פעם היה אחד שמזמן והוא המברך ומוציא את כולם ומי שהסעודה שלו הוא היה המברך
ומבואר בשו''ע רא שאם רוצה לתת למישהו אחר לזמן יכול לתת לאורח ולא לכהן כיון שרוצה להרוויח את ברכת האורח וזה מהזכות של בעה''ב
וכהיום שכל אחד מברך לעצמו ובלא''ה הוא יברך ברכת האורח א''כ אסור להקדים אורח לכהן.
המג''א נוקט כדבר פשוט שגם בן שסמוך על שולחן אבין צריך לברך וק''ו מי שלא סמוך על שולחן אביו.
ובישיבות יש נושא האם גזבר זה נחשב ממון שלו ויש עוד סברא בגר''ז שמבואר בדבריו שמשמשע שדוקא אם אוכלים עם בעה''ב צריך לברך וזה לא שיך בישיבות
ומבואר בשו''ע רא שאם רוצה לתת למישהו אחר לזמן יכול לתת לאורח ולא לכהן כיון שרוצה להרוויח את ברכת האורח וזה מהזכות של בעה''ב
וכהיום שכל אחד מברך לעצמו ובלא''ה הוא יברך ברכת האורח א''כ אסור להקדים אורח לכהן.
המג''א נוקט כדבר פשוט שגם בן שסמוך על שולחן אבין צריך לברך וק''ו מי שלא סמוך על שולחן אביו.
ובישיבות יש נושא האם גזבר זה נחשב ממון שלו ויש עוד סברא בגר''ז שמבואר בדבריו שמשמשע שדוקא אם אוכלים עם בעה''ב צריך לברך וזה לא שיך בישיבות