• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

ברכת "בורא עשבי בשמים" - שוו"א נע או נח?

לצערי כלל המגיבים לא הבינו כוניתי
אני שואל על הבי"ת של בשמים
דווקא הבינו כוונתך, וע"ז ענו שלכו"ע האות ב' בתחילת המילה "בשמים" היא אינה מודגשת, כמו כל אותיות בג"ד כפ"ת שאחרי אותיות אהו"י. (וכן הוא מנוקד בכל הסידורים).
וגם כך נכתב באור תורה שהובא לעיל:
1756830013520.png
 
לכול"ע גם למנהג הספרדים הבי"ת רפה
כי מברכים בורא -עשבי בשמים -העשבי ובשמים מחובר לכן רפה
בשונה מבורא - פרי האדמה שיש הפסק קטן בין בורא לפרי האדמה ולכן אנו נוהגים בבית דגושה
אמנם יש מנהג ביין להגיד "פּרי" . וגם בזה יש מנהג כזה.

ברוב הסידורים המודפסים (כולל איש מצליח וכונת הלב) כתוב ב רפויה. אמנם

מצאתי מהגר"מ מאזוז זצוק"ל שכתב,

1756757133612.png
וע"ע כאן
1756757375362.png

וכאן (ש"ס מנוקד על פי מסורת התימנים)
1756757765138.png

וכן בתכלאל של הרב יוסף קאפח (אמנם באחרים שיצאו לאור בשנת תשכב ועוד כתוב ברפויה)
1756758010903.png
סידור אשכנזי (נוסח אשכנז וספרד) משנת תקע"ו ניכר שיש דגש.
1756758368875.png

סידור של ר' מרדכי עטיה שכתב עליו הגר"מ אליהו בהסכמה על הספר שידיו רב לו בקבלה ובפשט גם כתב עם דגש.

נמצא שיש גם מנהג להגיד ב"בּ".
 

קבצים מצורפים

  • 1756758578477.png
    1756758578477.png
    22.2 KB · צפיות: 1
וכאן (ש"ס מנוקד על פי מסורת התימנים)
1756757765138.png


וכן בתכלאל של הרב יוסף קאפח (אמנם באחרים שיצאו לאור בשנת תשכב ועוד כתוב ברפויה)
1756758010903.png

סידור אשכנזי (נוסח אשכנז וספרד) משנת תקע"ו ניכר שיש דגש.
1756758368875.png
בודדים הסידורים (חדשים וישנים) שכתוב בהם ב' של בשמים דגושה.
עברתי על עשרות סידורים באוצה"ח, וכמעט בכולם נכתב רפוי.
 
בודדים הסידורים (חדשים וישנים) שכתוב בהם ב' של בשמים דגושה.
עברתי על עשרות סידורים באוצה"ח, וכמעט בכולם נכתב רפוי.
חדשים ראיתי וכנראה שהם הולכים על פי הדקדוק.

אגב ראה כאן (דקה 2:28) שהגר"ד יוסף אומר עם ב דגושה.

 
חדשים ראיתי וכנראה שהם הולכים על פי הדקדוק.

אגב ראה כאן (דקה 2:28) שהגר"ד יוסף אומר עם ב דגושה.

וכן אחיו הגדול הגר"א יוסף ראה כאן משניה 25 בערך

וכן הרב בוטבול (שיחסית משתדל לדבר בשפה מדוקדקת)

וכן שמעתי את מרן הגרע"י בשיעור הלכות מאה ברכות שאומר כן.

ואין לומר שכאן הם לא מדקדקים אבל כשהם מברכים הם מברכים עם ב רפויה. שזה דוחק.

ותן תלמידי חכמים שלידך בשמים ותראה איך הם מברכים.

ואני בטוח שתמצא עוד הרבה עם יש לך איזה וידאו של ברית מילה או הבדלה תראה הרבה נוהגים כן.

ואגב הסידורים הישנים שציינת אם אתה מדבר על חידוש של הסידורים הישנים, זה בכלל לא ראיה, כי הם עושים המהדירים עושים מה שהם חושבים, (והישנים המקוריים בדרך כלל אין ניקוד. ותסכל על השער של הספר עצמו ואל תסמוך על המידע שנותנים אוצר החכמה)

עד כדי כך שבהוצאה הישנה של ספרי מרן החיד"א (בחדשה עדיין לא בדקתי) הם ניקדו בורא פרי הגפן (בהגדה של פסח) נגד דעתו. ודו"ק
 
נערך לאחרונה:
ודאי שאי אפשר ללמוד מאיך שאומרים בשיעור לאיך שמברכים ממש שבלימוד לא מדקדקים וזה פשוט
וגם בסדור עוד יוסף חי וכן זכור לי שבסדור יחוה דעה של הגר"ד כתוב ברפה - אפשר לפתוח ולבדוק
 
ואין לומר שכאן הם לא מדקדקים אבל כשהם מברכים הם מברכים עם ב רפויה. שזה דוחק.
לא רק שזה דוחק, אלא פשוט שכך הוא!
בשיעורים רבים תוכל לראות שאומרים לא כפי שמברכים באמת, וכמו שבשיעורים מרן הראש"ל שליט"א אומר כל הזמן "לישב בסוכה" בציר"י, אע"פ שפוסק לומר בחירי"ק. והוא פשוט שבדברים שהלשון לא כ"כ רגילה אליהם, לא יאמרו בשיעור כפי הדקדוק הנכון.
 
לא רק שזה דוחק, אלא פשוט שכך הוא!
בשיעורים רבים תוכל לראות שאומרים לא כפי שמברכים באמת, וכמו שבשיעורים מרן הראש"ל שליט"א אומר כל הזמן "לישב בסוכה" בציר"י, אע"פ שפוסק לומר בחירי"ק. והוא פשוט שבדברים שהלשון לא כ"כ רגילה אליהם, לא יאמרו בשיעור כפי הדקדוק הנכון.
יש מקומות שאתם צודקים, אבל כאן לענ"ד כאן כן יש להביא ראיה וסרכי נקטו, ועוד כבר אמרתי לך פוק חזי מאי עמא דבר לך לכל אחד כמשיח לפי תומו שיברך בשמים תבדוק כמה מהם יברכו ברפה.

דוגמא ראשונה משה חבושה אין למדים מכל אחד אבל רק הרעיון שהדבר מצוי ושיש מנהג כזה ולא מופרך כמו שנראה בסידורים.
 
יש מקומות שאתם צודקים, אבל כאן לענ"ד כאן כן יש להביא ראיה וסרכי נקטו, ועוד כבר אמרתי לך פוק חזי מאי עמא דבר לך לכל אחד כמשיח לפי תומו שיברך בשמים תבדוק כמה מהם יברכו ברפה.

דוגמא ראשונה משה חבושה אין למדים מכל אחד אבל רק הרעיון שהדבר מצוי ושיש מנהג כזה ולא מופרך כמו שנראה בסידורים.

אע"ג שדיחתם אותי בגלל זה הגר"מ מאזוז אני מביא כאן בדקה 3:35 בערך. שגם אומר כן. אבל כבר קראתם לסברא זו דחויה.

אני מקוה שאמצא הבדלה וכיו"ב של ת"ח גדולים ונראה איך הם מברכים.
 
יש מקומות שאתם צודקים, אבל כאן לענ"ד כאן כן יש להביא ראיה וסרכי נקטו, ועוד כבר אמרתי לך פוק חזי מאי עמא דבר לך לכל אחד כמשיח לפי תומו שיברך בשמים תבדוק כמה מהם יברכו ברפה.
פוק חזי כמה אנשים לא יודעים מה זה שוא נע דגש חזק וכו' -אין ראיה מבני אדם

אע"ג שדיחתם אותי בגלל זה הגר"מ מאזוז
אין לזה קשר לרב מאזוז שזה כלל לא דומה לבורא פרי הגפן שבסגול ועוד שזה כלל פשוט מאוד בכל התורה ואיפה שיש יוצא מן הכלל כבר נתנו לזה טעם.
מי שאומר בדגוש טועה. לא כל מנהג טעות הופכים אותו למנהג ולהלכה
ראה גם בכרעותיה שבקדיש שכולם נהגו לומר רפה ובא הרב וחלק לומר דגוש ולא אמר מנהג מנהג
גם אם תמצא עשרות חכמים אומרים בבית דגושה זה לא אומר שזה נכון -גם אני שמעתי חכמים שלא מבדילים בין שוא נע לנח ודגש וחזק וכו' למרות שזה הלכה פסוקה בשו"ע אז לדבריך נבטל הכל בגלל המנהג
 
ראה גם בכרעותיה שבקדיש שכולם נהגו לומר רפה ובא הרב וחלק לומר דגוש ולא אמר מנהג מנהג
קצת שונה, ששם זה לא דיון בכללי הדקדוק, אלא במשמעות וכו'. אבל העיקרון מובן ופשוט ופחמע"ד.
 
קצת שונה, ששם זה לא דיון בכללי הדקדוק, אלא במשמעות וכו'.
לפי דעת מרן לפי המשמעות יש לגרוס בעלמא די ברא, כרעותיה -וכיון שיש הפסקה יש דגש בכ'ף
ולמה הוא לא אמר אע"פ שלפי הדקדוק צריך לומר עם דגש כיון שהמנהג לומר בלי דגש נעשה לפי המנהג - הרי שלא מתייחסים בזה למנהג
 
פוק חזי כמה אנשים לא יודעים מה זה שוא נע דגש חזק וכו' -אין ראיה מבני אדם


אין לזה קשר לרב מאזוז שזה כלל לא דומה לבורא פרי הגפן שבסגול ועוד שזה כלל פשוט מאוד בכל התורה ואיפה שיש יוצא מן הכלל כבר נתנו לזה טעם.
התכונתי לגר"מ מאזוז שהבאתי.
מי שאומר בדגוש טועה. לא כל מנהג טעות הופכים אותו למנהג ולהלכה
ראה גם בכרעותיה שבקדיש שכולם נהגו לומר רפה ובא הרב וחלק לומר דגוש ולא אמר מנהג מנהג
גם אם תמצא עשרות חכמים אומרים בבית דגושה זה לא אומר שזה נכון -גם אני שמעתי חכמים שלא מבדילים בין שוא נע לנח ודגש וחזק וכו' למרות שזה הלכה פסוקה בשו"ע אז לדבריך נבטל הכל בגלל המנהג
לא שמענו שהעירו על אלה שמברכים בדגש. ומה שתאמר בבורא "פּרי" אע"ג שזה אחרי אהוי כך תאמר בעשבי בשמים. וכבר הבאתי ספרים שמציינים מנהג זה לפני כמאתים שנה


לא זכור לי שהגר"מ מאזוז העיר על ענין זה.

גם הרב עזריה בסיס זצוקK כך בירך
 
ומה שתאמר בבורא "פּרי" אע"ג שזה אחרי אהוי כך תאמר בעשבי בשמים.
לכול"ע גם למנהג הספרדים הבי"ת רפה
כי מברכים בורא -עשבי בשמים -העשבי ובשמים מחובר לכן רפה
בשונה מבורא - פרי האדמה שיש הפסק קטן בין בורא לפרי האדמה ולכן אנו נוהגים בבית דגושה
וכבר הבאתי ספרים שמציינים מנהג זה לפני כמאתים שנה
ספרים לא מדוייקים מה גם שהיו באלה שמנהגם היה שלא מבטאים כלל בי"ת רפה אלא מדגישים כל הבית"ים אולי גם כבודו יחזיק במנהג הזה...
לא זכור לי שהגר"מ מאזוז העיר על ענין זה.
אני לא מבין רצונך לומר שהרב מזוז חולק על עצמו...
 
ספרים לא מדוייקים מה גם שהיו באלה שמנהגם היה שלא מבטאים כלל בי"ת רפה אלא מדגישים כל הבית"ים אולי גם כבודו יחזיק במנהג הזה...
מסורת תימן אני לא חושב שזה ספרים לא מדויקים. וכן ראיתי שניקד גם אחד מגדולי התמנים בדור שלפנינו בספר משניות שמנוקדות על פי מסורת תימן.

וראיתי בסידור בית עובד הוצאת אהבת שלום שמנוקד ב"בית רפה" ואולם במקור בסידור בית עובד (ליוורנו תרמ"ח) ה"בית" היא דגושה. וכן בסידור בית דוד ושלמה (ירושלים תרצ"ד). וכ"כ בסידור תפלת החדש (ליוורנו תרנ"ג) ובסידור חסד לאברהם (ליוורנו תר"ה) וכן בסידור שערי רחמים שערי רצון (שלוניקי תק"א) הוגה ע"י החכם המדקדק ר' בנימין קמחי.

אולם בסידור סדר תפלה כמנהג ק"ק בגדאד ואגפיה ליוורנו תרפ"ט וכן בתפילת ישרים מנצור (ירושלים תרח"צ) כתוב ברפה. וכן בסידור עולת תמיד ליוורנו תרמ"ז.

חיפשתי בסידורים הישנים, רובם ככולם היו אשכנזים ורובם היה כתוב "בית" רפה. אולם הנ"ל פחות או יותר מה שמצאתי אצל הספרדים.

גם הבן של הבבא סאלי כך אומר.

לצערי עדיין לא השגתי הבדלה של מרן ואני מאמין מאד שיש (https://www.emess.co.il/radio/214019), וגם לא של הגר"מ מאזוז (אם כי מצאתי חצי הקלטה אבל בלי בשמים). אם יש מישהו שיכול להשיג אני אשמח מאד.

ושאלתי להגרב"ץ מוצפי שליט"א וזה מה שענה לי
ובסידור שלו מובא ב"ב" רפה. וצ"ע. (אולי לא הבנתי נכון מה שהוא ענה לי).

על כל פנים הנ"ל הענין מענין מאד. ואפשרי מאד שכל אלה שמתווכחים איתי לפחות עד למוצאי שבת הקרוב ברכו "בּשמים".
 
נערך לאחרונה:
מסורת תימן אני לא חושב שזה ספרים לא מדויקים. וכן ראיתי שניקד גם אחד מגדולי התמנים בדור שלפנינו בספר משניות שמנוקדות על פי מסורת תימן.

וראיתי בסידור בית עובד הוצאת אהבת שלום שמנוקד ב"בית רפה" ואולם במקור בסידור בית עובד (ליוורנו תרמ"ח) ה"בית" היא דגושה. וכן בסידור בית דוד ושלמה (ירושלים תרצ"ד). וכ"כ בסידור תפלת החדש (ליוורנו תרנ"ג) ובסידור חסד לאברהם (ליוורנו תר"ה) וכן בסידור שערי רחמים שערי רצון (שלוניקי תק"א) הוגה ע"י החכם המדקדק ר' בנימין קמחי.

אולם בסידור סדר תפלה כמנהג ק"ק בגדאד ואגפיה ליוורנו תרפ"ט וכן בתפילת ישרים מנצור (ירושלים תרח"צ) כתוב ברפה. וכן בסידור עולת תמיד ליוורנו תרמ"ז.

חיפשתי בסידורים הישנים, רובם ככולם היו אשכנזים ורובם היה כתוב "בית" רפה. אולם הנ"ל פחות או יותר מה שמצאתי אצל הספרדים.

גם הבן של הבבא סאלי כך אומר.

לצערי עדיין לא השגתי הבדלה של מרן ואני מאמין מאד שיש (https://www.emess.co.il/radio/214019), וגם לא של הגר"מ מאזוז (אם כי מצאתי חצי הקלטה אבל בלי בשמים). אם יש מישהו שיכול להשיג אני אשמח מאד.

ושאלתי להגרב"ץ מוצפי שליט"א וזה מה שענה לי
ובסידור שלו מובא ב"ב" רפה. וצ"ע. (אולי להבנתי נכון מה שהוא ענה לי).

על כל פנים הנ"ל הענין מענין מאד. ואפשרי מאד שכל אלה שמתווכחים איתי לפחות עד למוצאי שבת הקרוב ברכו "בּשמים".
ברוך ה' יגעתי ומצאתי להגר"מ מאזוז שמברך עם "ב" דגושה. (שמעו בדקה 14:00 בערך).

https://vod-ykr-org-il.s3.eu-west-1.amazonaws.com/MP4/201607_maran.mp4

ותכל תלונות מעלי כי מנהג זה לא של שוטים.

אני מאד מאמין שגם מרן הגרע"י מברך כך. ואשמח אם משהו יעלה לנו הבדלה של מרן.
 
הקלטה מעניינת יש לי, לא קשורה לעצם הנידון, אבל הזכרתם לי אותה. לגבי ברכת הבשמים שאלו את מרן זיע"א מה מברכים על רוזמרין, ושאל מה זה, ואמרו לו "מטאטא גן עדן". את תשובתו תשמעו בעצמכם:
 

קבצים מצורפים

  • שואלים מה ברכת רוזמרין ואומר שאינו יודע מה זה ואומרים לו מטאטא גן עדן ואומר עדיין לא הייתי בגן...zip
    640.1 KB · צפיות: 9
חזור
חלק עליון