Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.
א. אם לא מברכים על גלידה בסעודה בגלל סב"ל, הוא הדין גם בארטיק, שעיקרו משקה. או שמא זה דומה לסוכריה?
ב. לכו"ע אם בירך על היין פטר את הגלידה, ובכל מצב לא יברך עליה?
ג. לפי הפוסקים שמחלקים בין גלידה חלבית לפרווה, הם סוברים שעל גלידה חלבית יש לברך או אין לברך?
הנה, בילקו"י הל' ברכות כתב:
והיינו שהם סוברים שעל גלידה חלבית אין לברך.
אולם באור לציון כתב:
והיינו שעל גלידה חלבית דווקא כן יש לברך.
ואולי בספר מעשה ניסים כתב כמש"כ בילקו"י, שכן ראיתי שכתב בהסכמה לספר "אש בלבי":
ואולי מש"כ בילקו"י "יש שרצו לחלק בזה" כוונתו אליו, ולא למש"כ באור לציון. (ואמנם לא ראיתי במעשה ניסים עצמו מש"כ בזה, כי אינו בהישג ידי)
ניתן לראות עוד כאן(וכאן) מה שדנו בעניין ברכת הגלידה בסעודה
קטע הבא הוא
מתוך בהלכה ובאגדה. וכאשר שאלתי את המחבר השיב לי שאף על ארטיק אין לברך. גלידה או ג'לי
שאלה: האוכל גלידה או ג'לי לקינוח סעודה, האם יברך עליה "שהכל" או לא?
תשובה: ישנה מחלוקת גדולה האם מברכים על הגלידה בסעודה או לא, על כן הנכון לצאת מן הספק ולברך על דבר אחר כסוכריה, שוקולד או סוכר, ויפטור את הגלידה. ואם אין לו דבר אחר, עדיף להביא את הגלידה לאחר ברכת המזון, ויברך עליה לכל הדעות. אולם, אם כבר הביאו את הגלידה בסעודה, או שנמצא באולם שמחות והגלידה הובאה לפניו עתה, ואין לו דבר אחר לברך עליו, לא יברך על הגלידה "שהכל", כי "ספק ברכות להקל".
הפוסקים נחלקו האם הגלידה נחשבת כמאכל או כמשקה, כי מאחר ולא לועסים אותה כאוכל אפשר שנחשבת למשקה, והרי על משקה לא מברכים בסעודה. ומאידך יש אומרים שכיון שהטעם שלא מברכים על משקה בסעודה, בגלל שהוא בא לעזור לעיכול המאכל ולכן הוא טפל לפת, אבל גלידה שלא באה למטרה זו אלא לקינוח בלבד, אינה טפלה, ולכן יברך עליה. ומרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בגיליון שבשו"ת יביע אומר (הנדפס מחדש חלק ה סוף סימן יח הערה 10) הכריע שלא יברך, כי "ספק ברכות להקל". ומכל מקום, אף האומרים לברך על הגלידה בתוך הסעודה, מודים שאם שתה קודם לכן יין, לא יברך על הגלידה, שכיון שהיין פוטר את כל המשקים, הרי שאם הגלידה נחשבת כמשקה, כבר נפטרה בברכת היין. על כן, אם הביאו גלידה בסעודת ליל שבת או בסעודת הבוקר, גם לדעתם לא יברך, שכיון שקידש על היין או טעם ממנו, נפטרה הגלידה מברכתו. (עיין ה"ב ח"ט קצה. ועיין חזו"ע ברכות עמוד עד. ודו"ק)
ג. לפי הפוסקים שמחלקים בין גלידה חלבית לפרווה, הם סוברים שעל גלידה חלבית יש לברך או אין לברך?
הנה, בילקו"י הל' ברכות כתב: הצג קובץ מצורף 4997
והיינו שהם סוברים שעל גלידה חלבית אין לברך.
אולם באור לציון כתב: הצג קובץ מצורף 4998
והיינו שעל גלידה חלבית דווקא כן יש לברך.
ואולי בספר מעשה ניסים כתב כמש"כ בילקו"י, שכן ראיתי שכתב בהסכמה לספר "אש בלבי": הצג קובץ מצורף 4999
ואולי מש"כ בילקו"י "יש שרצו לחלק בזה" כוונתו אליו, ולא למש"כ באור לציון. (ואמנם לא ראיתי במעשה ניסים עצמו מש"כ בזה, כי אינו בהישג ידי)
יש שאלה אחרת אם אדם אוכל גלידה עם ציפוי שוקולד כמו נשנושים מה שנקרא אם צריך להפריד.
הרב יצחק לא מחלק אלא יברך אך אני לא יודע אם אפשר לדייק מדבריו בלוין.
והר' יהודה בן דוד אמר לו שיכתוב על זה בס'
אך הליכות ברכות וברכה ונאמנה כתבו שיפריד את הציפוי ואז יברך שלא יהיה טפל הנפטר לטפל כמוב' במשנב סי' ריב
א. אם לא מברכים על גלידה בסעודה בגלל סב"ל, הוא הדין גם בארטיק, שעיקרו משקה. או שמא זה דומה לסוכריה?
ב. לכו"ע אם בירך על היין פטר את הגלידה, ובכל מצב לא יברך עליה?
ג. לפי הפוסקים שמחלקים בין גלידה חלבית לפרווה, הם סוברים שעל גלידה חלבית יש לברך או אין לברך?
הנה, בילקו"י הל' ברכות כתב: הצג קובץ מצורף 4997
והיינו שהם סוברים שעל גלידה חלבית אין לברך.
אולם באור לציון כתב: הצג קובץ מצורף 4998
והיינו שעל גלידה חלבית דווקא כן יש לברך.
ואולי בספר מעשה ניסים כתב כמש"כ בילקו"י, שכן ראיתי שכתב בהסכמה לספר "אש בלבי": הצג קובץ מצורף 4999
ואולי מש"כ בילקו"י "יש שרצו לחלק בזה" כוונתו אליו, ולא למש"כ באור לציון. (ואמנם לא ראיתי במעשה ניסים עצמו מש"כ בזה, כי אינו בהישג ידי)
ניתן לראות עוד כאן מה שדנו בעניין ברכת הגלידה בסעודה
זה הבעיה שמרן הראש"ל אמר על הגיליונות האלו, אי אפשר לדעת מתי מרן כתב אותם...
זה שיצא עכשיו אחרי הפטירה, לך תדע מתי מרן כתב זאת, אולי כמה חודשים אחרי צאת יביע אומר, וזה קודם הלכה ברורה... אי אפשר לקבוע משם בדברים כאלו הלכה... בעיה.
זה הבעיה שמרן הראש"ל אמר על הגיליונות האלו, אי אפשר לדעת מתי מרן כתב אותם...
זה שיצא עכשיו אחרי הפטירה, לך תדע מתי מרן כתב זאת, אולי כמה חודשים אחרי צאת יביע אומר, וזה קודם הלכה ברורה... אי אפשר לקבוע משם בדברים כאלו הלכה... בעיה.
זה הבעיה שמרן הראש"ל אמר על הגיליונות האלו, אי אפשר לדעת מתי מרן כתב אותם...
זה שיצא עכשיו אחרי הפטירה, לך תדע מתי מרן כתב זאת, אולי כמה חודשים אחרי צאת יביע אומר, וזה קודם הלכה ברורה... אי אפשר לקבוע משם בדברים כאלו הלכה... בעיה.
זה הבעיה שמרן הראש"ל אמר על הגיליונות האלו, אי אפשר לדעת מתי מרן כתב אותם...
זה שיצא עכשיו אחרי הפטירה, לך תדע מתי מרן כתב זאת, אולי כמה חודשים אחרי צאת יביע אומר, וזה קודם הלכה ברורה... אי אפשר לקבוע משם בדברים כאלו הלכה... בעיה.
זה הבעיה שמרן הראש"ל אמר על הגיליונות האלו, אי אפשר לדעת מתי מרן כתב אותם...
זה שיצא עכשיו אחרי הפטירה, לך תדע מתי מרן כתב זאת, אולי כמה חודשים אחרי צאת יביע אומר, וזה קודם הלכה ברורה... אי אפשר לקבוע משם בדברים כאלו הלכה... בעיה.
אני מאז ומתמיד (לא שאני מעשה רב, אלא שכבר שאלת) לא מברך, משום שכך דעת מרן שליט"א. אנו הולכים בכל מכל כל אחרי פסקיו והליכותיו בקודש...
עכ"פ אין נפקא מינה...