בע''ה ב''ה פינת ההלכה לאקמא שכינתא מעפרא ולעילוי שכינת עוזינו להצלחת כל עם הקודש ברוחניות וגשמיות והגאולה השלימה בקרוב ממש ברחמים גדולים בתשובה שלימה.

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום אחד בשב''ק יב' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות תשובה.
הלכה א.
האם בעל תשובה צריך ללכת לפי מנהג עדתו או לי מנהג רבו?
בדבר בחור בעל תשובה מיוצאי אירופה, והוריו אינם שומרי תורה ומצוות, מכיוון שהבחור בא לחזור בתשובה בהשפעת החכמים הספרדים, ממילא יוכל לנהוג כמנהג הספרדים בין להקל בין להחמיר. {יבי"א י, ט.}
הלכה ב.
האם מותר לבעל תשובה לגלות לרבים את חטאיו?
אסור לבעל תשובה לספר על חטאיו הראשונים ואם יש בזה תועלת להורות לאחרים דרכי תשובה מותר, ובלבד שיעשה כן כמתבייש ולא כמתגאה במעשיו הרעים. {שע"ת א, יח חייב להתאונן ולהתאבל עליהם לפני בנ"א.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום שני בשב''ק יג' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות תשובה.
הלכה א.
האם מותר לבעל תשובה להיות שליח ציבור בימים נוראים?
בעל תשובה יכול לשמש כשליח ציבור אפילו בימים נוראים אע"פ שיצא עליו שם רע בילדותו ואין דבר העומד בפני התשובה {חזו"ע ימים נוראים}.
הלכה ב.
בעל תשובה שביתו אינו ריק מעברות האם רשאי לעלות כשליח ציבור?
בעל תשובה שאינו ראוי לעלות להיות שליח ציבור מחמת שאין ביתו ריקן מעבירות יימנע מלעלות, וכן לא יעלה לקרוא מפטיר אם אינו קורא כהלכה. {חסד לאלפים.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום שלישי בשב''ק יד' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות תשובה.
הלכה א.
האם בעל תשובה צריך לגדל זקן?
ראוי ונכון לבעל תשובה לגדל זקן על מנת להרחיק מעליו חברה רעה, ואם יש התנגדות של אשתו או הוריו יש להקל {ילקו"י כיבוד הורים עמ' תס.}
הלכה ב.
תשובה על לשון הרע.
מי שדיבר לשון הרע על חבירו חייב לבקש ממנו מחילה, ואם יש לחוש שעל ידי שיספר לו שדיבר עליו לשון הרע יפגע יותר לא יספר לו אלא יבקש ממנו מחילה כללית, וכן החובל בממון חברו או שגזלו וכד' חייב להשיב את הגזילה ולבקש מחילה. {חזו"ע עמ' רמד.}
הלכה ג.
מי שמחל בליבו על הלוואה האם רשאי לקבל את הפירעון?
מי שמחל בליבו על הלוואה שהלווה לחברו יש לחוש למחילה ואין להוציא מן המוחזק. {קצות נתיבות יב, יבי"א ג.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום רביעי בשב''ק טו' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות תשובה.
בעל תשובה שהוריו נתנו לו שם של גוי, האם צריך לעשות שינוי השם?
בעל תשובה שהוריו קראו לו בשם של גוי צריך להחליף את שמו לשמו של ישראל, כשיעלה לתורה יעשו לו מי שברך בשמו החדש ויחליף את שמו בתעודת זהות והמסמכים.{ציץ אליעזר כ, לח.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום חמישי בשב''ק טז' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות תשובה.
מי שגזל ואינו יודע ממי גזל כיצד יעשה תשובה?
אדם שגזל ממון או חפץ מכמה אנשים וכעת חזר בתשובה ואינו זוכר ממי לקח ממון יעשה בכספו צרכי רבים כגון שיתרום סידורים או חומשים לבתי מדרש, או שיפתח גמ"ח הלוואות.

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום השישי ערש''ק יז' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות עירוב תבשילין.
איזה מאכל צריך להניח לעירוב תבשילין?
נאמר בספר שמות "את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו", מכאן למדו חכמים שאם רוצה לאפות ביום טוב לכבוד השבת יניח מאפה ואם רוצה לבשל יניח תבשיל, ולכן נהגו שלכתחילה מניחים פת ותבשיל, ואם הניחו תבשיל בלבד אע"פ שלא הניחו פת העירוב כשר ומותר לבשל ולאפות על סמך העירוב.
ונהגו להדר ולקחת לחם ותבשיל חשוב כגון בשר או דגים {המנהג לקחת ביצה היה מחשש שהתבשיל יסריח כיוון שלא היו מקררים, אבל כיום שיש מקררים נכון להדר לקחת תבשיל מכובד {חזו"ע עמ' רפא.}}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום שב''ק יח' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות עירוב תבשילין.
הלכה א.
היכן יעשה את העירוב?
יש להיזהר לעשות את העירוב במקום שבו הוא שובת באותו יום טוב, ולא יערב בביתו וייסע לשבות במקום אחר {ילקו"י עמ' תר.}
הלכה ב.
מי שהניח עירוב בברכה ולבסוף לא היה לו צורך לבשל האם ברכתו לבטלה?
מי שתכנן לבשל והניח עירוב תבשילין בברכה ולבסוף אינו רוצה לבשל כלום, אינו חייב לדחוק את עצמו כדי שהברכה לא תיחשב ברכה לבטלה כיוון שבשעת הברכה בירך כדין. {ילקו"י עמ' תר.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום אחד בשב''ק יט' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות עירוב תבשילין.
כשחל ראש השנה ביום חמישי ושישי, האם מותר לבשל מיום חמישי לשבת?
לא התירו לאפות ולבשל ביום חמישי שהוא יום טוב הראשון לצורך השבת, אלא רק מיום שישי לשבת, שאין עירובי תבשילין מתירים אלא שבות קרובה לשבת, ולא שבות רחוקה. ואפילו במקום שיש אונס שלא יוכל לעשות צורכי שבת ביום שישי, אסור לעשותם ביום חמישי.
אם בישל מיום חמישי לכבוד שבת מותר לאכול את האוכל בשבת ואינו נאסר. {חזו"ע עמ' רצה.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום שני בשב''ק כ' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות עירוב תבשילין.
מי שמבשל את כל התבשילין מבעוד יום וביום טוב רוצה לחמם אותם על הפלטה, האם יברך על העירוב?
מי שאינו מבשל מיום טוב לשבת אלא מחמם את המאכלים הקרים בלבד, הרי זה חייב להניח עירוב אך לא יברך. {או"ל ג' עמ' ריח, ילקו"י יו"ט עמ' תקכ.}
ואם ייתן דעתו להוסיף מים למיחם או להכניס ביצה לתוך החמין מיום טוב לשבת יוכל לברך. {ילקו"י עמ' תקצח.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום שלישי בשב''ק כא' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות עירוב תבשילין.
אילו תנאים מעכבים במצוות עירוב תבשילין?
א.אם הכין תבשיל שאין דרך ללפת בו את הפת כגון אורז לא יצא ידי חובה גם בדיעבד. {שו"ע עמ' תקכז, ד.}
ב. התבשיל חייב להיות מבושל אבל אם מניח דבר שאינו מבושל {כגון דבש} לא יצא י"ח עירוב.
שני תנאים שאינם מעכבים:
א. לכתחילה יש לבשל את התבשיל לשם עירוב {ילקו"י עמ' תקסא.}
ב. לכתחילה יש לבשל את התבשיל של העירוב בערב החג ולא לפני.

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום רביעי בשב''ק כב' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות עירוב תבשילין.
הלכה א.
אורחים שמתארחים בבית בעל הבית האם צריכים להניח עירוב?
אורח הסמוך על שולחן המארח אינו צריך להניח עירוב ורשאי לאפות ולבשל על סמך עירובו של בעל הבית. מי שמתארח בבית מלון אינו צריך עירוב כיוון שאינו מכין תבשילים, אבל כיוון שחייב בהדלקת הנר מיום טוב לכבוד שבת עליו להניח עירוב בלי ברכה.
הלכה ב.
היכן יניח את העירוב?
יש להיזהר לעשות את העירוב במקום שבו הוא שובת באותו יום טוב, ולא יערב בביתו וייסע לשבות במקום אחר. {ילקו"י עמ' תר.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום חמישי בשב''ק כג' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות ראש השנה.
מהו הסדר הנכון בקידוש והברכות בליל ראש השנה?
המנהג היותר טוב הוא שאחר הקידוש ייטלו ידיים ויאכלו פת בשיעור כזית, לאחר מכן ייקחו בידם את התמר תחילה ויברכו בפה"ע {ועל שאר הפירות לא יברך.} ואם התמר חדש אצלו יברך שהחיינו ויאכל מעט ואח"כ יאמר יהי רצון שייתמו אויבנו ושונאינו וכו'. ויכוון על האוייבים המקטרגים שנבראו מעוונתינו ולא על בני אדם השונאים אותו.{ילקו"י עמ' רנג.}
אם אין לו ראש כבש יביא ראש תרנגול או דג ויאמר יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב ויניח בשר כבש לידו ויוסיף ויאמר וזה זכר לאילו של יצחק. {ילקו"י עמ' רצא.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום השישי בשב''ק כד' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות ראש השנה.
הלכה א.
האם להניח את הפירות החדשים בשעת הקידוש ביום הראשון?
ביום הראשון אין מקור למנהג להביא פרי חדש על השולחן, ואם הניחו לפניו יכסה אותם שלא יפטרו בברכת שהחיינו של הקידוש. {ילקו"י עמ' רנט.}
אומנם כיוון שתמרים הם חלק מהסדר יש להביא אותם לאחר הקידוש ולברך שהחיינו, ואם היו מונחים על השולחן בשעת הקידוש אינו רשאי לברך עליהם שהחיינו.
הלכה ב.
ברכת שהחיינו בקידוש יום השני.
נחלקו הראשונים האם יש לברך ברכת שהחיינו גם בלילה השני: יש אומרים שצריך לברך {רמבם} ויש אומרים שאין לברך {גאונים},על מנת לצאת מהספק לכתחילה טוב שיניח פרי חדש, וגם אם אין לו פרי חדש מברך. {שו"ע תר,ב.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום שב''ק כה' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות ראש השנה.
האם מותר ללבוש בגדים חדשים בראש השנה?
מה שכתבו הפוסקים {משנ"ב תקפא, כה} לא ללבוש בבגדים מכובדים לראש השנה אין בזה נפקא מינה לגברים, ומותר אף לכתחילה ללבוש בגדים חדשים בראש השנה ויברך שהחיינו {ילקו"י עמ' קמט} , אך הנשים יקפידו בזה לא ללבוש בגדים ותכשיטים מכובדים מדי.

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום אחד בשב''ק כו' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות ראש השנה.
מתי ראוי לשמש כשליח ציבור ובעל תוקע בראש השנה?
ידקדקו אנשי הקהל והגבאים לחזור אחר שליח ציבור ובעל תוקע יותר גדול בתורה ובמעשים טובים, והיותר הגון שאפשר למצוא שיתפלל בימים הנוראים, ונכון שיהיה לפחות בן שלושים שנה.
ואין למנות אדם כבעל תוקע אלא אם כן הוא בקי בהלכות תקיעה בשופר המבוארות בשולחן ערוך {סימן תקצ}, ובקי בשיעורי הפסקי נשימה ושיעור התקיעות.{ילקו"י סימן תקפא.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום שני בשב''ק זך' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות ראש השנה.
האם יש איסור לישון בראש השנה?
מנהג טוב שלא לישון ביום ר"ה, אומנם אין איסור להמשיך את שנת הבוקר עד לאחר הנץ. והיושב בטל כישן דמי. וכן רשאי להקל לישון אחר חצות היום.
מצווה מן המובחר ללמוד ש"ס ופוסקים גם ביום ר"ה, ומי שאינו יכול ללמוד יקרא תהילים וטוב מעט ובכוונה מהרבה שלא בכוונה. {חזו"ע עמ' קפג.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום שלישי בשב''ק כח' אלול ה'תשפ''ד.
הלכות ראש השנה.
הלכה א.
מהו סדר הברכה והתקיעות?
קודם התקיעות יודיע הבעל תוקע לציבור שיצאו ידי חובת הברכות והתקיעות, והציבור לא יענו ברוך הוא וברוך שמו.
נוהגים שקודם התקיעות אומר הבעל תוקע מזמור עלה אלוקים בתרועה, ואומר אותו פעם אחת ולא יותר שלא לעשות טורח ציבור. {חזו"ע עמ' קטו.}
הלכה ב.
האם בעל תוקע חייב ללמוד הלכות התקיעות?
חובה על כל בעל תוקע שבא לזכות הרבים להוציאם ידי חובה לעבור בעיון על הלכות שופר וסדרי התקיעה, בשו"ע ונושאי כליו ויבחן את עצמו קודם לכן ע"י תלמיד חכם. {ילקו"י תקפה.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום רביעי בשב''ק כט' אלול ערב יום הדין הגדול והנורא ראש השנה ה'תשפ"ה.
הלכות ראש השנה.
הלכה א.
האם הבעל יכול לבטל נדרי אשתו בערב ראש השנה?
נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, וטוב שהבעל יהא שליח של אשתו לבטל נדריה, אך מסירת המודעה על מצוות ונדרים יקראו הנשים בעצמן ואין הבעל יכול להיות שליח. {ילקו"י ימי"נ עמ' קע.}
הלכה ב'.
האם מותר לתקוע בשופר בערב ראש השנה?
אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה ואם צריך להתלמד רשאי לעשות כן בחדר סגור. {ילקו"י ימי"נ עמ' קלו.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום חמישי בשב''ק א' בתשרי יום הדין הגדול והנורא ראש השנה ה'תשפ"ה.
הלכות ראש השנה.
המניח עירוב תבשילין מערב יום טוב, האם מותר לו לבשל ביום חמישי לכבוד שבת?
כשחל יום טוב ביום חמישי וביום השישי אע"פ שהניח עירוב תבשילין כדת אסור לאפות ולבשל ביום חמישי שהוא יו"ט הראשון לצורך שבת אלא רק מיום שישי לשבת.
ואפילו במקום שיש אונס שלא יכול לעשות צרכי שבת ביום השישי אסור לעשותם ביום חמישי. ומ"מ אם עבר ובישל ביו"ט ראשון מותר לאוכלו בשבת.{ילקו"י סימן תקכז.}

 

[שסניק]

פינת ההלכה מהספר אך טוב וחסד.
יום השישי ערש''ק ב' בתשרי יום הדין הגדול והנורא ב דראש השנה ה'תשפ"ה.
הלכות ראש השנה.
האם מותר להתקלח ביו"ט לכבוד שבת בבית או במקווה?
השנה חל יו"ט של ראש השנה ביום השישי, מותר לרחוץ בביתו אפילו את כל גופו לכבוד שבת במים שהוחמו בדוד שמש או בוילר חשמלי המחובר לשעון שבת באמבטיה פרטית ביו"ט. {ילקו"י עמ' שעא.}
כמו כן מותר לטבול במקווה חם ביו"ט, אך אין להתקלח במקווה במים חמים אפילו אם הוחמו ע"י דוד שמש. {ילקו"י יו"ט עמ' שעה.}