נתעוררנו לדון במי שאוכל וופלים כ-50 גרם (לדוגמא), שלהלכה מכיון שאיננו יודעים כמה דגן יש בזה, ורק אם יש כ-80 גרם וופלים מברך ברכה אחרונה (כמבואר בשו"ת הראשון לציון ח"א סי' כ'), אינו יכול לברך ע"ז ברכה אחרונה על המחיה.
ולכאו' יש צד לומר, שמכיון שלא מברך על המחיה על העיקר, יברך ברכת בורא נפשות על הטפל, (כמו שפסק ביבי"א ח"ז סי' ל"ב שאם לא מברך על העיקר מברך על הטפל).
אולם, מכיון שכיום מערבים במילוי חתיכות מהוופלים, ממילא לכאו' זה דומה לנידון של עוגה. דהיינו:
גבי עוגה שיש בה 10% דגן, שלא מברך עליה על המחיה, אם יברך עליה בורא נפשות על שאר הדברים. כתב בעלון "אור השבת" גליון 7 שלא יברך כלל, כיון שי"א שגם בפחות משישית הברכה היא על המחיה, וכל הדברים המעורבים בעיסה הם נהפכים למקשה אחת שברכתה כברכת הדגן, וממילא לפי הדעה הנ"ל הברכה על שאר הדברים המעורבים בעיסה היא על המחיה, ולא יכול לברך ע"ז בורא נפשות.
ולכאו' ה"ה בנד"ד, שמכיון שיש כמה עשרות אחוזים של דגן במילוי הקרם, ממילא גם מי שיאכל אפי' רק את הקרם לבדו (כ-50 גרם לדוגמא), יברך ברכה ראשונה מזונות, אבל ברכה אחרונה לא יברך על המחיה כמובן, וגם לא בורא נפשות. וא"כ גם על מילוי הוופלים לא יוכל לברך בורא נפשות, וממילא אם אכל וופלים פחות משיעור שבוודאי יש לו 27 גרם מן המזונות, לא יברך כלל ברכה אחרונה. (ואולי עדיף שישתה רביעית וכד' ויברך בורא נפשות ויכוון לפטור).
נידון דומה שיוצא מהנ"ל, גבי מי ששותה מילקשייק המעורב עם חתיכות דגנים, שאע"פ שמברך ברכה ראשונה מזונות, מ"מ גם אם שתה רביעית בבת אחת לכאו' לא יברך ברכה אחרונה בורא נפשות.
[דיון נוסף, גבי עיקר הדין הנ"ל שאם מסופק על הברכה האחרונה של העיקר שמברך ברכה אחרונה על הטפל (אם אכל ממנו כשיעור), מה יהיה הדין במי שאינו יודע את הברכה, האם יברך בורא נפשות על הטפל שאוכל?].
ולכאו' יש צד לומר, שמכיון שלא מברך על המחיה על העיקר, יברך ברכת בורא נפשות על הטפל, (כמו שפסק ביבי"א ח"ז סי' ל"ב שאם לא מברך על העיקר מברך על הטפל).
אולם, מכיון שכיום מערבים במילוי חתיכות מהוופלים, ממילא לכאו' זה דומה לנידון של עוגה. דהיינו:
גבי עוגה שיש בה 10% דגן, שלא מברך עליה על המחיה, אם יברך עליה בורא נפשות על שאר הדברים. כתב בעלון "אור השבת" גליון 7 שלא יברך כלל, כיון שי"א שגם בפחות משישית הברכה היא על המחיה, וכל הדברים המעורבים בעיסה הם נהפכים למקשה אחת שברכתה כברכת הדגן, וממילא לפי הדעה הנ"ל הברכה על שאר הדברים המעורבים בעיסה היא על המחיה, ולא יכול לברך ע"ז בורא נפשות.
ולכאו' ה"ה בנד"ד, שמכיון שיש כמה עשרות אחוזים של דגן במילוי הקרם, ממילא גם מי שיאכל אפי' רק את הקרם לבדו (כ-50 גרם לדוגמא), יברך ברכה ראשונה מזונות, אבל ברכה אחרונה לא יברך על המחיה כמובן, וגם לא בורא נפשות. וא"כ גם על מילוי הוופלים לא יוכל לברך בורא נפשות, וממילא אם אכל וופלים פחות משיעור שבוודאי יש לו 27 גרם מן המזונות, לא יברך כלל ברכה אחרונה. (ואולי עדיף שישתה רביעית וכד' ויברך בורא נפשות ויכוון לפטור).
נידון דומה שיוצא מהנ"ל, גבי מי ששותה מילקשייק המעורב עם חתיכות דגנים, שאע"פ שמברך ברכה ראשונה מזונות, מ"מ גם אם שתה רביעית בבת אחת לכאו' לא יברך ברכה אחרונה בורא נפשות.
[דיון נוסף, גבי עיקר הדין הנ"ל שאם מסופק על הברכה האחרונה של העיקר שמברך ברכה אחרונה על הטפל (אם אכל ממנו כשיעור), מה יהיה הדין במי שאינו יודע את הברכה, האם יברך בורא נפשות על הטפל שאוכל?].
