הנני זקוק בדחיפות לתלמיד חכם אחד מתלמידי הראש"ל שליט"א (שמקובל עליו ומחשיב את דעתו) שיואיל בטובו להקדיש מזמנו היקר, לעיין וללמוד את סוגיית "שיעור כזית" מהגמרא והראשונים והשו"ע ומהמציאות. (אני מתחייב בפניו, שאם לא יבחר מיד להתעלם, ויסכים לקרוא מה שכתבתי כאן בהמשך, יבין באיזו סוגיא חשובה מדובר, ויראה בעליל שחובה להחמיר ששיעור כזית מעיקר הדין הוא כ 5-7 גרם בלבד, כגודל זית בינוני שבזמנינו (על פי מידע חקלאי מדוייק ולא השערות הכרס) ושכן סוברים הגאונים ורוב ככל הראשונים וגם השו"ע כדמוכח מסי' שסח ס"ג וסי' תט ס"ז) ושאין שום סיבה והכרח לומר שבזמן חז"ל היה הזית גדול יותר.
אני זקוק לת"ח הנ"ל, משום שאני הקטן עומד לפני הדפסת קונטרס "זית רענן" העוסק בנידון החשוב של "שיעור כזית" וזאת לאחר כשנה וחצי רצופים שהנני עוסק בזה כמעט יום יום עם דיבוק חברים ות"ח חשובים (שהסכימו לא להתעלם...), ועתה הנני נמצא בשלב של "בקשת הסכמות" כנהוג וכראוי. ובפרט בנושא כזה שיש לו השלכות רבות מאוד מאוד, והנה רבים מהשומעים את דברי טוענים בצדק שצריך להגיש את הטענות בפני גדולי הדור. אך דע עקא, שגדולי הדור, ואפילו רבנים מפורסמים שאינם מגדולי הדור, עמוסים למאוד כידוע, ומעולם גם לא עסקו בסוגיית שיעורי המצוות כלל מהיסודות של הגמרא והראשונים, ובוודאי הגמור לא יכולים לעיין כראוי בדברים אלו, כאשר נדמה בהשקפה ראשונה אין להם שחר, בפרט בדבר שהוא נגד המסורת של כל האחרונים שכזית הוא 9 דרהם (27 גרם). ולכן נמנעים מלגשת לבירור סוגיא זו מעיקרא.
רק זאת אגיד, ש"כל" ת"ח שעסק כראוי בנידון זה מצדיק את הדברים, שבוודאי חייבים להחמיר כשיעור כזית הקטן הנ"ל כי כן נראה האמת יותר. ולא היה אפילו אחד שחלק על הדברים. (היו אמנם כמה ת"ח, לצערי, שלא רצו לשמוע והשתמשו בטענות שזה לא יתכן, וכי כולם טועים ולא למדו זאת ורק אתה למדת, ואין אחר המנהג כלום וכו' וכו'. אולם כמובן אלו טענות נכונות עד שלומדים בפועל ורואים כמה הדברים ברורים)
כי הרואה יראה, שבאמת אינני ממציא כלום, שהרי כולם מודים שה' יתברך אמר הלכה למשה בסיני שהשיעור הוא כמו "פרי הזית" (ולא אמר לו חצי ביצה או שליש ביצה ולא 9 דרהם ולא 6 דרהם וכדו') רק השאלה מה היה גודלו של פרי הזית בזמן מתן תורה. וכולם מודים לדברי הגמרא בברכות לח סוף ע"ב שבזמן ר' יוחנן כשלש מאות שנה לאחר חורבן הבית השיעור היה "כמו פרי הזית שהיה לפניהם" כי ר' יוחנן אכל "זית אחד" ובירך ברכה אחרונה. וא"כ מזמן מתן תורה עד אחר 400 שנה מהחורבן שאז נתחבר התלמוד, לא השתנה גודל פרי הזית. וא"כ השאלה האם בזמן חז"ל הזית היה גדול יותר מהזית שלנו או שהיה אותו דבר. וכולם מודים שיש בתורה הלכה של "חזקה דהשתא" דהיינו שאם רואים מציאות מסוימת בטבע אומרים שכך היה הטבע מאז ומעולם כל עוד אין "הכרח גמור" לסתור את החזקה. וא"כ מה הוא אותו "ההכרח" לומר שהזית בזמן חז"ל היה גדול יותר. (ובכן יש רק ראיה אחת של התוס' לומר שבזמן חז"ל הזית היה כחצי ביצה. אלא שאפשר לדחותה ללא דוחק על פי חילוקי הראשונים: ר"ת תוס' ישנים תוס' רי"ד והמרדכי. וממילא לא נשאר שום הכרח לומר שהיה שינוי) וכולם מודים שמוכח מהרמב"ם ורוב הראשונים והשו"ע בהלכות עירובין שפסקו כהרמב"ם ולא כתוס', שהזית "קטן יותר משליש ביצה" כי מבואר בדבריהם "שגרוגרת" שהיא תאנה מיובשת "היא" שליש ביצה. וזית לכו"ע קטן מגרוגרת כמבואר בשבת (צא.) רק כתבו הפוסקים "שאין ידוע" כמה הזית קטן מהגרוגרת, ולכן צריך "להחמיר" שליש ביצה אבל לא להקל עד שליש. וא"כ לנו היום שידוע כמה גודל הזית הבינוני על פי מידע חקלאי מדויק בארץ ובעולם ואין לנו ספק שגודלו לכל היותר הוא כ5-7 גרם וא"כ זה הוא שיעור כזית לרמב"ם והשו"ע. (והראשונים והשו"ע מדברים בהלכות עירובין במקום שיש שם "ברכה" על מצוות עירוב, כמבואר בסי' שסו סי"ד, ואילו לשיטת בתוס' ברכתו לבטלה ואעפ"כ לא חשש השו"ע לדבריהם ופסק כהרמב"ם ואפילו לא הביא את דבריהם בתור "יש אומרים") וכולם מודים שבשלש תשובות הגאונים מבואר להדיא ששיעור כזית הוא כמו הזית הבינוני שגדל על העץ וכתבו להדיא "ואין לומר שנשתנו". וכל חוקרי הטבע הארכיאולוגים וכדו' אומרים שלא היה שום שינוי והתקטנות בגודל פרי הזית. זאת ועוד שאנו הספרדים שהולכים אחר שיטת הרמב"ם בשיעור כביצה ורביעית ולא סוברים כשיטת החזו"א שנתקטנו הביצים (כי אנו יודעים בבירור את שיעור משקל הדרהם). הנה אנו רואים אחר בדיקה מדוקדקת "שכל השיעורים" שיש לנו גילוי מהרמב"ם כמה שיעורם (כגון: ביצה, גרוגרת ככותבת גרעיני שעורה וגרעיני חרוב וגרעיני תמר ורימון ועדשה ואצבע ואמה) הינם לפנינו היום בדיוק כמו שמוכח מהרמב"ם ולא היה אפילו באחד מהם שום התקטנות. וא"כ תימה גדולה עלינו שרק את שיעור כזית אנו מחשיבים לדעת הרמב"ם פי שלש מגודלו היום, שבמקום שביעית ביצה (7 גרם) מחשבים כשליש ביצה (18 גרם)? וכי מה ראה הי"ת לקלל (כביכול) את פרי הזית לשנותו ולהקטינו יותר משאר המינים? אתמהה... זאת ועוד הבאנו ט"ו מגדולי הדורות אשכנזים וספרדים (כדוגמת הרב זרע אמת והרב פתח הדביר) שסוברים שכל שיעורי הלכה למשה מסיני, כגון אמה אצבע עדשה שעורה כביצה כזית וכדו' נמסרו לשערם על פי גודל השיעור שבאותו הדור בלבד "ולא אכפת לנו כלל שבזמן מתן תורה היה הזית גדול". (והרב זרע אמת כתב שכל מי שיש לו מח בקדקדו יודה לזה) זאת ועוד אם באמת הזית בזמן חז"ל היה יותר גדול מזה שלנו, היינו מצפים למצוא עוד ראיות מדברי חז"ל שהזית בזמנם היה גדול יותר מזה שלנו היום (מלבד הראיה היחידה של תוס' שנדחית מהראשונים). והנה ראה זה פלא שמצאנו יותר מעשר ראיות להיפך ממש, שהזית בזמן חז"ל היה בוודאי קטן משליש ביצה ומסתבר שהיה ממש כמו הזית הבינוני שלנו היום.
ואחר הדברים האלו יואילו הת"ח שליט"א לומר לי בכנות, האם לא ראויים דברים אלו ללימוד והתבוננות מחודשת? האם אפשר להמשיך להתעלם מכל הנ"ל ולהורות כהמנהג שכזית הוא 9 דרהם? "האם עדיין לא חייבים להחמיר לשער שיעור כזית כמו עיקר הדין שנפסק בשו"ע בהלכות עירובין כשיטת הרמב"ם, שאין שום סיבה לומר ששיעורו יותר גדול מהזית שלנו?
וכל זאת אינו נוגע כלל וכלל לנידון אם משערים בנפח או במשקל. כי המשקל הוא רק תרגום של הנפח. ואחר שמחליטים מה הנפח מתרגמים למשקל כידוע. וא"כ אם כזית הוא 5-7 סמ"ק אזי שיהיה תרגומו למשקל 5-7 גרם.
כמו כן רבים מתבלבלים וחושבים שאם הזית באמת קטן כל כך, אזי גם שיעור הביצה ושיעור קביעות סעודה (שהוא 3 או 4 ביצים) קטן יותר. אולם זו טעות שהשתרשה בגלל שחושבים שהלכה למשה מסיני שכזית חצי או שליש ביצה. ולכן תמיד משווים ביניהם. אולם כאמור באמת אין כל קשר בין הזית לביצה כלל, ושיעור כזית הוא עצמאי לעצמו ושיעור כביצה הוא עצמאי לעצמו. ושפיר יש לומר ששיעור כביצה הוא 18 דרהם (54 גרם) ושיעור כזית הוא 2 דרהם (6 גרם) וכזית תשיעית ביצה, ותו לא מידי.
ובכן, חוזר אני אל הבקשה הראשונה, האם יש ת"ח אחד המקורב ומקובל על מרן הראש"ל שליט"א שמוכן להיכנס בעובי הקורה של סוגיא חשובה זו (לפחות חשובה כמו הסוגיא "מה מברכים על הבמבה", לא כן?)
כמו כן צירפתי את דברי מרן הראש"ל משנת תשס"ח, שכתב עבור קונט' ארכה מארץ מידה של הרב אהרון כהן שליט"א, בו כותב מרן שליט"א שהדברים צריכים בירור נוקב והכרעה של גדולי הדור, עי"ש. וא"כ בואו ונקיים דבריו לערוך "בירור נוקב" בזה למי שיכול ונשמעים דבריו אצל גדולי הדור שליט"א.
בנוסף לקבצים שצירפתי כבר מזמן בפורום נכבד זה במדור ספרים וקונטרסים בנושא זה, הנני מצרף בזה קונטרס חדש, קטן הכמות ורב האיכות, העוסק אך ורק בסוגיות הגמ' הגאונים והראשונים עם צילום של המקור בדבריהם. שם נמצאים גם מספר הטלפון שלי והמייל להתקשרות.
תודה רבה וסליחה על האריכות.
אני זקוק לת"ח הנ"ל, משום שאני הקטן עומד לפני הדפסת קונטרס "זית רענן" העוסק בנידון החשוב של "שיעור כזית" וזאת לאחר כשנה וחצי רצופים שהנני עוסק בזה כמעט יום יום עם דיבוק חברים ות"ח חשובים (שהסכימו לא להתעלם...), ועתה הנני נמצא בשלב של "בקשת הסכמות" כנהוג וכראוי. ובפרט בנושא כזה שיש לו השלכות רבות מאוד מאוד, והנה רבים מהשומעים את דברי טוענים בצדק שצריך להגיש את הטענות בפני גדולי הדור. אך דע עקא, שגדולי הדור, ואפילו רבנים מפורסמים שאינם מגדולי הדור, עמוסים למאוד כידוע, ומעולם גם לא עסקו בסוגיית שיעורי המצוות כלל מהיסודות של הגמרא והראשונים, ובוודאי הגמור לא יכולים לעיין כראוי בדברים אלו, כאשר נדמה בהשקפה ראשונה אין להם שחר, בפרט בדבר שהוא נגד המסורת של כל האחרונים שכזית הוא 9 דרהם (27 גרם). ולכן נמנעים מלגשת לבירור סוגיא זו מעיקרא.
רק זאת אגיד, ש"כל" ת"ח שעסק כראוי בנידון זה מצדיק את הדברים, שבוודאי חייבים להחמיר כשיעור כזית הקטן הנ"ל כי כן נראה האמת יותר. ולא היה אפילו אחד שחלק על הדברים. (היו אמנם כמה ת"ח, לצערי, שלא רצו לשמוע והשתמשו בטענות שזה לא יתכן, וכי כולם טועים ולא למדו זאת ורק אתה למדת, ואין אחר המנהג כלום וכו' וכו'. אולם כמובן אלו טענות נכונות עד שלומדים בפועל ורואים כמה הדברים ברורים)
כי הרואה יראה, שבאמת אינני ממציא כלום, שהרי כולם מודים שה' יתברך אמר הלכה למשה בסיני שהשיעור הוא כמו "פרי הזית" (ולא אמר לו חצי ביצה או שליש ביצה ולא 9 דרהם ולא 6 דרהם וכדו') רק השאלה מה היה גודלו של פרי הזית בזמן מתן תורה. וכולם מודים לדברי הגמרא בברכות לח סוף ע"ב שבזמן ר' יוחנן כשלש מאות שנה לאחר חורבן הבית השיעור היה "כמו פרי הזית שהיה לפניהם" כי ר' יוחנן אכל "זית אחד" ובירך ברכה אחרונה. וא"כ מזמן מתן תורה עד אחר 400 שנה מהחורבן שאז נתחבר התלמוד, לא השתנה גודל פרי הזית. וא"כ השאלה האם בזמן חז"ל הזית היה גדול יותר מהזית שלנו או שהיה אותו דבר. וכולם מודים שיש בתורה הלכה של "חזקה דהשתא" דהיינו שאם רואים מציאות מסוימת בטבע אומרים שכך היה הטבע מאז ומעולם כל עוד אין "הכרח גמור" לסתור את החזקה. וא"כ מה הוא אותו "ההכרח" לומר שהזית בזמן חז"ל היה גדול יותר. (ובכן יש רק ראיה אחת של התוס' לומר שבזמן חז"ל הזית היה כחצי ביצה. אלא שאפשר לדחותה ללא דוחק על פי חילוקי הראשונים: ר"ת תוס' ישנים תוס' רי"ד והמרדכי. וממילא לא נשאר שום הכרח לומר שהיה שינוי) וכולם מודים שמוכח מהרמב"ם ורוב הראשונים והשו"ע בהלכות עירובין שפסקו כהרמב"ם ולא כתוס', שהזית "קטן יותר משליש ביצה" כי מבואר בדבריהם "שגרוגרת" שהיא תאנה מיובשת "היא" שליש ביצה. וזית לכו"ע קטן מגרוגרת כמבואר בשבת (צא.) רק כתבו הפוסקים "שאין ידוע" כמה הזית קטן מהגרוגרת, ולכן צריך "להחמיר" שליש ביצה אבל לא להקל עד שליש. וא"כ לנו היום שידוע כמה גודל הזית הבינוני על פי מידע חקלאי מדויק בארץ ובעולם ואין לנו ספק שגודלו לכל היותר הוא כ5-7 גרם וא"כ זה הוא שיעור כזית לרמב"ם והשו"ע. (והראשונים והשו"ע מדברים בהלכות עירובין במקום שיש שם "ברכה" על מצוות עירוב, כמבואר בסי' שסו סי"ד, ואילו לשיטת בתוס' ברכתו לבטלה ואעפ"כ לא חשש השו"ע לדבריהם ופסק כהרמב"ם ואפילו לא הביא את דבריהם בתור "יש אומרים") וכולם מודים שבשלש תשובות הגאונים מבואר להדיא ששיעור כזית הוא כמו הזית הבינוני שגדל על העץ וכתבו להדיא "ואין לומר שנשתנו". וכל חוקרי הטבע הארכיאולוגים וכדו' אומרים שלא היה שום שינוי והתקטנות בגודל פרי הזית. זאת ועוד שאנו הספרדים שהולכים אחר שיטת הרמב"ם בשיעור כביצה ורביעית ולא סוברים כשיטת החזו"א שנתקטנו הביצים (כי אנו יודעים בבירור את שיעור משקל הדרהם). הנה אנו רואים אחר בדיקה מדוקדקת "שכל השיעורים" שיש לנו גילוי מהרמב"ם כמה שיעורם (כגון: ביצה, גרוגרת ככותבת גרעיני שעורה וגרעיני חרוב וגרעיני תמר ורימון ועדשה ואצבע ואמה) הינם לפנינו היום בדיוק כמו שמוכח מהרמב"ם ולא היה אפילו באחד מהם שום התקטנות. וא"כ תימה גדולה עלינו שרק את שיעור כזית אנו מחשיבים לדעת הרמב"ם פי שלש מגודלו היום, שבמקום שביעית ביצה (7 גרם) מחשבים כשליש ביצה (18 גרם)? וכי מה ראה הי"ת לקלל (כביכול) את פרי הזית לשנותו ולהקטינו יותר משאר המינים? אתמהה... זאת ועוד הבאנו ט"ו מגדולי הדורות אשכנזים וספרדים (כדוגמת הרב זרע אמת והרב פתח הדביר) שסוברים שכל שיעורי הלכה למשה מסיני, כגון אמה אצבע עדשה שעורה כביצה כזית וכדו' נמסרו לשערם על פי גודל השיעור שבאותו הדור בלבד "ולא אכפת לנו כלל שבזמן מתן תורה היה הזית גדול". (והרב זרע אמת כתב שכל מי שיש לו מח בקדקדו יודה לזה) זאת ועוד אם באמת הזית בזמן חז"ל היה יותר גדול מזה שלנו, היינו מצפים למצוא עוד ראיות מדברי חז"ל שהזית בזמנם היה גדול יותר מזה שלנו היום (מלבד הראיה היחידה של תוס' שנדחית מהראשונים). והנה ראה זה פלא שמצאנו יותר מעשר ראיות להיפך ממש, שהזית בזמן חז"ל היה בוודאי קטן משליש ביצה ומסתבר שהיה ממש כמו הזית הבינוני שלנו היום.
ואחר הדברים האלו יואילו הת"ח שליט"א לומר לי בכנות, האם לא ראויים דברים אלו ללימוד והתבוננות מחודשת? האם אפשר להמשיך להתעלם מכל הנ"ל ולהורות כהמנהג שכזית הוא 9 דרהם? "האם עדיין לא חייבים להחמיר לשער שיעור כזית כמו עיקר הדין שנפסק בשו"ע בהלכות עירובין כשיטת הרמב"ם, שאין שום סיבה לומר ששיעורו יותר גדול מהזית שלנו?
וכל זאת אינו נוגע כלל וכלל לנידון אם משערים בנפח או במשקל. כי המשקל הוא רק תרגום של הנפח. ואחר שמחליטים מה הנפח מתרגמים למשקל כידוע. וא"כ אם כזית הוא 5-7 סמ"ק אזי שיהיה תרגומו למשקל 5-7 גרם.
כמו כן רבים מתבלבלים וחושבים שאם הזית באמת קטן כל כך, אזי גם שיעור הביצה ושיעור קביעות סעודה (שהוא 3 או 4 ביצים) קטן יותר. אולם זו טעות שהשתרשה בגלל שחושבים שהלכה למשה מסיני שכזית חצי או שליש ביצה. ולכן תמיד משווים ביניהם. אולם כאמור באמת אין כל קשר בין הזית לביצה כלל, ושיעור כזית הוא עצמאי לעצמו ושיעור כביצה הוא עצמאי לעצמו. ושפיר יש לומר ששיעור כביצה הוא 18 דרהם (54 גרם) ושיעור כזית הוא 2 דרהם (6 גרם) וכזית תשיעית ביצה, ותו לא מידי.
ובכן, חוזר אני אל הבקשה הראשונה, האם יש ת"ח אחד המקורב ומקובל על מרן הראש"ל שליט"א שמוכן להיכנס בעובי הקורה של סוגיא חשובה זו (לפחות חשובה כמו הסוגיא "מה מברכים על הבמבה", לא כן?)
כמו כן צירפתי את דברי מרן הראש"ל משנת תשס"ח, שכתב עבור קונט' ארכה מארץ מידה של הרב אהרון כהן שליט"א, בו כותב מרן שליט"א שהדברים צריכים בירור נוקב והכרעה של גדולי הדור, עי"ש. וא"כ בואו ונקיים דבריו לערוך "בירור נוקב" בזה למי שיכול ונשמעים דבריו אצל גדולי הדור שליט"א.
בנוסף לקבצים שצירפתי כבר מזמן בפורום נכבד זה במדור ספרים וקונטרסים בנושא זה, הנני מצרף בזה קונטרס חדש, קטן הכמות ורב האיכות, העוסק אך ורק בסוגיות הגמ' הגאונים והראשונים עם צילום של המקור בדבריהם. שם נמצאים גם מספר הטלפון שלי והמייל להתקשרות.
תודה רבה וסליחה על האריכות.
