הנה כתב המשנ"ב (סי' תל"א), שלכתחילה יש לבדוק בתחילת הלילה, ולכן (ס"ק יא) אפי' התחיל ללמוד בהיתר צריך להפסיק,
וכן בס"ק ו' מציין לביאור הלכה שאין לשהות הרבה באכילת פירות.
ובס"ק א' ביאר שהסיבה שצריך להתחיל לבדוק מיד, כדי שלא יתרשל או שלא ישכח,
והגר"א (סי' תל"ג סי"א ד"ה ואעפ"כ, ובקצרה בסי' תל"א ס"ב ד"ה וי"א) כתב שהסיבה היא כי יש אסמכתא בירושלמי "ושמרתם את היום הזה" - עשה שיהא היום והלילה משומרים,
והיינו שצריכים להיות מוכנים כיממה שלימה קודם הפסח מבחינת החמץ.
[והיה מקום לומר שהירושלמי אין זה טעם בפני עצמו, אלא כעין שכתב הריטב"א (סוכה כ"ט ב') שדרך הירושלמי להביא אסמכתות לדינים שטעמם שונה ממה שנראה מהפסוק של האסמכתא,
ושם יש ראשונים החולקים על הריטב"א, ויל"ע אם חולקים באופן כללי, וא"כ הגר"א אתי שפיר טפי לשיטתם].
וכן בס"ק ו' מציין לביאור הלכה שאין לשהות הרבה באכילת פירות.
ובס"ק א' ביאר שהסיבה שצריך להתחיל לבדוק מיד, כדי שלא יתרשל או שלא ישכח,
והגר"א (סי' תל"ג סי"א ד"ה ואעפ"כ, ובקצרה בסי' תל"א ס"ב ד"ה וי"א) כתב שהסיבה היא כי יש אסמכתא בירושלמי "ושמרתם את היום הזה" - עשה שיהא היום והלילה משומרים,
והיינו שצריכים להיות מוכנים כיממה שלימה קודם הפסח מבחינת החמץ.
[והיה מקום לומר שהירושלמי אין זה טעם בפני עצמו, אלא כעין שכתב הריטב"א (סוכה כ"ט ב') שדרך הירושלמי להביא אסמכתות לדינים שטעמם שונה ממה שנראה מהפסוק של האסמכתא,
ושם יש ראשונים החולקים על הריטב"א, ויל"ע אם חולקים באופן כללי, וא"כ הגר"א אתי שפיר טפי לשיטתם].