• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ברך עלינו

וכותב עוד שיש לכוון לזה דעת מרן ז"ל בשו"ע והטור מזה שלא כתבו את הפיתרון של לומר קודם "תקע בשופר" וכו'.
בפשטות אפש"ל שמה שהשמיטו דין זה לגבי "ברך עלינו", מכיון שסמכו ע"ז שכבר בסי' קי"ד נכתב שאומר לפני תחילת הברכה שאחרי.
ולכאו' יש להקשות על הסבר זה, דא"כ, מדוע כתב השו"ע שאם נזכר אחר שחתם שומע תפילה קודם שהתחיל רצה, שאומר שם ותן טל ומטר ואח"כ אומר רצה, והרי לפי מש"כ היה צריך לסמוך על מה שכתב בסי' קי"ד.
אלא שיש לי להשיב שכשאנו נמצאים אחרי הברכה שהיה צריך להזכיר בה, בזה אמר בסי' קי"ד שיכול לומר שם, וממילא גם בסי' קי"ז זו דעתו שאין חילוק.
אך לגבי לומר כן אחרי שומע תפילה, היה הו"א שאין לו לומר, שכן כל מה שהתירו לו לומר זה לא סתם בין ברכה לברכה, אלא דווקא מיד אחרי הברכה המדוברת, שאז כל זמן שלא התחיל בברכה שאחריה הרי זה נחשב עדיין כקשור לברכה הקודמת. אבל יתכן לומר שאחרי שומע תפילה לא יוכל לומר שם, כיון ששאילת גשמים אינו קשור לשומע תפילה אלא ששם רק יכול להשלים, קמ"ל השו"ע שאף שם יכול לומר, ולכן כאן בסי' קי"ז כתב השו"ע במפורש שיכול לומר קודם רצה ולא סמך על מש"כ בסי' קי"ז.
 
מי שחתם "מברך השנים" ונזכר שלא הזכיר טל ומטר, להלכה אומרו שם (קודם שיתחיל "תקע בשופר", ולא מחכה לשמע קולנו.
מה הדין במי שמסופק? אמנם מי שמסופק אם אמר בתוך שלושים יום, צריך לחזור. השאלה אם מספק יאמר בין הברכות ויכנס לחשש הפסק, או שיחכה לשמע קולנו.
 
חזור
חלק עליון