• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

ברכת "בורא עשבי בשמים" - שוו"א נע או נח?

לצערי עדיין לא השגתי הבדלה של מרן ואני מאמין מאד שיש
אם יש לך עניין בזה, אז הבאתי כאן.
אבל אני לא חושב שכל מעשי רב שיהיו או סידורים נדפסים בעבר או בהווה ישנו משהו.
הרי כפי הנראה אין מי שחולק על העובדה הזו שע"פ כללי הדקדוק יש לומר ב' רפויה. השאלה היא רק עד כמה יש עניין להקפיד על כללי הדקדוק בברכות וכו', ואם יש בעיה להישאר כמו שרגילים ונח יותר לומר אע"פ שאינו כ"כ מדוקדק.
וכבר שאלתי כמה והשיבו שבאמת כך יש לומר ע"פ כללי הדקדוק, אבל לא ישנו מהרגלם כיון שאין בזה כ"כ נפק"מ, וכך רגילים ונח יותר, ולא חובה לדקדק כ"כ.
(אם זה היה פסוק בתורה, בוודאי שכולם היו מדקדקים ואומרים בב' רפויה).
 
דוגמא ראשונה משה חבושה אין למדים מכל אחד אבל רק הרעיון שהדבר מצוי ושיש מנהג כזה ולא מופרך כמו שנראה בסידורים.
כאן ר' אליהו אוזן אומר בב' רפויה. (וכאמור, אני לא חושב שיש נפק"מ ושאפשר ללמוד מחזן כזה או אחר או ממעשה רב בעניין זה).
 
לא הבנתי מה כתבת, אבל לגבי בג"ד כפ"ת ואהו"י, עיין בשו"ת יביע אומר ח"ט (חאו"ח סי' כב אות ב).
הרב מוצפי כתב לו שלא יכול להיות אות שאינה דגושה בתחילת מילה, וע"ז כתבתי שכל אותיות בג"ד כפ"ת שאחרי אותיות אהו"י הן אינן דגושות.
 
הרב מוצפי כתב לו שלא יכול להיות אות שאינה דגושה בתחילת מילה, וע"ז כתבתי שכל אותיות בג"ד כפ"ת שאחרי אותיות אהו"י הן אינן דגושות.
על כך כתבתי את יביע אומר, כי שם הסביר למה אומרים כרעותיה בב' דגושה, ופרי דגוש ולא רפוי.
 
אם יש לך עניין בזה, אז הבאתי כאן.
חזק וברוך. וגם הוא מברך כך.
כאן ר' אליהו אוזן אומר בב' רפויה. (וכאמור, אני לא חושב שיש נפק"מ ושאפשר ללמוד מחזן כזה או אחר או ממעשה רב בעניין זה).
לענ"ד שאם נמצא בכמה וכמה סידורים כן, וגם רוב ככל העולם נוהג כן וכן המדקדקים בכלליהם אז מסתברא יש לזה איזה מקור.
וכידוע שבתפילה יש ענינים שבגללם משנים את כללי הדקדוק (אם כי יש מח' בזה אבל לכא' כך המנהג פשוט)

וזה החידוש שגם הגר"מ מאזוז בירך כך (וראיתי עוד הבדלה שעשו בפני הגר"מ מאזוז ולא זכור לי איזה שיעור שהוא העיר על אלה שנוהגים כן. ולהיפך גם הוא נהג כן כפי שמובא לעיל. והוא כמדומני מחשיב את הדקדוק גם לגבי התפילה).

(וכמה דיו נשפך על בורא פרי הגפן. ואילו כאן אפילו טיפה אחת של דיו לא נשפכה).
 
מסתברא יש לזה איזה מקור.
המקור הוא נוחות הדיבור והרגל העם.
לא זכור לי איזה שיעור שהוא העיר על אלה שנוהגים כן
כי אין בזה כ"כ נפק"מ. אני יכול להביא לך עשרות דקדוקים בתפילה שלא דיברו עליהם!
(וכמה דיו נשפך על בורא פרי הגפן. ואילו כאן אפילו טיפה אחת של דיו לא נשפכה).
כי בברכת "הגפן" יש נפק"מ. וכן בשאר הדברים שדיברו בהם.
 
ברוך ה' יגעתי ומצאתי להגר"מ מאזוז שמברך עם "ב" דגושה. (שמעו בדקה 14:00 בערך).
אני לא שמעתי ב' דגושה ופשוט שהרב המדקדק אמר אותה רפויה
איך אפשר שהרב סותר את עצמו שהוא כותב בסדור שלו משהו אחד ועושה משהו אחר???!!

בשלמא בבי"ת של הכל נהיה בדברו ששם אולי באמת יש לעיין אם היא רפה או דגושה..
אבל ב' של בשמים זה פשוט מאוד שהיא רפה שאין בין עצי לבשמים הפסק ולכן בכל הסידורים החדשים כתבו שהיא רפה מספיק להיות "ראש בקיר" ולהחזיק בטעות ולהמציא מנהג ותו לא מידי.
 
בשלמא בבי"ת של הכל נהיה בדברו ששם אולי באמת יש לעיין אם היא רפה או דגושה..
מה החילוק?
 
אני לא שמעתי ב' דגושה ופשוט שהרב המדקדק אמר אותה רפויה
איך אפשר שהרב סותר את עצמו שהוא כותב בסדור שלו משהו אחד ועושה משהו אחר???!!
שמעתי שוב אני בפשטות שומע בדגש אבל אני מבין שאפשר לשמוע גם ברפה. אני מקוה שאני יצליח להשיג משהו ברור יותר.

על כל פנים ממרן הגרע"י שומעים בברור שזה דגוש. (עכשיו שמעתי גם החזן ציון יחזקאל שאומר בדגש).

לא מוכרח שהרב סותר עצמו, אלא שאפשר שיש הסבר לומר כך ויש הסבר לומר כך. דהיינו שיש מקום לומר מדין דחיק, עשבי-בשמים
1756883082323.png
כי אין בזה כ"כ נפק"מ. אני יכול להביא לך עשרות דקדוקים בתפילה שלא דיברו עליהם!
בכבוד..
כי בברכת "הגפן" יש נפק"מ. וכן בשאר הדברים שדיברו בהם.
מה ההפרש במשמעות אם אומר בורא פרי דגוש או רפה

הגר"ח וולאז'ין כותב שאם לא משנה המשמעות שזה בסדר. והבן של רביד הזהב כותב יותר מזה.

אמנם חוץ מפיוטים לא שמעתי על איזה תפילה או ברכות שאין לדקדק בהם, אלא עד כמה התפילה כפופה לדקדוק שיש איזה ענין צדדי לבטל את הדקדוק. (כמו בדוגמאות שמביא ביבי"א ח"ט סי' כב. ע"ש). אבל בלי שום ענין לא שמענו.
 
לא מוכרח שהרב סותר עצמו, אלא שאפשר שיש הסבר לומר כך ויש הסבר לומר כך. דהיינו שיש מקום לומר מדין דחיק, עשבי-בשמים
זה לא קשור לכאן. בסידור שלו כתוב ברפה מה לא ברור דעתו
על כל פנים ממרן הגרע"י שומעים בברור שזה דגוש
גם לא ברור ואני לא מאמין שמרן יטעה בדבר כזה ח"ו

כבר כתבתי שגם אם תמצא מי שאומר בדגוש אפילו שהוא רב גדול אז הוא אומר לא נכון -חבל על המאמץ
 
חזור
חלק עליון