נראה מדברי מרן שליט"א דווקא בסתם אם בירך צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה
מה זה שונה מדברי הרב מאורי אור שהובא בחזוע ברכות, ובילקו"י ברכות ב עמ' קפא והלאה. ע"ש. ויתירה מזו, במג"א (סי' קצ סק"ג) דיבר להדיא על יין. ע"ש.
כיון שכאן מדובר בברכת "הגפן" שפוטרת "שהכל" אז זה לא המקרה הקלאסי, ויש מקום לדון בזה.
לפו"ר איני מבין מה החילוק, עד כמה שברכת היין פוטרת שאר משקין. ובברכה אחרונה שבירך לא נתכוין להסתלק מהברכה אלא רק כדי שלא יעבור זמן עיכול. דלהאמור פשוט שיוכל לשתות על סמך הברכה הראשונה. [אם יש לכת"ר ראיה לא כך, אשמח לשמוע].
כי בד"כ הברכה ראשונה שבירך פטרה גם את מה שאוכל או שותה אח"כ כיון שהוא אותה ברכה. אבל כאן, ברכת "הגפן" לא 'פוטרת' את השתיה, אלא שהשתיה טפילה ליין, ואם כבר היה ברכה אחרונה, אז אין למים לְמָה להיות טפלים, והם לא ממש נפטרים בברכת הגפן. לכן יש צד שבכה"ג כן יצטרך לברך שהכל.
