• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

ברכת המצה - ההוראה בזה

abc123

Well-known member
שלום וברכה,
רצינו לשאול את דעתו הרמה של הרב שליט"א, בעניין מצה רטובה.
האם לאחר נגלות דברי מרן שליט"א בזה, להורות ולהאיר את עיני הציבור התלמידים בזה שברכת מצה רטובה היא לא מזונות אלא המוציא?
והספיקות הן, מחמת הקושי להבדיל מה נקרא רטובה שהופך אותה להמוציא. ודבר שני שלעניות דעתי יותר חשוב:
הבילבול הרב.
לכאורה אם זה שיעור ואתה רוצה ללמד מההתחלה בקיצור את ג' הפירושים לפת הבאה בכיסנין, אז תוכל גם ללמד את החילוק בין מצה רטובה שמצד דין מצה היה ראוי לברך המוציא בלי קשר לרטיבות, לבין מריחת שוקולד לדוגמא על פיתה שלא יהפוך אותה פתאום ומוציא.
אבל בהוראה פשוטה ובדרך שאלה של אדם, ששואל מה מברכים על מצה לאחר הפסח. התשובה היא מזונות. ואתה מסביר לו משום שהיא נכססת, כמו שבייגלה זה מזונות וכו'.
אה.. ואם אני מרטיב ישאל השואל. מה תענה לו "אה, במקרה הזה זה המוציא".
מפה יכולה לצאת טעות נוראית לשאר המקרים, לאחר שהלחם הוא לחם גמור, חוץ מטיגון הדברים הללו לא משנים בדר"כ. ודוקא כאן במצה יכול ללמדו על הכלל טעות.
היה יותר צודק לכאורה לענות לו בדיוק בנקודה הזו, שאין הדבר משנה מה קרה אחר האפייה, אם מיד בתוצר המוגמר מהתנור מברכים המוציא והוא נכסס, הגם שתרטיב לא ישנה הדבר.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון