בכדי שלא יהיה נהמא דכיסופא, תבקש ממני להעלות לך משהו מאוצר החכמה...פרי האדמה הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יב הלכה יז
קטן היודע לקרות וכו'. עיין בס' מגן אברהם סי' רפ"ב ס"ק ו' דלהיות הוא מקרא אינו יכול עד שיביא שתי שערות יעויי"ש ומ"ש בשם הרדב"ז ומהרי"ט דלכהן אין קורין לקטן וכל שכן כשאין לוי גם כן ועיין מה שכתב הריק"ש ז"ל סימן רפ"ב ס"ה והוא לשון הב"י ז"ל שם בשם הריב"ש דיש מקומות שנוהגים כשמפטיר קטן עולה גדול במקומו וקורא בתורה והמפטיר קורא ההפטרה ואינו קורא בתורה ויותר טוב לנהוג או במפטיר גדול או שיקרא גדול בחובת היום ויפסיק בקדיש ויחזור הקטן המפטיר לקרות הפרשה ההיא [או] ג' פסוקים ממנה ע"כ ומור"ם בהגהה כתב דקטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בארבע פרשיות שמוסיפין באדר וכו' אף על פי שיש חולקים דס"ל דקטן לא יוכל לקרות בפרשת זכור שהיא דאורייתא וכתב הט"ז ז"ל דאנו נוהגים לקרותו דהא עולה אפי' למנין שבעה יעויי"ש ואם כן מ"ש המגן אברהם דיש נוהגים דאין קטן מפטיר ביום ראשון דשבועות במרכבה ולא ביום שביעי של פסח וגם בשבת שובה וכו' יעויי"ש לענ"ד מאחר דעולה למנין שבעה גם לזה יכול לעלות מכל מקום ודאי נראה דהיינו דוקא בהגיע לחינוך שיודע לחתוך האותיות היטב כמ"ש המגן אברהם דאז ודאי יכול לעלות כי כל זה אינו אלא תקנת הגאונים ומאחר דבדבר שהוא תקנת מרע"ה ועזרא עולה כל שכן באלו וכמ"ש הב"ח ז"ל בתשובה סי' קנ"ח.
אלא דהוא ז"ל כתב אפי' דאינו יודע לקרות בטוב ואינו יודע למי מברכים וכו' אין לשנות המנהג אף כי לכתחילה מודה דאינו יפה לקרות קטן שאינו יודע לקרות בטוב והביא תשובת מהרי"ל ז"ל שהתיר גם כן זולת בפרשת זכור שנסתפק וכתב הב"ח דהיינו דוקא בקטן שאינו יודע למי מברכין לכך נסתפק אבל אם היה יודע לא גרע מקטן העולה למנין שבעה וכל זה היינו לקרות הקטן עצמו בפרשת מוספין לא בשליח ציבור שקורא לפניו והעיד שאביו ז"ל קנאה לו וכו' וקראה הוא בעצמו בהיותו קטן ודחה דברי הריב"ש ז"ל דסי' ל"ה וסי' שכ"א בטוב טעם ועיין שם סי' נ"ח גם מרן הב"י שם סי' רפ"ב הביא תשובת מהר"ם בר ברוך דקטן עולה לקרות במוספין ודחה דברי הריב"ש ז"ל דאין מי שנהג כדבריו וגם הוא כתב דלא רצו לשמוע אליו. גם במ"ש דמנהג שהיה לקרות גדול במוספין והקטן ההפטרה לבד שאינו נכון וכו' דחאו מרן ז"ל וכתב דיפה עושין דכיון דכבר אמרו קדיש לעולים בראשון הא ליכא למימר דלתוספת עצמו הוא קורא ומוכח ודאי דבעד המפטיר הוא קורא ונכון וכן נעשה מעשה בק"ק כנסת הגדולה של ירושלם ת"ו. אמנם בק"ק תלמוד תורה של פה עיה"ק המנהג כסברת הריב"ש ז"ל לקרא גדול במוספין ואומר קדיש וחוזר המפטיר וקורא ומפטיר וכתב בספר הלכות קטנות סי' קע"ב שעל פי מהר"ר בנימין ז"ל נתיסד מנהג זה ויש לו סמך מדברי התוס' פ"ד דתעניות יעויי"ש ומסכת מגילה דף כ"ג ע"א.
והשיירי כנסת הגדולה סי' קל"ה כתב דאינו מן הדין שיקראו בפרשת מוספין מפטיר קטן וכו' יעויי"ש לענין אם הוא לבעל החסרונות יעוין שם והוא ז"ל עצמו בכנסת הגדולה סי' קל"ה כתב בשם רבו המהרי"ט ז"ל ח"א סי' קמ"ה דקטן כהן עולה לקרות בתורה ראשון כשאין שם גדול והביא משם רדב"ז גם כן הכי זולת דמהרדב"ז ז"ל נראה דלמנין שלשה לא יקרא קטן כהן וכו' הא מיהא לענין שבעה פשיטא ליה וכן כתב בסי' רפ"ב בהגהת הב"י ז"ל ובהגהת הטור ותמה על רבינו דנראה מדין זה דאפי' למנין שלשה ביום שאין קורין אלא שלשה יעוין שם ולעניות דעתי נראה דלא קשיא בדברי רבינו שהרי שני דינים הם ולא קאי לדין ט"ו אלא לענין שבעה מכל מקום לשיירי כנסת הגדולה ז"ל קשה אם כן איך סתם שם דאינו מן הדין וכו' מה גם כי בכנסת הגדולה סי' רפ"ב הביא דברי מרן שדחה דברי הריב"ש ז"ל וכן דברי המבי"ט ח"א סי' ק"ט שכתב כמ"ש מרן ואחר כך הביא דברי התקוני יששכר שדחה דברי מרן והמבי"ט ז"ל והסכים כהריב"ש ושכן הנהיג הרלנ"ח ז"ל בירושלים ת"ו וכתב הכנסת הגדולה ז"ל דבלכתו לעיר תירייא מצא כדברי הריב"ש והרלנ"ח ז"ל ומנע המנהג ההוא והנהיג כדברי מרן שיקרא בפרשת המוספין הקטן ויפטיר זולת בפרשת זכור וכו' אף כי זה גם כן תימה מאחר שכבר היו נוהגים כהריב"ש והרלנ"ח איך מנע מנהגם כיון דגדול עדיף וכבר השיגו כן הרב בני חיי שם סי' רפ"ב.
אמנם מ"ש ז"ל שמצא הגהה מהרב הר"י בן ששון דיש משום הנכנסים והיוצאים דאינם יודעים שקרא גדול בחובת היום בפרשה וכו' לענ"ד אם כן גם לתיקון הריב"ש ז"ל שיחזור הקטן לקרות בחובת היום ויפטיר אפילו אם נאמר שלא יקראו לו מחובת היום כי אם שלשה פסוקים יש בו משום הנכנסים והיוצאים וכו' שאותם הרואים אותו קורא יחשבו שקרא חובת היום. לכן לענ"ד נראה דאין לנו לחוש בזה משום הנכנסים כעין מ"ש התוס' בפ' בני העיר דבפרשות ידועות דליכא למיטעי אין כאן חשש וכן כתב נמי השיירי כנסת הגדולה סי' קל"ח שהאריך בתשובה היכא שנמצא ספר תורה מוטעה דמוציאין אחר וקורין ממקום שפסק אם לא נשתייר לקורא אלא שני פסוקים בלבד או אפי' אחד מהפרשה של הקורא דאין קורין לו אלא מה שנשאר וליכא למיחש לנכנסים יעו"ש.
ועיין מ"ש הפרח שושן דף י"ב כלל א' סי' ח' מה שהניח בצ"ע דהוא היפך מ"ש הגינת ורדים כלל ב' סי' כ"א דאסור לקטן לקרות בתורה במקום שליח ציבור וכו' יעו"ש הנה י"ל דהתם היינו שהוא הקורא בעצמו לא על ידי שליח ציבור ואפי' הפרח שושן ז"ל מ"ש בד' פרשיות וכו'. אפי' הכי כתב דאם עלה לא ירד יעו"ש ברש"ל ומור"ם והב"ח והשיירי כנסת הגדולה וכו' אם כן גם בנדו"ד דכבר קנו לו ההפטרות דמצי לקרות בתורה על ידי שליח ציבור ועיין מ"ש בס' דבר משה חלק או"ח סי' כ' ומ"ש להרב כנסת הגדולה סי' רפ"ב שכתב בשם המבי"ט סי' כ"ט דס"ל כסברת מרן הב"י ז"ל דלא כהריב"ש ובהדיא המבי"ט ז"ל שם ח"א סי' ק"ט כתב דאינו עולה קטן ורצה לתרץ דקאי למנהג וכו' והקשה דלא היה לו לומר וכן כתב המבי"ט כאילו כן כתב בהדיא וכו' יעו"ש כי לענ"ד בלאו הכי אי אפשר לומר הכי שהרי כתב שהתיקון יששכר דחה סברת מרן והמבי"ט ז"ל בשתי ידים וכו' יעו"ש ודוק וכתב הרב יצ"ן דמנהג קוסטאנטינה שלא להעלות לקטן והעלה דלכתחילה לא יקראו לקטן דשב ואל תעשה עדיף אמנם אם כבר עלה לא ירד משום דכמה רבוותא הסכימו דקטן עולה להפטיר בהסכמת הרב מר אביו ז"ל יעו"ש.
תודה!
