
אדם שרצה לאכול פרי ונפל ונמאס ולקח פרי אחר ואכל. זה לא נראה לי מוגדר שעבר על איסור ברכה לבטלה, כיון שסו"ס טעם ממשהו. וזה חל על הפרי הזה.
רק שנחשב שאכל בלא ברכה, כ היה צרך לברך את הברכה הראויה לו, שהיא ברכה בנפרד.
חילוק דק.
 
הבאתי את בין ישראל לעמים שמשמע מדבריו שאם לא היתה דעתו אז לא יועיל לו לטעום מהדבר הפרוה @בנימין לוריא
אם היה בדעתו בשעת הברכה זה נידון אחר, כמו שהבאתי לעיל:
הצג קובץ מצורף 27722
אבל השאלה היא אם לא חשב לאכול את הדבר האחר. (או לדעות שגם אם חשב זה לא מועיל).

מה הצד לחלק ביניהם?
שזה נקרא בלי ברכה והברכה הראשונה היא לא לבטלה? אז על מה היא חלה? ברכה שלא חלה על שום דבר היא לבטלה, לא כן?
את הכה"ח לא ראיתי בפנים, אבל מסתמא גם הוא מדבר במקרה שחשב לאכול את הדבר האחר. (שגם זה מח').
אבל לכאו' אם לא חשב לאכול את הדבר האחר, לכו"ע לא יועיל שיאכל אותו בלי ברכה.
 
נערך לאחרונה:
ובכן יעוין בס' של הגר''ד טהרני שליט'א בין ישראל לעמים בשר בחלב עמ' מד סעי' כא
וזה תוכן דבריו
אם היה בשעת הברכה בדעתו לאכול את הפרוה האלו יטעם מהם ולא ממאכלי החלב.
הערה - כיון שבכך אין ברכתו שבירך על המאכלי חלב לבטלה, עי'כה''ח סי' רו אות מב.
ע"כ
מחילה אבל אני שואל שאותו אדם בירך על המאכל החלבי בלי שדעתו הייתה לאכול את המאכל השני, ואז אמר בדעתו אני יאכל את זה במקום המאכל החלבי, כדי לא לעבור על איסור דרבנן האם זה אפשרי?
 
מחילה אבל אני שואל שאותו אדם בירך על המאכל החלבי בלי שדעתו הייתה לאכול את המאכל השני, ואז אמר בדעתו אני יאכל את זה במקום המאכל החלבי, כדי לא לעבור על איסור דרבנן האם זה אפשרי?
אז הוא הביא שבספר שם כתוב שרק אם היה בדעתו לאכול גם את המאכל הפרווה - יהיה מותר לאכול.
משמע שבנד"ד שלא היה בדעתו - לא יועיל שיאכל אותו. (וכפי שנכתב לעיל).
 
חזור
חלק עליון