ב"ה
שלום וברכה,
במענה לשאלתך אודות ברכת הקרמבו, וכן הדין בגלידה בגביע מושבח,
הנה כלל גדול בידינו, כל שיש בו מחמשת מיני דגן, מברך עליו בורא מיני מזונות, ואפילו אם המיני דגן אינם עיקר בתערובת, וכתב מרן רבנו הגדול זיע"א בדין הגלידה בגביע, וכן בדין הקסטה, שאפילו במצב כזה שהבסקויט עשוי להחזיק את הקצפת, אם יש לבסקויט טעם טעים לעצמו, ונהנה ממנו, מברך מזונות ופוטר את הקצפת.
אלא שכל זה כאשר אוכל כבר מתחילה מהבסקויט, בין אם מתחיל מהבסקויט לבדו ובין אם מתחיל מהקצפת עם הבסקויט ביחד. אבל אם מתחיל מהקצפת לבדה, וכגון בקרמבו כשמתחיל לאכול מלמעלה, ורק אחר כמה זמן מגיע לבסקויט, בזה יש לו לברך בתחילה שהכל נהיה בדברו על הקצפת, ורק אחר כך כשיגיע לשלב שאוכל גם מן הבסקויט, יברך מזונות וימשיך לאכול מהקרמבו עם הבסקויט.
ואותו הדין גם בגלידה בגביע שיש לגביע טעם מושבח, שאם מתחיל מיד בהתחלה לאכול גם מהגביע, מברך מזונות ופוטר את הכל, אבל אם מתחיל מהקצפת והשוקולד שלמעלה, ורק לאחר כמה זמן מגיע לגביע וטועם גם ממנו, מברך בתחילה שהכל נהיה בדברו על הגלידה, וכשיגיע לאכול גם מן הגביע יברך מזונות וימשיך אכילתו.
בברכה רבה
