בפשטות אפש"ל שמה שהשמיטו דין זה לגבי "ברך עלינו", מכיון שסמכו ע"ז שכבר בסי' קי"ד נכתב שאומר לפני תחילת הברכה שאחרי.
ולכאו' יש להקשות על הסבר זה, דא"כ, מדוע כתב השו"ע שאם נזכר אחר שחתם שומע תפילה קודם שהתחיל רצה, שאומר שם ותן טל ומטר ואח"כ אומר רצה, והרי לפי מש"כ היה צריך לסמוך על מה שכתב בסי' קי"ד.
אלא שיש לי להשיב שכשאנו נמצאים אחרי הברכה שהיה צריך להזכיר בה, בזה אמר בסי' קי"ד שיכול לומר שם, וממילא גם בסי' קי"ז זו דעתו שאין חילוק.
אך לגבי לומר כן אחרי שומע תפילה, היה הו"א שאין לו לומר, שכן כל מה שהתירו לו לומר זה לא סתם בין ברכה לברכה, אלא דווקא מיד אחרי הברכה המדוברת, שאז כל זמן שלא התחיל בברכה שאחריה הרי זה נחשב עדיין כקשור לברכה הקודמת. אבל יתכן לומר שאחרי שומע תפילה לא יוכל לומר שם, כיון ששאילת גשמים אינו קשור לשומע תפילה אלא ששם רק יכול להשלים, קמ"ל השו"ע שאף שם יכול לומר, ולכן כאן בסי' קי"ז כתב השו"ע במפורש שיכול לומר קודם רצה ולא סמך על מש"כ בסי' קי"ז.
